רונלד ספירס
 | |
| קפטן רונלד ספירס | |
| לידה |
20 באפריל 1920 אדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 2007 (בגיל 86) מסה, אריזונה, ארצות הברית  |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| כינוי | ספארקי |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1941 |
| דרגה |
.svg){kind=small} לוטננט קולונל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד פלוגה ה' ברגימנט ה-506 של הדיוויזיה המוטסת ה-101 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה, הפלישה לנורמנדי, מבצע מרקט גארדן, הקרב על הבליטה מלחמת קוריאה. | |
| עיטורים | |
 כוכב הכסף  כוכב הארד (3) לב הארגמן (4) | |
  | |
לוטננט קולונל רונלד צ'ארלס ספירס (אנגלית: Ronald Charles Speirs; 20 באפריל 1920 - 11 באפריל 2007), היה קצין בפלוגה ה', גדוד 2, הרגימנט ה-506 של הדיוויזיה המוטסת ה-101 בצבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. זכה בעיטור כוכב הארד על שלקח חלק בפשיטה שהשמידה סוללת ארטילריה גרמנית בעת הפלישה לנורמנדי, פעולה שעדיין נלמדת בווסט פוינט, ובכוכב הכסף על סיור שהוביל במהלך מבצע מרקט גארדן.
דמותו של ספירס גולמה במיני-סדרה האמריקאית "אחים לנשק" על ידי השחקן מת'יו סטל.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספירס נולד וגדל באדינבורו שבסקוטלנד. ב-1924 היגרה משפחתו לארצות הברית, והתיישבה בבוסטון, מסצ'וסטס. במהלך לימודיו בתיכון השתתף ספירס באימונים צבאיים ולבסוף התגייס לצבא ארצות הברית, עבר הכשרה כלוחם וקורס קציני חיל הרגלים. לאחר מכן התנדב לכוחות המוטסים ושובץ כמפקד מחלקה בפלוגה ד' (המכונה באנגלית "Dog Company") ברגימנט 506 המוצנח שבהמשך הוכפפה לדיוויזיה המוטסת ה-101. ב-6 ביוני 1944, בפלישה לנורמנדי, צנח בראש מחלקתו בחצי האי קוטנטן.
ספירס וחמישה מאנשיו הצטרפו לכוח מפלוגה ה' שהוביל המ"פ בפועל, ריצ'רד וינטרס, שתקף סוללת ארטילריה גרמנית שהמטירה אש על חוף יוטה שעה שהפלישה לנורמנדי החלה. על הסוללה הגנה מחלקה בת כ-60 חיילים גרמנים. לווינטרס היו רק 12 לוחמים תחת פיקודו ועוד 10 לוחמים מפלוגה ד'[1]. ספירס כבש את עמדת התותחים האחרונה[2]. על פועלו עוטר בכוכב הארד. במהלך מבצע מרקט גארדן בהולנד הוביל ספירס סיור מעבר לקווי הגרמנים ועוטר על אומץ ליבו בכוכב הכסף.
במהלך הקרב על הבליטה, ב-10 בינואר הוטל על הגדוד ה-2 לכבוש את הכפר פואה[3]. בעיצומו של קרב זה העביר מפקד הגדוד, וינטרס, את מפקד פלוגה ה', סגן נורמן דייק, מתפקידו ומינה במקומו את ספירס. ספירס תפס פיקוד על הפלוגה והוביל אותה לכיבוש הכפר[4]. ספירס היה למפקד הפלוגה עד לפירוקה בסיום המלחמה.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספירס החליט להישאר בצבא, לחם כמפקד פלוגה במלחמת קוריאה, ובין היתר לקח חלק בצניחה של צוות הקרב החטיבה ה-187 במבצע "טומהוק"[5]. לאחר המלחמה שירת כקצין קישור לצבא האדום בפוטסדם, שבמזרח גרמניה. בשנת 1958 מונה למפקד האמריקני של כלא שפנדאו בברלין, שבו נכלאו נאצים בכירים ובהם רודולף הס ואלברט שפר. בהמשך שירת כקצין קישור לצבא לאוס ולאחר מכן הוצב בפנטגון כקצין תכנון. בשנת 1964 השתחרר מן השירות בדרגת לוטננט קולונל.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1944 נשא ספירס לאישה את מרגרט גריפית'ס, אותה פגש בזמן שהוצב באנגליה. הם נפרדו בהמשך. נולד להם בן אחד, רוברט, שהתגייס לצבא הבריטי ועשה קריירה בשורות רגימנט הרובאים והגיע לדרגת לוטננט קולונל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטיבן אמברוז, "אחים בקרב", תל אביב: כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2005.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רונלד ספירס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל פרל פינקל, האדומה הגדולה הראשונה, מקור ראשון, 11.04.2018.
- ^ גל פרל פינקל, "יחידה שתוכל להתגנב אל האויב ולהמם אותו בהלם ובהפתעה", מערכות, 25 באוגוסט 2021.
- ^ גל פרל, "המצב נורמלי – אנחנו מכותרים", הבלוג על הכוונת, 6 ביוני 2024.
- ^ גל פרל פינקל, מלחמות שקורות בחורף, מקור ראשון, 28.07.2017.
- ^ סטיבן אמברוז, "אחים בקרב", תל אביב: כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2005, עמוד 355.