לדלג לתוכן

רות קרא איוונוב קניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות קרא איוונוב קניאל
רות קרא איוונוב קניאל, 2016
רות קרא איוונוב קניאל, 2016
לידה 11 ביוני 1979 (בת 45)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות קרא איוונוב קניאל (נולדה ב-1979) היא משוררת, חוקרת קבלה ומיסטיקה יהודית, בעלת תואר דוקטור למחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית בירושלים. עוסקת בזיקות שבין מיתוס, קבלה, פסיכואנליזה ומגדר. מרצה בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן. נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בירושלים.

לשעבר עמיתת קרייטמן ומרכז אלישר לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמיתת מחקר בקבוצת "דעת המקום" באוניברסיטה העברית ובמכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו (TAICP), רכזת קבוצת המחקר פסיכואנליזה וקבלה במכון ון ליר בירושלים ולימדה בחוגים למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר למדעי היהדות.

תולדות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה במוסקבה למשפחת מסורבי עלייה בת עשר נפשות. משפחתה למדה עברית ויהדות בחשאי. בשנת 1987 עלתה לישראל עם משפחתה. על בית הוריה כתבה: "הבית של הוריי תמיד המה אנשים: חברים, מלמדים, תלמידים, מסורבים אחרים, מורים לעברית, אסירי ציון שבדיוק שוחררו, בני משפחותיהם. זה היה עולם מחתרתי סוער ולצדו בית ספר רב־גילאי לילדי 'המחתרת'. מדי פעם דפיקות חזקות על הדלת הפריעו את עולם הסוד והלימוד, והלומדים נהגו להחביא במהירות מתחת לשמיכות ולמזרנים של הילדים את ספרי הקודש וספרי העברית".[1]

למדה במגמת קולנוע ומקרא. בהמשך למדה קבלה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וסיימה תואר דוקטור בהנחיית יהודה ליבס, אילנה פרדס, ומנחם הירשמן. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בדפוסים של חטא וגאולה בשושלת בית דוד, והתמקדה בתמת לידת המשיח ובדמויות אמהותיו (עבודת הדוקטורט היוותה בסיס לספרה הראשון, "קדשוֹת וקדוֹשוֹת: אמהות המשיח במיתוס היהודי") מחקר זה זכה במלגות וורבורג ולקריץ ובפרס פינס להצטיינות במחקר. את תוכנית הפוסט-דוקטורט ערכה באוניברסיטת ניו יורק והייתה עמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס. יחד עם אלחנן ריינר חוקרת את מיתוס מערת רבי שמעון בר יוחאי, כאתר של התגלות מיסטית ומוקד עלייה לרגל לאורך הדורות. כן חוקרת תפיסות של לידה וכתיבה בספר הזוהר לאור קריאות פסיכואנליטיות ומגדריות, והשפעותיהם על חיבורים קבליים מאוחרים. באוגוסט 2018 ראה אור ספרה "חבלי אנוש: הלידה בפסיכואנליזה ובקבלה".

ספר שיריה הראשון, "אין שקט בעולם כלל" זיכה אותה בפרס רחל נגב. על ספר שיריה "הנפש הנעתקת" נכתב: "שירי הספר חושפים מרחב מוצפן ומסתורי שבמרכזו חוויות של הגירה ולידה, נשיות וכמיהה. המחברת נעה בין העולם המיסטי ליומיומי, בין חרדות וספקות למלאות ויופי, בין מוסקבה לירושלים. השירים יוצרים פסיפס צבעוני המעורר תחושה של סמיכות רגשית והשתקפויות של מצבי תודעה."[2]

פרסמה שירים ורשימות בכתבי העת "ארץ אחרת", "עתר" ו"משיב הרוח" (בו שימשה גם כעורכת שותפה בגיליון 33–34).

  • קדשוֹת וקדוֹשוֹת: אמהות המשיח במיתוס היהודי, ספריית הלל בן חיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
  • חבלי אנוש: הלידה בפסיכואנליזה ובקבלה, הוצאת כרמל, בסדרת "פרשנות ותרבות" בעריכת אבי שגיא, 2018
  • חלומותיו של ר' אברהם היכיני (נכתב יחד עם נועם לפלר), בר-אילן 2025 זוכה פרס נשיא אוניברסיטת בר אילן לספר המחקר הטוב ביותר, תשפ"ה
  • R. Kara-Ivanov Kaniel, Holiness and Transgression: Mothers of the Messiah in the Jewish Myth', Academic Studies Press 2017[3]
  • R. Kara-Ivanov Kaniel, The Feminine Messiah: King David in the Image of the Shekhina in Kabbalistic Literature, 2021, Brill -Brill Reference Library of Judaism series[4]
  • R. Kara-Ivanov Kaniel, Birth in Kabbalah and Psychoanalysis, De-Gruyter 2022[5]

שירה וספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אין שקט בעולם כלל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011
  • הנפש נעתקת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
  • אפר ויהלום, טקסטורה ופרדס, 2025[6]
  • מאמריה באתר academia.edu
  • "בין הלכה, קבלה ומגדר—אתיקה מינית בפרשת סבא דמשפטים בזוהר", AJS Review 39: 1 (April 2015), 14- 51.
  • "מיתוס אם המשיח במסורות יהודיות ונוצריות – מבט מגדרי ופסיכואנליטי", JAAR-Journal of the American Academy of Religion 2014 82 (3), October 2014, 1- 48.
  • יחד עם איריס פליקס, "'אשא דסביל אשא': גיבושו הספרותי של ספר הזוהר לאור קטע זוהרי לא ידוע וצמיחת פרשנות הזוהר בראשית המאה הי"ד", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כד (2015), עמ' 157- 200.
  • "לידה – ממטאפורה לממשות במיסטיקה היהודית ובפסיכואנליזה", Psychoanalytic Dialogues 24 (2014), pp. 374–386.
  • "'ותגל מרגלותיו' – מסע גאולתה של השכינה בספרות הזוהרית: רות המואביה כאם המשיח בספרות הזוהרית", דעת, 72 (2012) עמ' 99- 141.
  • "גדולה עבירה לשמה – פיתוי נשי והתפתחות הרעיון המשיחי מספרות חז"ל לקבלת רמח"ל", Nashim 24 (2013), pp. 27-52.
  • "לבעור מאהבה: מעשה נדב ואביהוא כריטואל ארוטי אוניו-מיסטי", תעודה כ"ו (2014), עמ' 585- 653.
  • "בנות לוט וסודה המשיחי והנשי של הטיקלא הזוהרית", ELN 50.2, “Scriptural Margins: On the Boundaries of Sacred Texts,” University of Colorado at Boulder, (2012), 113-126.
  • "הסזורה המרשימה והתחלה חדשה בפסיכואנליזה ובקבלה", Answering a Question with a Question – The Tradition of Inquiry in Contemporary Psychoanalysis and Jewish Thought (2015), 40- 64.
  • "חוה, איילה ונחש – עלילות אחרית וראשית, מיתוס ומגדר", קבלה כ"א, תש"ע (2010), עמ' 255 – 309.
  • "The Tabernacle as a Sacred Feminine Space: The Development of Mythical Images from Biblical Literature to Medieval Kabbalah.” * Religions 14: 991 (2023).

“The Stillborn Messiah and the Non-Viable Redeemer: Gender and Judeo-Christian Entanglement”, Constructions of Gender in Religious Traditions of Late Antiquity 2024, pp. 323- 344

יצירות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אש מאחורי הפרגוד", ארץ אחרת, 30 באפריל 2008
  • "בת היכלא – עיון בכתבי זלדה הצעירה בקובץ 'ציפור אחוזת קסם'", משיב הרוח מז (תשע"ה), עמ' 56–62
  • "רוח פרצים", פרק מתוך נובלה, הו! גליון 24 (2023), עמ' 30-39
  • "סימנים" (או אם היית עכשיו בשבי), שפה חדשה, גליון 1, 2024[7]
  • "הנותרים", "במקום קדיש", "תשליך"- בתוך הנותרים: מפגשים טיפוליים בעקבות השבעה באוקטובר, הוצאת אפיק, 2025
  • Lamentation — Sources Journal[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]