רוברט פלאנט

רוברט פלאנט
**Robert Anthony Plant**
	פלאנט בהופעה בשנת 2007
לידה	20 באוגוסט 1948 (בן 76); וסט ברומיץ', הממלכה המאוחדת
שם לידה	Robert Anthony Plant
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1963
מקום לימודים	King Edward VI College Stourbridge
סוגה	הארד רוק, פולק רוק, בלוז רוק, הבי מטאל, רוק פסיכדלי
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	תוף מרים, מפוחית פה
חברת תקליטים	אטלנטיק רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	לד זפלין
פרסים והוקרה	פרס אמריקנה לצמד/להקת השנה (2008); פרס מרכז קנדי; פרס מפתח הכסף; מפקד במסדר האימפריה הבריטית ;
	www.robertplant.com
	פרופיל ב-IMDb

רוברט אנטוני פלאנט (באנגלית: Robert Anthony Plant; נולד ב-20 באוגוסט 1948) הוא מוזיקאי אנגלי, מהמשפיעים והמפורסמים ביותר במאה העשרים, שהתפרסם בעיקר כסולנה הכריזמטי של לד זפלין, אחת מלהקות הרוק המשפיעות ביותר וחלוצה בז'אנר הרוק הכבד. פלאנט ניחן בקול טנור בעל מנעד רחב במיוחד המאפשר לו לשיר בסגנונות רבים בצורה חלקה. רוברט פלאנט מדורג במקום הראשון ברשימת "100 זמרי המטאל הטובים בכל הזמנים" של מגזין היט פריידר.

ביוגרפיה

קריירה מוזיקלית מוקדמת

פלאנט נולד ב-1948 בחבל הקרוי "בלק קאנטרי", בעיירה ווסט ברומיץ׳, סטפורדשייר, שבאנגליה וגדל בעיירה קידרמינסטר. אביו רוברט סי. פלאנט היה מהנדס אזרחי שבימי מלחמת העולם השנייה עבד עבור חיל האוויר המלכותי. אמו, אנני סיליה לבית קיין, הייתה ממוצא צועני.^[1] פלאנט החל את קריירת השירה שלו כזמר במועדוני בלוז מקומיים באזור מולדתו בעיר ברמינגהאם. בגיל 15 פלאנט עזב את בית הספר והחל לעבוד עם להקות שונות באזור, בהן The New Memphis Bluesbreakers, The Black Snake Moan, The Delta Blues Band ו-The Crawling King Snakes. הוא הקים את "Band of Joy" (בלהקה זו היה חבר גם המתופף ג'ון בונהם, חבר לעתיד בלהקת לד זפלין).

בשנת 1966 הקים פלאנט את להקת Listen שאף הוחתמה בחברת התקליטים CBS. פלאנט הוציא 2 סינגלים אשר לא זכו להצלחה, בעיקר בגלל רצון החברה להופכו לזמר מסוגו של טום ג'ונס או אנגלברט המפרדינק, שהיו מאוד פופולריים בתקופה זו. על אף שהיצירות הראשונות הללו לא זכו להצלחה מסחרית, התפשטה השמועה על הנער הצעיר עם הקול העוצמתי.

בשנת 1968 התפרקה להקת היארדבירדס ("ציפורי החצר") וגיטריסט הלהקה ג'ימי פייג' חיפש אחר זמר חדש. פלאנט הומלץ על ידי ידידו טרי ריד ופייג' נסע לראות הופעה של הזמר הצעיר ביחד עם להקתו החדשה Hobbstweedle. פייג' התלהב מקולו של פלאנט וצירף אותו, בעוד פלאנט גייס עמו את ג'ון בונהם. יחד עם חברו של ג'ימי פייג', הבסיסט ג'ון פול ג'ונס, הארבעה הקימו את להקת לד זפלין בשנת 1968. אלבומה הראשון, שנושא את שם הלהקה, יצא בשנת 1969, וייסד את זרם הרוק הכבד.

לד זפלין

ערך מורחב – לד זפלין

השפעה וסגנון

פלאנט הושפע מאוד מיצירותיו של טולקין: השירים Misty Mountain Hop ו־Over the Hills and Far Away דנים בספר ההוביט, והשירים The Battle of Evermore ו־Ramble On נוגעים לספרי שר הטבעות. פייג' ופלאנט התעניינו גם במוזיקה אפריקאית, במיוחד מרוקאית. את המוזיקה הזאת, ניתן למצוא באלבומם No Quarter: Jimmy Page and Robert Plant Unledded in 1994 . פלאנט התעניין גם במוזיקה הודית דוגמה לכך, אפשר למצוא בשיר "Kashmir" ששוחרר בשנת 1975. רוברט פלאנט נודע גם בהופעה המחשמלת שלו, ברעמת השיער הבלונדיני שלו ובמראהו הנאה.

תחילת הדרך

הגיטריסט ג'ימי פייג' הצטרף ללהקת ציפורי החצר כבסיסט הלהקה במקום קודמו, פול סמואל סמית'. לאחר שחברי הלהקה פרשו בזה אחר זה, מונו מחליפים שונים, ביניהם ג'ון פול ג'ונס, ג'ון בונהם ופלאנט. מאחר שההרכב המקורי כבר לא היה קיים, החליטו חברי הלהקה להקים להקה חדשה. לבסוף קיבלו את השם לד זפלין בהמלצה של פייג'.

ב-1968 חתם פיטר גרנט, מנהל הלהקה על חוזה של 200 אלף דולר עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס.

ב-1969, לאחר 36 שעות הקלטה בלבד, יצא האלבום הראשון, Led Zeppelin.

הצלחה עולמית

לאחר שהאלבום הראשון זכה לביקורות טובות, כבר באותה שנה לד זפלין הקליטו את אלבומם השני, Led Zepplin II, ושנה לאחר מכן, בשנת 1970, את אלבומם השלישי, Led Zeppelin III.^[2]

לד זפלין זכתה לביקוש רב ממדינות רבות והייתה נאהבת בכל העולם, אבל היו גם כאלה שמתחו ביקורת על הלהקה, כמו מספר להקות ומוזיקאים שהתלוננו על גנבת שירים ומוזיקה, ועיתון הרולינגסטון שמתח ביקורת רבה על לד זפלין והיה מסוכסך איתם במשך זמן רב.

בשנת 1971 יצא האלבום הרביעי בעל השם השנוי במחלוקת, כיוון שבאלבום לא נכתב שמו, אלא ארבעה ציורים שמייצגים את ארבעה חברי הלהקה, אך לרוב הוא ידוע בשם Led Zeppelin IV.

בין השירים הבולטים באלבומים היו Dazed And Confused, Whole Lotta Love, Since I've Been Loving You, Stairway To Heaven.

Stairway To Heaven

ההצלחה הגדולה של הלהקה, הגיעה בעיקר בזכות השיר "Stairway to Heaven", שיר מיסטי בעל נושאים כמו פנטזיה, אהבה ועוד. השיר כלל סגנונות מוזיקליים רבים, כגון: פולק, בלוז, מוזיקה קלטית והבי מטאל. אף שהשיר מעולם לא שוחרר כסינגל, הוא נבחר כ"שיר הטוב ביותר בכל הזמנים" במקומות רבים מסביב לעולם.

תקופת ההצלחה ואלבומים נוספים

האלבום החמישי Houses of the Holy משנת 1973 זכה גם הוא להצלחה גדולה, אם כי לא גדולה כמו קודמיו. מסעי ההופעות שברו שיאים ובאותה שנה התכנסו 56,000 מעריצים באצטדיון טמפה שבפלורידה. כמו כן, באותה שנה הופק סרט קולנוע בשם The Song Remains The Same שצולם משלוש הופעות במדיסון סקוור גארדן. בשנת 1975 יצא האלבום Physical Graffiti, שהצליח מסחרית בארצות הברית והקפיץ את כל האלבומים של הלהקה ל-200 המקומות הראשונים במצעדים. הלהקה צברה באותה תקופה פופולריות רבה בארצות הברית.

טרגדיות והפסקת פעילות של פלאנט

בשנות ה-70 פלאנט זכה להצלחה מסחררת עם לד זפלין. הוא סבל מביטחון עצמי מופרז, ואף אמר בראיון "אני אל מוזהב". ביטחון זה נעלם במהירות כשפלאנט ואשתו מורין נפגעו קשה בתאונת דרכים ב-4 באוגוסט 1975 ברודוס, יוון, דבר אשר העיב על הצלחת הלהקה כאשר סיבוב ההופעות של אותה שנה בוטל, פלאנט התקשה ללכת ואף רותק לכיסא גלגלים למשך כחצי שנה.

בשנת 1977 חווה פלאנט טרגדיה נוספת, כאשר בנו הצעיר, קאראק, נפטר מזיהום קשה בדרכי הנשימה במהלך סיבוב הופעות בארצות הברית. לאחר מות בנו פלאנט לקח הפסקה מפעילות בלהקה והתבודד בביתו שעל הגבול הוולשי.

אלבום אחרון

פלאנט חזר ללהקה לאחר כמעט שנתיים ואלה הקליטו את מה שהיה לבסוף אלבומם האחרון In Through The Out Door, הסממן המרכזי לחזרתה של הלהקה לגדולתה היה פסטיבל נבוורת' (Knebworth) שם הופיעו בשנת 1979.

מותו של בונהם ופירוק הלהקה

לז זפלין ביצעו סיבוב הופעות קצר ברחבי אירופה ולאחריו תכננו לשוב לארצות-הברית לאחר שלא הופיעו שם משנת 1977. אך בבוקר 25 בספטמבר 1980 לאחר יום של חזרות בביתו החדש של ג'ימי פייג', נמצא מתופף הלהקה ג'ון בונהם מת בחדרו. הוזמן אמבולנס ובוצעו ניסיונות החייאה אך ללא הועיל ומותו נקבע במקום, הסיבה הרשמית הייתה חנק מקיא.

בשנת 1980 הוציאו חברי הלהקה ביחד עם מנהלם פיטר גראנט הודעה רשמית בה הצהירו כי החליטו שלא להמשיך ללא בונהם והלהקה התפרקה.

איחודים

זמן מה לאחר מותו של בונהם, התחילו לצוץ מספר הופעות איחוד של פלאנט, פייג' וג'ונס, והם אפילו הוציאו כמה אלבומים חדשים. בתקופה מאוחרת יותר, ג'ייסון בונהם, בנו הצעיר של ג'ון בונהם, משמש כמתופף בהופעות האיחוד.

קריירת הסולו

אחרי התפרקות הלהקה בעקבות מותו של המתופף ג'ון בונהם ב-1980, פלאנט יצא לקריירת סולו מצליחה. בזמן קריירת הסולו, יצאו לו מספר להיטים מצליחים כגון: "Big Log", "Tall Cool One" ו "I Believe" ועוד. ב-1984 הקים פלאנט הרכב אשר כלל גם את הגיטריסטים ג'ימי פייג' וג'ף בק והמתופף פיל קולינס. ההרכב, אשר נקרא נוטפי הדבש (The Honeydrippers), הקליט אלבום אחד בלבד אשר כלל גרסאות כיסוי ללהיטי רית'ם אנד בלוז ישנים. מתקליט זה התפרסם הביצוע המחודש שלהם ללהיט "Sea Of Love".

בעקבות בקשות רבות מצד מעריצי לד זפלין, התאחדה הלהקה שלוש פעמים:

הופעה ב"Live Aid" שנערך ב-3 ביולי 1985.
קונצרט 40 השנה לחברת אטלנטיק רקורדס בשנת 1988.^[3]
הופעת איחוד של לד זפלין בשנת 2007.^[4]

בהופעה הראשונה החליפו פיל קולינס וטוני תומפסון את בונהם המנוח, ובשנייה החליף אותו בנו, ג'ייסון.

בשנות ה-80 וה-90 הוציא פלאנט שלושה אלבומי סולו עם כותב-השירים והקלידן פיל ג'ונסטון: Now and Zen ‏ (1988), Manic Nirvana‏ (1990)^[5], ו-Fate Of Nations ‏(1993)

פלנט ופייג' חזרו להופיע ביחד ב-1994. מסע הופעות זה כלל ליווי של אנסמבל מצרי, נגנים ממרקש ותזמורת המטרופוליטן של לונדון. האלבום וה-DVD שהוקלטו במרוקו, ווילס ולונדון זכו להצלחה רבה והאלבום אף הגיע למקום הרביעי במצעד מכירות האלבומים של הבילבורד. הבולט מבין שירי האלבום הוא הביצוע ל"קשמיר", שזכה לעיבוד בסגנון מזרחי מלא. ארבעה שירים מזרחיים הוקלטו על ידי השניים, וכן מספר משירי לד זפלין בגרסאות מזרחיות.

1998 פלאנט יצר אלבום נוסף עם ג'ימי פייג' Walking Into Clarksdale שכלל חומרים משותפים של השניים.

בשנת 2002 פלאנט הקים להקה חדשה - Strange Sensation הם הוציאו שני אלבומים:

Dreamland שיצא ב-2002. האלבום היה אוסף של חידושים לשירי בלוז.
Mighty Rearranger שיצא ב-2005. האלבום כלל חומר חדש של הלהקה, האלבום קיבל ביקורות טובות למדי.^[6]

"mothership" יצא בשנת 2007 כמעט בתיאום עם הופעת האיחוד ההיסטורית בלונדון.^[7] דיסק זה כולל בו את המיטב שירי "לד זפלין" מכל הזמנים.^[4]

כמו כן בשנת 2007 יצא לאור שיתוף הפעולה עם זמרת הבלו-גראס והכנרת אליסון קראוס, האלבום Raising Sand, זכה להצלחה מסחררת ואף הגיע למקום השני באנגליה. פלאנט וקראוס אף זכו בפרס גראמי על השיר Gone Gone Gone (Done moved on) מתוך האלבום.^[8] בעקבות האלבום יצאו פלאנט וקראוס לסיבוב הופעות.^[9]

ביולי 2010 יצא פלנט למסע הופעות קיץ בארצות הברית עם להקה חדשה בשם Band of Joy (שהחזירה את שם הלהקה הראשונה שלו בשנות השישים). הלהקה כללה את הזמרת פאטי גריפין, הזמר-גיטריסט באדי מילר, הרב-אינסטרומנטליסט והסולן דארל סקוט, הבסיסט-הסולן ביירון האוס, והמתופף-נגן כלי ההקשה-הסולן מרקו ג'ובינו. לאחר מופע נוסף בארצות הברית ב-12 בספטמבר 2010 בניו יורק, הוכרז על סיבוב הופעות סתיו באירופה שנמשך עד נובמבר 2010.

אלבום אולפן חדש בשם Band of Joy יצא ב-13 בספטמבר 2010 בלייבל Rounder Records. האלבום היה מועמד לאלבום אמריקנה הטוב ביותר בפרסי הגראמי לשנת 2011.^[10]

בשנת 2014, יצא לאור אלבום הסולו העשירי של פלאנט " Lullaby and... The Ceaseless Roar".^[11]

חיים אישיים

רוברט פלאנט התחתן עם מורין וילסון בשנת 1968. לזוג נולדו 3 ילדים: בת, כרמן ג'יין (1968), ושני בנים, קאראק פנדראגון (1977-1972) ולוגאן רומרו (1979).

הבן קאראק נקרא על שם הגיבור הקלטי קאראקטוס, שהוביל קרב אכזר והרואי נגד הפלישה הרומית בשנת 43 לספירה, נלכד ונלקח לרומא. הקיסר קלאודיוס התרשם מאומץ לבו והחליט להותירו בחיים.^[12] קאראק נפטר ב-1977.

רוברט ומורין התגרשו ב-1983. לפלאנט יש בן נוסף, ג'סי לי (1991), משירלי וילסון, אחותה של מורין.

פלאנט אוהד מילדותו את קבוצת הכדורגל וולברהמפטון וונדררס והנהלת המועדון מינתה אותו ב-2009 כסגן שלישי לנשיא המועדון.

לקריאה נוספת

ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, מאנגלית: מתן קמינר, הוצאת רסלינג, 2011 (1994).
Stephen Davis, Hammer of the Gods: The Led Zeppelin Saga; Harper Entertainment, 1985

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט פלאנט בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של רוברט פלאנט (באנגלית)

רוברט פלאנט, ברשת החברתית פייסבוק
רוברט פלאנט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רוברט פלאנט, ברשת החברתית אינסטגרם
רוברט פלאנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט פלאנט, באתר ספוטיפיי
רוברט פלאנט, באתר AllMusic (באנגלית)
רוברט פלאנט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט פלאנט, באתר Discogs (באנגלית)
רוברט פלאנט, באתר Songkick (באנגלית)
רוברט פלאנט, באתר Genius
רוברט פלאנט, באתר SecondHandSongs
רוברט פלאנט, באתר בילבורד (באנגלית)
שחר זלצמן, קול הקמפוס, "האל בעל השיער המוזהב" - רוברט פלאנט חוגג 65, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013

הערות שוליים

^ ראיון עם האמן באתר GQ ב-6.11.2011
^ רוברט פלאנט - הפלא החדש של הרוק, דבר, 26 בפברואר 1971
^ דינוזאורים בהופעה, מעריב, 18 במאי 1988
^ ¹ ² ניו יורק טיימס, לד זפלין מתאחדים להופעה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
^ שרון מולדבי, תקליטים חדשים - רוק - אלמלא עברו המפואר, חדשות, 26 באפריל 1990
^ יוסי בבליקי, ‏מיסטיקה להמונים, באתר גלובס, 9 ביוני 2005
^ 20 אלף על המדרגות לגן עדן - איחוד "לד זפלין", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
^ עכבר העיר, רוברט פלאנט ואליסון קראוס הזוכים הגדולים בגראמי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2009
^ עכבר העיר, רוברט פלאנט חוזר לבמה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
^ מיכאל רורברגר, עכבר העיר תל אביב, החדש של רוברט פלאנט: מסאז' עוטף ונעים לאוזן, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2010
^ ג'ון פרלס, ניו יורק טיימס, רוברט פלאנט הולך בעקבות האינסטינקטים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2014
^ ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, פרק 7, עמ' 193.

[1] ראיון עם האמן באתר GQ ב-6.11.2011

[2] רוברט פלאנט - הפלא החדש של הרוק, דבר, 26 בפברואר 1971

[3] דינוזאורים בהופעה, מעריב, 18 במאי 1988

[איחוד-4] ¹ ² ניו יורק טיימס, לד זפלין מתאחדים להופעה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007

[5] שרון מולדבי, תקליטים חדשים - רוק - אלמלא עברו המפואר, חדשות, 26 באפריל 1990

[6] יוסי בבליקי, ‏מיסטיקה להמונים, באתר גלובס, 9 ביוני 2005

[7] 20 אלף על המדרגות לגן עדן - איחוד "לד זפלין", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007

[8] עכבר העיר, רוברט פלאנט ואליסון קראוס הזוכים הגדולים בגראמי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2009

[9] עכבר העיר, רוברט פלאנט חוזר לבמה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007

[10] מיכאל רורברגר, עכבר העיר תל אביב, החדש של רוברט פלאנט: מסאז' עוטף ונעים לאוזן, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2010

[11] ג'ון פרלס, ניו יורק טיימס, רוברט פלאנט הולך בעקבות האינסטינקטים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2014

[12] ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, פרק 7, עמ' 193.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

לד זפלין
רוברט פלאנט • ג'ימי פייג' • ג'ון בונהם • ג'ון פול ג'ונס
אלבומים	Led Zeppelin ‏(1969) • Led Zeppelin II ‏(1969) • Led Zeppelin III ‏(1970) • Led Zeppelin IV ‏(1971) • Houses of the Holy ‏(1973) • Physical Graffiti ‏(1975) •‏ Presence (‏1976) • In Through the Out Door ‏(1979) • CODA ‏(1982)
אלבומי הופעה	The Song Remains the Same ‏(1976) • BBC Sessions ‏(1997) • How the West Was Won ‏(2003) • Celebration Day‏ (2012)
אוספים	Led Zeppelin Boxed Set ‏(1990) • Profiled ‏(1990) • Led Zeppelin Boxed Set 2 ‏(1993) • The Complete Studio Recordings ‏(1993) • Best of Led Zeppelin ‏(1999) • Mothership ‏(2007) • Definitive Collection Mini LP Replica CD Boxset ‏(2008)
סרטים	The Song Remains the Same ‏(1976) • Led Zeppelin DVD ‏(2003) • Celebration Day ‏(2012) • Fleecing Led Zeppelin ‏(2014)
שונות	פיטר גרנט • ריצ'רד קול • Swan Song Records • היארדבירדס • XXZ • פייג' ופלאנט • סטריינג' סנסיישן