לדלג לתוכן

רות סלנצ'ינסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות סלנצ'ינסקה
לידה 15 בינואר 1925 (בת 100)
סקרמנטו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון קרטיס למוזיקה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Decca Classics, בראונשווייג רקורדס, RCA רקורדס, Ivory Classics, דויטשה גרמופון, MCA רקורדס, נקסוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב ההצטיינות המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות סלנצ'ינסקה (באנגלית: Ruth Slenczynska; נולדה ב-15 בינואר 1925) היא פסנתרנית אמריקאית ממוצא פולני שהייתה ילדת פלא.[1][2]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנצ'ינסקה נולדה בסקרמנטו, קליפורניה. אביה, יוסף סלנצ'ינסקי (Józef Ślenczyński), שהיגר מפולין לארצות הברית, היה כנר. בתקופת מגוריו בפולין היה דמות מובילה בקונסרבטוריון של ורשה, אך היה מאוכזב מכך שקריירת ההופעות שלו לא צלחה. הוא קיווה שיוכל להגשים את החלום שלו באמצעות ביתו, ולכן כבר כשהייתה סלנצ'ינסקה בת שלוש, הקפיד אביה על שגרת אימונים נוקשה ואילץ אותה להתאמן כ-9 שעות ביום. על פי עדותה של סלנצ'ינסקה, אביה הכריח אותה להתאמן בזמן שאחותה שיחקה עם חברים, והיה רודף אחריה עם מקל אם חשב שהיא לא מתאמנת מספיק.[3][4][5]

כשהייתה בת ארבע כבר שלטה סלנצ'ינסקה במספר יצירות מרכזיות לפסנתר, והופיעה בפומבי בפעם הראשונה, במילס קולג' באוקלנד ב-10 במאי 1929.[6] בהמשך של אותה השנה היגרה המשפחה לאירופה כדי שסלנצ'ינסקה תוכל ללמוד פסנתר אצל טובי המורים. את רסיטל הבכורה שלה ניגנה בברלין בגיל שש, וההופעה הראשונה שלה עם תזמורת התקיימה כשהייתה בת אחת עשרה. בשנת 1933 הופיעה בניו יורק והרשימה את יוזף הופמן, שהזמין אותה ללמוד אצלו. בשנים העוקבות למדה גם אצל ארתור שנאבל, אגון פטרי, אלפרד קורטו וסרגיי רחמנינוב.[6][3][7][8]

כשהייתה בת חמש עשרה, גבר עליה הלחץ שדרשה הקריירה כפסנתרנית קונצרטים. היא ויתרה על הקריירה, ברחה מהבית, ונרשמה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[9] בשנת 1944, בגיל 19, הכירה סלנצ'ינסקה סטודנט בשם ג'ורג' בורן ונישאה לו. הם התגרשו בשנת 1953. כדי לכלכל את עצמה לאחר הגירושין, החלה סלנצ'ינסקה ללמד פסנתר, ובסופו של דבר חזרה להופיע בקונצרטים בשנת 1951 לאחר הפסקה של מעל לעשור. באותה השנה השתתפה בפסטיבל Carmel Bach (אנ').[3][8][10][11]

בשנת 1957 כתבה סלנצ'ינסקה אוטוביוגרפיה בשם "ילדות אסורה" העוסקת בהתעללות שספגה בילדותה ובחיים כילדת פלא. מספר שנים מאוחר יותר, היא כתבה ספר העוסק בלימודי פסנתר שנקרא "Music at Your Fingers: Aspects of Pianoforte Technique".[12][13][8]

בשנת 1958 הופיעה ב-56 ערים במסגרת סיבוב הופעות שערכה. באותה השנה חתמה על חוזה הקלטות עם דקה רקורדס.[14]

ב-1964 החלה לעבוד סלנצ'ינסקה במשרה מלאה כאמנית הבית של אוניברסיטת דרום אילינוי באדוארדסוויל, והמשיכה לכהן בתפקיד עד לשנת 1987.[15] בתקופת עבודתה באוניברסיטה הכירה פרופסור למדעי המדינה בשם ג'יימס קר וכעבור מספר שנים השניים נישאו. הוא נפטר בשנת 2001, ולזוג לא נולדו ילדים.[16] אוסף המזכרות וההקלטות שלה קיבל מעמד של אוסף מיוחד בספריית Lovejoy באוניברסיטה שבה עבדה.[17][7]

בשנת 1984 העניק לה שגריר פולין בארצות הברית, רומואלד ספאסובסקי (אנ'), את העיטור האזרחי הגבוה ביותר בפולין, Golden Cross of Merit (אנ'), על כך שקירבה את העולם אל המוזיקה של שופן.[14]

סלנצ'ינסקה המשיכה להופיע וללמד באופן פרטי גם במאה ה-21. בשנת 2005 כיהנה כשופטת בתחרות שופן. כדי לחגוג את יום השנה ה-250 להולדתו של בטהובן בשנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, הקליטה סלנצ'ינסקה סרטונים שלה מבצעת את הסונטות לפסנתר של המלחין. בשנה שלאחר מכן הופיעה סלנצ'ינסקה בשגרירות פולין בניו יורק בפסטיבל הבינלאומי Chopin & Friends.[6]

בשנת 2022, בגיל 97, הקליטה סלנצ'ינסקה את אלבומה "My Life in Music" עם חברת התקליטים דקה רקורדס, שישים שנה לאחר הפעם הקודמת שהקליטה איתם. האלבום כולל ביצועים ליצירות של רחמנינוב, של שופן, של באך, של דביסי ושל בארבר.[18][19][20][21]

הקלטות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה אלבום חברת תקליטים מקור
1997 Ruth Slenczynska Plays Chopin and Liszt Live Aca Digital [22]
1998 The Legacy of a Genius Ivory Records [23]
1999 Ruth Slenczynska in Concert Ivory Classics [24]
2000 Schumann: Carnaval; Kinderszenen; Sonata No. 2 Ivory Classics [25]
2010 Frédéric Chopin: 12 Etüden Op. 25; Impromptus Gis-dur Op. 51 und cis-moll Op. 66 דויטשה גרמופון [26]
2010 Chopin: 4 Scherzi דויטשה גרמופון [27]
2014 Frédéric Chopin: 12 Etüden Op. 10; Impromptus As-dur op. 29 und Fis-dur Op. 36 דויטשה גרמופון [28]
2022 My Life in Music דקה רקורדס [20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רות סלנצ'ינסקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ This week on "Sunday Morning" (April 3) - CBS News, www.cbsnews.com, ‏2022-04-03 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Rockwell, John (1984-11-15). "PIANO: RUTH SLENCZYNSKA". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-28.
  3. ^ 1 2 3 Eliza, Who’s Rachmaninoff's Last Student?, ‏2023-10-25 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Watch Sunday Morning: Pianist Ruth Slenczynska on her life in music - Full show on CBS (באנגלית), 2023-12-24, נבדק ב-2023-12-28
  5. ^ Pianist Ruth Slenczynska on her life in music | Hailed as one of the greatest child prodigies since Mozart, pianist Ruth Slenczynska played her first concert when she was 4. Nearly a century later,... | By CBS Sunday Morning | Facebook, נבדק ב-2023-12-28
  6. ^ 1 2 3 Ruth Slenczynska Songs, Albums, Reviews, Bio & More, AllMusic (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Piano legend Ruth Slenczynska, ABC listen, ‏2020-12-05 (ב־Australian English)
  8. ^ 1 2 3 Pa.) Wilson College (Chambersburg, The Wilson Billboard, Vol. XXXIX, No. 5
  9. ^ Ruth Slenczynska, Child Prodigy, Lynchburg Museum System, ‏2015-08-17 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ "Ruth Slenczynska". Spotify (באנגלית). נבדק ב-2024-01-08.
  11. ^ "Former child prodigy Ruth Slenczynska will release a new album at the age of 97". ricemusichouse.com. נבדק ב-2024-01-08.
  12. ^ Forbidden Childhood: The Frank Account of a Girl's Stru…, Goodreads (באנגלית)
  13. ^ Books by Ruth Slenczynska (Author of Music At Your Fingertips), www.goodreads.com
  14. ^ 1 2 Paul Krzywicki, From Paderewski to Penderecki: The Polish Musician in Philadelphia, Lulu.com, 2016-03-02, ISBN 978-1-4834-4267-9. (באנגלית)
  15. ^ A case study of an artist-in-residence: Ruth Slenczynska, concert pianist - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
  16. ^ Ruth Slenczynska Biography, www.siue.edu
  17. ^ Ruth Slenczynska Collection, www.siue.edu
  18. ^ At 97, Pianist Ruth Slenczynska has a new album — and plenty of stories, WAMC, ‏2022-03-18 (באנגלית)
  19. ^ Ruth Slenczynska - My Life In Music (album trailer), נבדק ב-2023-12-28
  20. ^ 1 2 Ruth Slenczynska - My Life in Music Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  21. ^ Ruth Slenczynska: My Life In Music, Gramophone (באנגלית)
  22. ^ Ruth Slenczynska - Ruth Slenczynska Plays Chopin and Liszt Live Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  23. ^ Ruth Slenczynska - The Legacy of a Genius Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  24. ^ Ruth Slenczynska - Ruth Slenczynska in Concert Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  25. ^ Ruth Slenczynska - Schumann: Carnaval; Kinderszenen; Sonata No. 2 Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  26. ^ Ruth Slenczynska - Frédéric Chopin: 12 Etüden Op. 25; Impromptus Gis-dur Op. 51 und cis-moll Op. 66 Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  27. ^ Ruth Slenczynska - Chopin: 4 Scherzi Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
  28. ^ Ruth Slenczynska - Frédéric Chopin: 12 Etüden Op. 10; Impromptus As-dur op. 29 und Fis-dur Op. 36 Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-12-28
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רות סלנצ'ינסקה".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רות_סלנצ%27ינסקה&oldid=40335860"