רוד קרול

רוד קרול
Ruud Krol

קרול במדי נבחרת הולנד, 1974
מידע אישי
לידה	24 במרץ 1949 (בן 75) אמסטרדם שבהולנד
שם מלא	רודולף יוזף קרול
גובה	1.84 מטר
עמדה	בלם, מגן שמאלי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1968–1980 1980 1980–1984 1984–1986 סה"כ: אייאקס אמסטרדם ונקובר וייטקפס נאפולי קאן 339 (23) 14 (0) 107 (1) 63 (0) 523 (24)
נבחרת לאומית כשחקן
1969–1983 הולנד 83 (4)
קבוצות כמאמן
1989–1990 1990 1991–1993 1994–1995 1995–1996 1997–1999 1999 1999–2001 2002–2006 2006–2007 2007–2008 2008–2011 2012–2013 2013 2014 2014 2015 2016 2018–2019 מכלן סרבט ז'נבה נבחרת הולנד עד גיל 21 (עוזר מאמן) נבחרת מצרים (אולימפית) נבחרת מצרים א-זמאלכ אל-ווחדה אבו דאבי נבחרת הולנד (עוזר מאמן) אייאקס אמסטרדם (עוזר מאמן) אז'אקסיו א-זמאלכ אורלנדו פירטס ספקסיין נבחרת תוניסיה אספרנס תוניס אל אהלי טריפולי רג'א קזבלנקה קלאב אפריקן ספקסיין
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רודולף יוזף "רוד" (או רודי) קרול (בהולנדית: Rudolf Jozef "Ruud" Krol; נולד ב-24 במרץ 1949 באמסטרדם) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדות הבלם והמגן השמאלי, וכיום מאמן כדורגל.

קרול היה אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם בתקופתו. נחשב לשחקן בעל ראיית משחק, שבנוסף לתפקידו במערך העורפי היה לו גם חלק בתכנון המשחק. הייתה לו קריירת משחק ארוכה במדי אייאקס אמסטרדם, ושיחק גם בארצות הברית, איטליה וצרפת. הוא ייצג את נבחרת הולנד 83 פעמים, בין היתר בשני טורנירי מונדיאל ובשתי אליפויות אירופה. קרול אימן בעיקר קבוצות ונבחרות לאומיות מיבשת אפריקה, בהן נבחרות מצרים ותוניסיה.

קריירת משחק

קרול החל את הקריירה בקבוצת אייאקס אמסטרדם מעיר הולדתו, תחת המאמן רינוס מיכלס, בעונת 1968/1969. הוא רשם בעונה זו הופעת ליגה אחת בלבד ושימש בעיקר כמחליף, אך עונה אחר כך כבר זכה למקום קבוע בהרכב הפותח של הקבוצה, וסייע לה לזכות בעונה זו בדאבל המקומי. בעונת 1970/1971 העפילה אייאקס עד לגמר גביע אירופה לאלופות, אך קרול החמיץ את המשחק עקב שבר ברגלו. בשתי העונות הבאות, לעומת זאת, השלימה אייאקס שתי זכיות נוספות בגביע אירופה, וקרול פתח בשני משחקי הגמר, מול אינטר מילאנו ב-1972 ומול יובנטוס ב-1973. במהלך הקמפיין של הקבוצה באירופה בעונת 1972/1973, כבש קרול את שער הניצחון במשחק הראשון של חצי הגמר מול ריאל מדריד.

במרוצת שתי העונות הבאות החלה עזיבה של שחקנים מובילים את אייאקס. בעקבות עזיבתם של יוהאן קרויף ויוהאן ניסקנס לברצלונה, ופרישתו של הקפטן פיט קייזר, מונה קרול באוקטובר 1974 לתפקיד קפטן הקבוצה, תפקיד אותו מילא עד לעזיבתו בסיום עונת 1979/1980. קרול שיחק באייאקס במשך 12 עונות, ולמעט העונה הראשונה כמחליף ופציעות שהשביתו אותו, היה נחשב לשחקן מפתח לאורך כל התקופה. בנוסף לשלושה גביעי אירופה, זכה קרול עם קבוצתו בשש אליפויות וארבעה גביעים מקומיים. הוא רשם 339 הופעות ליגה במדי הקבוצה, בהן כבש 23 שערים.

ב-1980 עבר קרול לNASL, כשחתם במדי ונקובר וייטקפס, במדיה שיחק עונה אחת עד שחזר לאירופה. בעונת 1980/1981 עבר קרול לנאפולי מהסרייה א', במדיה שיחק במשך ארבע עונות. הישג השיא שלו עם הקבוצה היה המקום השלישי בליגה בעונה הראשונה שלו, אך בשתי העונות האחרונות שלו בקבוצה היא איבדה מיכולתה וסיימה בחלק התחתון של הטבלה. קרול עזב את הקבוצה לקראת עונת 1984/1985, רגע לפני הפריצה של הקבוצה עם החתמתו של דייגו מראדונה, ועבר לשחק במדי קאן מליגת המשנה הצרפתית. על אף גילו המתקדם, הוא שיחק במדיה במשך שתי עונות כשחקן הרכב, עד שפרש ממשחק פעיל בסיום עונת 1985/1986, בגיל 40.

נבחרת הולנד

קרול ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת הולנד תחת המאמן ג'ורג' קסלר בשנת 1969.

בשנת 1974 מונה רינוס מיכלס, מאמנו הראשון של קרול באייאקס אמסטרדם, לתפקיד מאמן הנבחרת. עוד טרם הגעתו הבטיחה הנבחרת את העפלתה למונדיאל 1974. מיכלס הנחיל את שיטת הטוטאל פוטבול, ולקרול היה תפקיד משמעותי בשיטה, בהיותו שחקן ורסטילי שיכול לשחק במגוון עמדות בהגנה וכן לתמוך בקישור ובחלק ההתקפי. קרול נכלל בסגל של מיכלס לקראת המונדיאל בגרמניה המערבית, ולא החמיץ אף דקת משחק במהלכו. הולנד העפילה משלב הבתים הראשון עם ניצחונות על אורוגוואי ובולגריה ותיקו מול שוודיה. במהלך הניצחון 4-1 על בולגריה כבש קרול שער עצמי לזכות הבולגרים. הולנד עברה את שלב הבתים השני עם מאזן מושלם מול ארגנטינה, ברזיל וגרמניה המזרחית. בניצחון המרשים 4-0 על ארגנטינה, כבש קרול את שערה השני של נבחרתו בבעיטה חזקה ממרחק. קרול הוא אחד מארבעה שחקנים בלבד שכבשו גם שער עצמי וגם שער זכות בטורניר גביע העולם. הולנד נעצרה רק במשחק הגמר, עם הפסד 2-1 לגרמניה המערבית המארחת.

נבחרת הולנד הייתה לאחת מארבע הנבחרות שהעפילה לטורניר הגמר של יורו 1976 ביוגוסלביה. במשחק חצי הגמר מול צ'כוסלובקיה הפסידה הולנד, במשחק בו שימש קרול כקפטן הנבחרת בהיעדרו של יוהאן קרויף. קרול פתח גם במשחק על המקום השלישי מול יוגוסלביה המארחת, שם ניצחה הולנד בתוצאה 3-2 לאחר הארכה, אך ללא סרט הקפטן, עם חזרתו של קרויף.

ארנסט האפל היה המאמן שהוביל את הולנד למונדיאל 1978 בארגנטינה. בעקבות החרמתו של קרויף את הטורניר עקב המשטר הצבאי בארגנטינה, היה קרול לקפטן נבחרת הולנד בטורניר. כמו בטורניר המונדיאל הקודם, גם הפעם קרול לא החמיץ אף דקת משחק של נבחרת. הולנד עברה את שלב הבתים הראשון עם ניצחון אחד בלבד, על איראן, תיקו מול פרו והפסד לסקוטלנד. את שלב הבתים השני צלחה הולנד עם ניצחונות על אוסטריה ואיטליה, ותיקו 2-2 בשחזור הגמר הקודם מול גרמניה המערבית. במשחק הגמר הפסידה הולנד לארגנטינה בתוצאה 3-1 לאחר הארכה, ובכך לא זכה קרול להניף כקפטן את גביע העולם. ההופעה בגמר הייתה ה-14 שלו במדי הולנד במונדיאלים, שיא הופעות משותף עם וים יאנסן שהחזיק מעמד עד למונדיאל 2014, אז נשבר על ידי וסלי סניידר.

הטורניר הבינלאומי האחרון של קרול היה יורו 1980, אליו הגיע כקפטן הנבחרת. לראשונה התמודדו בטורניר שמונה נבחרות, והולנד שובצה לבית עם יוון, גרמניה המערבית וצ'כוסלובקיה. קרול פתח ושיחק לכל אורך הטורניר, אך הולנד לא הצליחה להעפיל וסיימה במקום השלישי בבית.

קרול החמיץ הזדמנות לשחק במונדיאל שלישי, לאחר שהולנד כשלה להעפיל ממוקדמות מונדיאל 1982. הוא היה שותף לטורניר מוקדמות יורו 1984, ומשחקו האחרון היה במסגרת המוקדמות, בהפסד 1-0 לספרד ב-16 בפברואר 1983. קרול סיים את דרכו הבינלאומית עם 83 הופעות במדי הולנד, בהן כבש ארבעה שערים. קרול הוביל את טבלת ההופעות במדי הנבחרת בכל הזמנים במשך 21 שנים, החל מה-22 במאי 1979, אז שבר את שיא ההופעות כשרשם את משחקו ה-65 בנבחרת, ועד לטורניר יורו 2000 בו רשם ארון וינטר את הופעתו ה-84 והאחרונה במדי הולנד.

קריירת אימון

קרול החל בקריירת אימון לקראת עונת 1989/1990, כשהתמנה לתפקיד המאמן של אלופת בלגיה, מכלן. לאחר שלא הצליח לשחזר את הצלחת הקבוצה, סיים קרול את תפקידו כבר בחודש ינואר. חודשיים אחר כך התמנה לתפקיד מאמן סרבט ז'נבה עד לסיום העונה, וסייע לה להישאר בליגת העל השווייצרית.

לאחר עונת הבכורה שלו כמאמן, החל קרול לעבוד עם נבחרות צעירות, כששימש בתפקידי עוזר מאמן בנבחרת הולנד עד גיל 21, וכמאמן ראשי של הנבחרת האולימפית של מצרים. ב-1995 קיבל קרול את תפקיד המאמן של נבחרת מצרים, וסיים את תפקידו לאחר שנעצר בשלב רבע הגמר של גביע אפריקה לאומות בשנת 1996. קרול נשאר במצרים, והוביל את קבוצת הפאר המצרית א-זמאלכ במשך שנתיים, ולאחריה אימן במשך זמן קצר את קבוצת אל-ווחדה אבו דאבי מאיחוד האמירויות הערביות.

קרול חזר לכדורגל האירופי בשנת 1999, כשהתמנה לתפקיד עוזר המאמן של נבחרת הולנד, תחת פרנק רייקארד. הוא נותר בתפקידו גם תחת יורשו של רייקארד, לואי ואן חאל. בשנת 2002, התמנה לתפקיד עוזר המאמן של רונאלד קומאן בקבוצת נעוריו, אייאקס אמסטרדם. לאחר פיטוריו של קומאן ב-2005, שימש קרול כמאמנה הזמני של הקבוצה, עד למינויו של דני בלינד לתפקיד הקבוע. לקראת עונת 2006/2007, חזר קרול לתפקיד המאמן הראשי, כשהתמנה לתפקיד באז'אקסיו שנשרה עונה קודם לכן מהליגה הבכירה בצרפת. קרול סיים את תפקידו לאחר עונה אחת בלבד, בה הוביל את הקבוצה למקום ה-12 בלבד.

קרול חזר למצרים לקראת עונת 2007/2008, אז התמנה בשנית לתפקיד מאמן א-זמאלכ. הוא הוביל את הקבוצה למקום השני בליגה ולזכייה בגביע המצרי, ובסיום העונה עזב את הקבוצה וחתם באורלנדו פירטס מדרום אפריקה. הוא חתם בקבוצה לשלוש שנים, ובעונה השלישית הוביל אותה לזכייה בדאבל המקומי, ובכך רשם אליפות ראשונה כמאמן. ב-2012 עבר לאמן בתוניסיה, בקבוצת ספקסיין, אותה הוביל לזכייה באליפות. בעקבות ההצלחה מונה קרול לתפקיד המאמן הזמני של נבחרת תוניסיה, אך סיים את תפקידו בעקבות כישלון הנבחרת להעפיל למונדיאל 2014. הוא נותר בתוניסיה, כשהתמנה לתפקיד המאמן באספרנס תוניס, עימה זכה באליפות נוספת. משם המשיך קרול לקדנציה קצרה באל אהלי טריפולי מלוב, ובשנת 2015 התמנה לתפקיד המאמן של רג'א קזבלנקה ממרוקו.

תארים

קרול כעוזר מאמן אייאקס אמסטרדם, 2005

תארים כשחקן

אייאקס אמסטרדם

• גביע אירופה לאלופות (3): 1970/1971, 1971/1972, 1972/1973
• אליפות הולנד (6): 1969/1970, 1971/1972, 1972/1973, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980
• הגביע ההולנדי (4): 1969/1970, 1970/1971, 1971/1972, 1978/1979
• הסופר קאפ האירופי (2): 1972, 1973
• הגביע הביניבשתי: 1972

נבחרת הולנד

• גביע העולם: 1974 (מקום שני), 1978 (מקום שני)
• אליפות אירופה: 1976 (מקום שלישי)

תארים אישיים

• נבחרת הטורניר של גביע העולם (2): 1974, 1978
• נבחרת הטורניר של יורו 1976

תארים כמאמן

נבחרת מצרים (אולימפית)

• המשחקים הפאן-אפריקאים 1995: מדליית זהב

א-זמאלכ

• אליפות אפרו-אסיה לקבוצות: 1997
• הגביע המצרי: 2008

אורלנדו פירטס

• אליפות דרום אפריקה: 2011
• הגביע הדרום אפריקאי: 2011

ספקסיין

• אליפות תוניסיה: 2013
• גביע הקונפדרציות של CAF‏: 2013

אספרנס תוניס

• אליפות תוניסיה: 2014

סטטיסטיקות

קרול, 1979

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1968/1969	אייאקס אמסטרדם	ארדיוויזיה	1	0
1969/1970			34	2
1970/1971			24	2
1971/1972			33	0
1972/1973			34	3
1973/1974			34	3
1974/1975			24	1
1975/1976			31	3
1976/1977			33	1
1977/1978			34	2
1978/1979			24	2
1979/1980			33	4
1980	ונקובר וייטקפס	NASL‏	14	0
1980/1981	נאפולי	סרייה א'	29	1
1981/1982			27	0
1982/1983			30	0
1983/1984			21	0
1984/1985	קאן	ליגת המשנה הצרפתית	34	0
1985/1986			29	0
סך הכל קריירה			523	24

נבחרת לאומית

נבחרת הולנד
שנה	הופעות	שערים
1969	1	0
1970	2	0
1971	2	0
1972	5	0
1973	7	0
1974	14	2
1975	6	0
1976	6	1
1977	6	0
1978	14	1
1979	6	0
1980	6	0
1981	5	0
1982	2	0
1983	1	0
סה"כ	83	4

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוד קרול בוויקישיתוף

• רוד קרול, באתר Transfermarkt
• רוד קרול, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• רוד קרול, באתר WorldFootball.net
• רוד קרול, באתר National Football Teams
• רוד קרול, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• אבי גלעד, יש לנו חשבון ארוך עם גרמניה והנקמה תהיה מתוקה, דבר, 9 באפריל 1978