רוז'י פורגאץ'
 | |
| לידה |
13 ביוני 1889 קצ'קמט, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1944 (בגיל 54) גטו פשטסנטארז'בט, הונגריה |
| שם לידה |
Fischer Rózsa |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע |
  | |
רוז'י פורגאץ' (במקור פישר, בהונגרית: Forgács Rózsi; קצ'קמט, 13 ביוני 1889 – פֶּשְטסֶנְטאֶרְז'ֵבֶט, 11 באפריל 1944) [1] הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע יהודייה-הונגרייה, מנהלת תיאטרון שנספתה בשואה. היא הייתה משחקניות הטרגדיה הגדולות של הונגריה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוז'י פישר נולדה במשפחה יהודית כבתם של הסוחר אדולף פישר ושל לואיזה רוטבאום.[2] לאחר שסיימה את לימודיה באקדמיה לתיאטרון, ב-1904 (כיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע) הופיעה בתפקיד דרמטי בחברת תאליה (חברת תאליה – 1904–1908 – הייתה אגודת תיאטרון שנוסדה בבודפשט תחת ההשפעה והמודל של התיאטראות החופשיים האירופיים (Freie Bühne, Thèâtre Libre). מטרתה הייתה להציג דרמות בנות התקופה או קלאסיות בעלות ערך ספרותי שאינן בתוכניות של תיאטראות מקצועיים, ולפתח סגנון משחק חדש).
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא השיגה את ההצלחה הגדולה הראשונה שלה בתפקיד קלרה בדרמה של פרידריך הבל, מריה מגדלנה. היו לה הופעות בולטות במחזות של סופרים מודרניים באותה תקופה, גבריאלה ד'אנונציו (העיר המתה), ארתור שניצלר (העיזבון), מקסים גורקי (בתחתית) ובעיקר מחזותיו של הנריק איבסן.
בשנים 1908–1909 הופיעה בתיאטרון ההונגרי, וביוני 1914 חתמה על חוזה בקולוז'וואר. ארבע שנים מאוחר יותר חזרה לבודפשט: ב-1918 הפכה לאמנית בתיאטרון הלאומי, אבל לא קיבלה תפקידים גדולים במיוחד והיו לכך כנראה סיבות פוליטיות (גם בשל יהדותה). ב-1923 לא חודש החוזה שלה.
באותה תקופה הקימה תיאטרון ניסיוני בשם התיאטרון הקאמרי, איתו ניסתה להמשיך את שאיפותיה של חברת תאליה לשעבר. היא העלתה מחזות של סופרים זרים שעדיין בקושי היו מוכרים בהונגריה, אבל הציגה, למשל, גם את "האומללים" (Boldogtalanok) של מילאן פישט (11 בינואר 1925), שבו כבר שיחקה באחד התפקידים הראשיים גם ב"תיאטרון הסופרים" שנתיים קודם לכן. (המחבר, מילאן פישט שיבח אותה בהתלהבות בכתב העת הספרותי והאמנותי החשוב ניוגט).[3] בבודפשט, ברחוב רוואי 8 ב-Little Comedy Theatre נערכו הצגותיה אלא שהכוונה החדשנית שלה לבדה, ללא רקע כלכלי רציני, התבררה כלא מספקת והחברה פשטה רגל לאחר שלוש שנים. רוז'י פורגאץ' פרשה ב-1927.
ב-3 בדצמבר 1927, בבודפשט, היא נישאה לבעל העסקים אוסקר רוטמן (רוגוז), הצעיר ממנה בשבע שנים, יליד נגיווארד, בנם של יוזף רוטמן ופאני קליין. [4]
היא כתבה הצגת אגדה בשם "אגוז זהב" (Aranydió), שיצא לאור ב-1929.[5]
כל עוד שיחקה על הבמה, היא נחשבה לאחד הכישרונות הגדולים של תקופתה. פרידייש קארינתי שיבח אותה, דז'ה קוסטולאני החשיב אותה לשחקנית גדולה.[6] לאחר שנאלצה לעזוב את התיאטרון הלאומי, לאסלו באנוצי כתב עליה כך: "הערך האמנותי הגדול ביותר של רוז'י פורגאץ' הוא העוצמה המדהימה שבה היא יכולה להביע כאב ותשוקה. זו ה-note personelle (הערה אישית או תכונה אישית) הכי מיוחדת שלה. אף אחד בדור הצעיר אינו יכול להשתוות לזה. רוז'י פורגאץ' היא שחקנית הטרגדיה המסורה ביותר של התיאטרון ההונגרי המודרני."[7] ב-11 באפריל 1944, שלושה שבועות לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה התאבדה בביתה יחד עם בעלה, אוסקר רוגוז (רוטמן).
תפקידיה העיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרידריך הבל ׁׂ(אנ'): מריה מגדלנה ... קלרה
- מקסים גורקי : בתחתית (На дне, 1902) ... נסטיה
- יוהאן אוגוסט סטרינדברג : מחול המוות ... אליס
- הנריק איבסן : רוסמרהולם ... רבקה
- הנריק איבסן: ברווז הפרא ... הדוויג
- גרהרט האופטמן : אֶלגה
- מילאן פישט : האומללים ... רוז'ה ג'ארמאקי.
תפקידי סרט אילם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עֵז הכסף (1916) ... בתו של הפרופסור
- פעמונים שנאלמו (1922)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.(לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
- Szerk. Schöpflin Aladár (1929–1931). Magyar színművészeti lexikon (PDF). Budapest. נבדק ב-2014-07-27. (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- "Magyar színháztörténet 1920–1949 / Budapest kisszínházai". אורכב מ-המקור ב-2016-03-05. נבדק ב-2014-07-30. (מתולדות התיאטרון ההונגרי)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Péterné Fehér Mária-Szabó Tamás-Székelyné Kőrösi Ilona: Kecskeméti életrajzi lexikon. Kecskemét, Kecskeméti Lapok Kft.-Kecskemét Monográfia Szerkesztősége, 1992 (Kecskeméti Füzetek 4.)
- Váry István-Heltai Nándor: Kecskemét jelesei. Szerk. Heltai Nándor. Kecskemét, Kecskemét Város Tanácsa, 1968 (Aranyhomok Kiskönyvtár 2.)
- Színészeti lexikon. Szerk. Németh Antal. Bp., Győző Andor, 1930
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-
- Színház az egész!... Játékos színháztörténeti kaleidoszkóp a múlt század színi világából. Összeáll. Füle Péter. Bp., Palatinus, 2005
- Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
- Magyar irodalmi lexikon. Flóris Miklós és Tóth András közreműködésével szerk. Ványi Ferenc. Átnézte Dézsi Lajos, Pintér Jenő. Bp., Studium, 1926
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Halálesete bejegyezve a pestszenterzsébeti (Bp. XX. ker.) állami halotti akv. 299/a/1944. folyószáma alatt.
- ^ "Forgács Rózsi, az elfeledett színésznő". XX. kerület Pesterzsébet Önkormányzat. אורכב מ-המקור ב-2014-10-22. נבדק ב-2014-07-29.
- ^ Füst Milán (1923). "Levél a Boldogtalanokról és Forgács Rózsiról". Nyugat (5. szám). נבדק ב-2014-07-29.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. II. ker. állami házassági akv. 487/1927. folyószáma alatt.
- ^ Petőfi Irodalmi Múzeum
- ^ Kosztolányi Dezső (1923). "Forgács Rózsi". Nyugat (22. szám). נבדק ב-2014-07-29.
- ^ Bánóczi László (1923). "Forgács Rózsi". Nyugat (15–16. szám). נבדק ב-2014-07-29.