לווייתן מצוי
 לווייתן מצוי
| |
|---|---|
.jpg)  השוואה בין לווייתן מצוי לבין אדם ממוצע | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | לווייתנאים |
| תת־סדרה: | דמויי היפופוטם |
| משפחה: | לווייתני ענק |
| סוג: | לווייתן |
| מין: | לווייתן מצוי |
| שם מדעי | |
 Balaenoptera physalusלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
.jpg)
לווייתן מצוי (לעיתים רורקל או רורקל ענק; שם מדעי: Balaenoptera physalus) הוא יונק ימי ממשפחת לווייתני ענק שבסדרת הלווייתנאים. זהו הלווייתן השני בגודלו, ובעל החיים השני בגודלו החי כיום אחרי הלווייתן הכחול. הלווייתן המצוי עשוי להגיע לאורך של כמעט 27 מטר ומשקל של 120 טון אך אורכו נע בדרך כלל בין 18 ל-21 מטר ומשקלו הממוצע הוא כ-70 טון. הלווייתן המצוי הענק ניצוד באופן נרחב במהלך המאה ה-20, וכיום הוא נחשב כמין הנתון בסכנת הכחדה.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלווייתן המצוי היה ידוע לטקסונומים זה מכבר. הוא תואר לראשונה על ידי Frederick Martens ב-1675, ושוב על ידי Paul Dudley ב-1725. תיאורים אלו היו לבסיס למיונו של קארולוס ליניאוס, שסיווג אותו ב-1758 תחת הסוג Balaena (שם מדעי: Balaena physalus). בתחילת המאה ה-19 הוא סווג מחדש תחת השם המדעי Balaenoptera physalus, אשר הוא השכיח עד היום. שמו המדעי של המין, physalus, נגזר מהמילה היוונית physa שמשמעותה "נושף".
הלווייתן המצוי משתייך למשפחת לווייתני הענק, הכוללת בין היתר את הלווייתן גדול הסנפיר, הלווייתן הכחול, הלווייתן הצפוני ואת לווייתן המינקי. בצפון האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי התגלו הכלאות טבעיות מקריות בין הלווייתן הכחול לבין הלווייתן המצוי[2]
לפי המיונים העדכניים, ללווייתן המצוי קיימים שני תת-מינים, שלכל אחד מהם יש מאפיינים פיזיים שונים ומערכת קולות מעט שונה. האחד הוא B. p. physalus, או הלווייתן המצוי הצפוני, והוא נפוץ בצפון האוקיינוס האטלנטי. השני הוא B. p. quoyi, או הלווייתן המצוי האנטארקטי, והוא נפוץ באוקיינוס הדרומי. מרבית המומחים מסווגים את הלווייתן המצוי שנפוץ בצפון האוקיינוס השקט לתת-מין שלישי, אולם טרם ניתן לו שם[3]. הקבוצות אינן מתערבות זו עם זו אלא לעיתים נדירות.
מאפיינים פיזיים; התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להבחין בלווייתן המצוי באמצעות ממדיו הגדולים ומבנה גופו הצנום. גודלם הממוצע של הזכרים והנקבות הוא 19 ו-20 מטרים בהתאמה. אורכם של פרטים גדולים במיוחד היה 24 מטרים בחצי הכדור הצפוני, ו-26.8 בחצי הכדור הדרומי[4]. מעולם לא נשקל פרט בוגר ושלם של לווייתן מצוי, אולם חישובים הראו כי פרט באורך של כ-20 מטר שוקל כ-70 טון ואילו פרט גדול באורך 27 מטר עשוי לשקול כ-120 טונות. לבגרות מינית מלאה מגיע הלווייתן המצוי בין הגילאים 25 ו-30. אורכו של גור לווייתן מצוי שזה עתה נולד הוא 6.5 מטרים בקירוב, ומשקלו 1,800 קילוגרמים[5]. ממדיו הגדולים של הלווייתן מסייעים בזיהויו, והבלבול השכיח הוא בינו לבין מינים בודדים של לווייתנים: הלווייתן הכחול, לווייתן הצפוני,B. brydei ו-B. edeni.
צבעם של צידו העליון וצדדיו של הלווייתן המצוי הוא אפור-חום, וצבעו של זה התחתון לבן. יש לו שני נחירים דרכם הוא נושף מים, והחוטם שלו רחב ושטוח. יש לו כתם לבן וגדול בצידה הימני של הלסת התחתונה, בעוד צידה השמאלי שחור או אפור[5]. צורה דומה של אסימטריה נראית לעיתים אצל לווייתני המינקי, אך האאסימטריה של הלווייתן המצוי נכונה לכל הלווייתנים המצויים, ולכן ייחודית בקרב הלווייתנים. עובדה זו היא אחת מהדרכים לזהות באופן סופי ומוחלט את הלווייתן המצוי. בעבר שיערו כי סיבת הופעתה של אסימטריה זו נעוצה בכך שהוא מסתובב יותר על לצד ימין מאשר לצד שמאל. ההשערה הופרכה שכן הכיוון אליו מסתובב הלווייתן המצוי הוא אקראי, ולכן הוא מסתובב לצד שמאל אותו מספר פעמים שהוא מסתובב לצד ימין. כיום לא קיימת השערה מוסכמת שמסבירה את האסימטריה הזו[6].
ללווייתן המצוי יש סדרה של 56–100 מזיפות לאורך גופו ובתחתיתו, שמתחילה בקצה הסנטר ומסתיימת בטבור. סדרה זו מאפשרת לו להרחיב באופן ניכר את גרונו בזמן האכילה. כמו כל לווייתני המזיפות, הלווייתן המצוי מסנן בעזרת המזיפות שלו פלנקטון או יצורים קטנים אחרים מהמים. הסנפיר הגבי מעוקל מעט, ואורכו כ-50 סנטימטרים. סנפיריו קטנים ומחודדים. זנבו רחב, ובמרכזו יש חריץ קטן[4].
כשהלווייתן המצוי צף אל פני המים, ניתן לראות את הסנפיר הגבי שלו מגיח מהמים. הסנפיר הגבי הוא צר ומאונך לפני המים, ויכול להגיע לגבהים של מעל 50 ס"מ[5]. כשהוא בפני המים, הוא ינשוף פעם אחת עד מספר פעמים, כשבין פעם לפעם הוא יישאר קרוב לפני המים למשך דקה וחצי. לכל אורך הציפה, ישאיר הלווייתן את זנבו שקוע במים. לאחר סבב נשיפות שכזה, צולל הלווייתן המצוי לעומק של 250 מטרים, למשך 10 עד 15 דקות. הלווייתן המצוי ידוע ביכולתו לזנק מהמים עם כל גופו[5].
ההזדווגות מתרחשת בחורף בימות בהם המים חמימים, בדרך-כלל בסמוך לקו המשווה. תקופת הייחום אורכת בין 11 חודשים לשנה. הוולד יונק מאימו עד גיל שישה או שבעה חודשים, כאשר אורכו הוא 11 עד 12 מטרים. לאחר מכן, הוולד שוחה בצמוד לאימו בדרך לאזור האכילה החורפי. הנקבות יולדות אחת לשנתיים או שלוש. בלידה אחת הנקבה ממליטה ולד אחד לרוב, אולם דווח על מקרים בהם היו קיימים שישה עוברים. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בין גיל 3 לגיל 12[5].
הלווייתן המצוי משתמש במזיפות שלו על מנת לסנן את מזונו מהמים. לפרט בוגר קיימות בין 262 ל-473 מזיפות בכל צד של פיו, כאשר כולן עשויות מקרטין. מידותיהן המרביות של המזיפות אורך של 76 ס"מ ורוחב של 30 ס"מ[4]. תזונתו מורכבת מדגים קטנים (שנמצאים לרוב בלהקות), דיונונים וסרטנים[5]. לווייתן אחד יכול לצרוך כ-1,800 קילוגרמים של מזון ביום[4].
הלווייתן המצוי הוא אחד מהלווייתנאים המהירים ביותר, שכן ביכולתו להגיע למהירויות של 37 קילומטרים בשעה[5]. בשחיות מהירות הוא עשוי להגיע אף ליותר מ-40 קמ"ש, מה שהביא אותו לקבל את הכינוי "הגרייהאונד של המעמקים" (the greyhound of the deep)[7]. הלווייתנים המצויים הם חברותיים יחסית ללווייתני ענק אחרים, ולרוב הם חיים בקבוצות המונות שישה עד עשרה פרטים, ובאזורי האכילה ניתן למצוא אותם בהתקבצויות של קרוב ל-100 פרטים[8].
שירת הלווייתן המצוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שירת הלווייתן
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
בדומה ללווייתנים אחרים, השירה של זכר הלווייתן המצוי מאופיינת בקולות ארוכים, רמים בעלי תדירות נמוכה[5]. מרבית הקולות מאופננים (FM) שתדירותם נעה בין 16 הרץ ל-40 הרץ. לשם השוואה, האדם יכול לשמוע קולות בין התדרים 20 ל-20,000 הרץ. כל צליל אורך בין שנייה לשתיים, וצירופים שונים של צלילים מושמעים ברצפים תבניתיים שאורכים בין 7 ל-15 דקות כל אחד. רצפים אלו מושמעים באופן שחוזר על עצמו, למשך זמן שיכול להגיע לימים ספורים. עוצמת הקולות של הלווייתן המצוי גבוהה יחסית, ויכולה להגיע לעוצמות של 184–186 דציבלים ביחס ללחץ קול של מיקרופסקל אחד. בשל עוצמתם, קולותיו של הלווייתן יכולים להישמע ממרחקים. לשם השוואה, צופה שיימצא במרחק של מטר אחד מלווייתן מצוי בעת השמעת קולו, יחוש בקול שעוצמתו כעוצמת הקול שמשמיע צופר של רכבת הנמצא במרחק של מטר אחד ממנו.
בית גידול והגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה ללווייתני ענק אחרים, הלווייתן המצוי הוא מין קוסמופוליטי. הוא נמצא בכל האוקיינוסים הגדולים בתבל. הוא נעדר רק מהאזורים הקרובים לקרחונים בקוטב הצפוני והדרומי, וכן מאזורי מים קטנים הרחוקים מהאוקיינוסים, כמו הים האדום, המפרץ הפרסי, מזרח הים התיכון והים הבלטי. צפיפותו הרבה ביותר קיימת במים בעלי טמפרטורה בינונית עד קרירים. באזורים החמים שבקרבת קו המשווה צפיפותו נמוכה יותר. הוא מעדיף מים עמוקים הרחוקים מהמדף היבשתי על פני מים רדודים.
אף על פי שהלווייתנים המצויים הם בעלי-חיים נודדים עונתית, תבנית ההגירה הכללית אינה מובנת היטב. לפי נתונים שהגיעו ממערכים של הידרופונים (מכשירים לגילוי כיוון ומרחק של קולות במים) מצביעים על כך שהלווייתנים המצויים מצפון האוקיינוס האטלנטי נודדים דרומה בזמן הסתיו, בצאתם מאזור ניופאונדלנד ולברדור, דרך ברמודה ועד לאיים הקאריביים[9]. בניגוד אליהם, יש הסוברים כי קיימת אוכלוסייה אחת לפחות שאינה נודדת דרומה לקראת החורף, ובמקום זאת היא מתרחקת מן החוף[9]. באוקיינוס השקט, תבניות הנדידה אינן ברורות. אף על פי שאוכלוסיות מסוימות כנראה נשארות במפרץ קליפורניה במשך כל השנה, במהלך החורף נצפה גידול ניכר במספרם בחורף ובאביב[10]. לווייתנים מצויים החיים באזורי אנטארקטיקה נמצאים קרוב לקו המשווה בעונת הקיץ, וקרוב יותר לאנטארקטיקה בעונה החורפית. מיקומם של אזורי הרבייה אינו ידוע, מכיוון שלווייתנים אלו נודדים דרך האוקיינוס הפתוח, ולכן המעקב אחריהם קשה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לווייתן מצוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לווייתן מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
- לווייתן מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
- לווייתן מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- לווייתן מצוי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- לווייתן מצוי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לווייתן מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לווייתן מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ A New Hybrid Between a Blue Whale, Balaenoptera Musculus, and a Fin Whale, B. Physalus
- ^ National Marine Fisheries Service
- ^ 1 2 3 4 http://marinebio.org/species.asp?id=40
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 http://animaldiversity.ummz.umich.edu/site/accounts/information/Balaenoptera_physalus.html
- ^ Tershy, B. R.; D. Wiley (1992). "Asymmetrical pigmentation in the fin whale: a test of two feeding related hypotheses". Marine Mammal Science 8 (3): 315-318.
- ^ http://www.nature.ca/notebooks/english/finwale.htm
- ^ Martin, Anthony R. (1991). Whales and dolphins. London: Salamander Books.
- ^ 1 2 Clark, C.W. (1995). "Application of US Navy underwater hydrophone arrays for scientific research on whales". Rep. Int. Whal. Commn 45: 210-212.
- ^ Tershy, B.R.; D. Breese and C.S. Strong (1990). "Abundance, seasonal distribution and population composition of balaenopterid whales in the Canal de Ballenas, Gulf of California, Mexico". Rep. Int. Whal. Commn Spec. Iss. 12: 369-375. ISBN 0-906975-23-9.
.jpg)
| לווייתני מזיפות | ||
|---|---|---|
| בלניים | ||
| בלנה גרינלנדית (סוג ומין יחיד) | בלנה גרינלנדית | 
|
| אובלנה | אובלנה דרומית • בלנה שחורה • אובלנה צפון-פסיפית | |
| בלניים מפותחים | ||
| בלנית (סוג ומין יחיד) | בלנית | |
| לווייתנים אפורים | ||
| לווייתן אפור (סוג ומין יחיד) | לווייתן אפור | |
| לווייתני ענק | ||
| לווייתן גדול-סנפיר (סוג ומין יחיד) | לווייתן גדול-סנפיר | |
| לווייתן | לווייתן מצוי • לווייתן צפוני • לווייתן כחול • לווייתן בריד • לווייתן עדני • לווייתן גוץ (לווייתן מינקי)• לווייתן מינקי דרומי (לווייתן מינקי)• לווייתן אומורה • לווייתן רייס | |