אנגלברט המפרדינק

אנגלברט המפרדינק
**Engelbert Humperdinck**
לידה	2 במאי 1936 (בן 88); צ'נאי, הראג' הבריטי
שם לידה	Arnold George Dorsey
שם במה	Engelbert Humperdinck
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1956
סוגה	מוזיקה קלה
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר, סקסופון
חברת תקליטים	דקה רקורדס, אפיק רקורדס
בן או בת זוג	Patricia Healey (1964–2021)
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
	www.engelbert.com
	פרופיל ב-IMDb

ערך זה עוסק בזמר בריטי. אם התכוונתם למלחין גרמני, ראו אנגלברט הומפרדינק.

אנגלברט המפרדינק (באנגלית: Engelbert Humperdinck; נולד ב-2 במאי 1936) הוא זמר פופ בריטי הנודע בזכות להיטיו "Release Me",‏ "After the Lovin'" ו-"The Last Waltz".

ביוגרפיה

המפרדינק נולד במדראס, הודו, בשם ארנולד ג'ורג' דורסי, כבן הצעיר למשפחה בת עשרה אחים ואחיות. אביו היה קצין בצבא הבריטי, ואמו ממוצא הודי. בגיל 10 עבר יחד עם משפחתו ללסטר שבאנגליה. בגיל 11 החל בלימודי נגינה בסקסופון, ובגיל 15 החל לנגן במועדוני לילה. את נסיונותיו הראשונים בתחום השירה החל בגיל 17, כאשר חבריו עודדו אותו להשתתף בתחרות זמרים חובבים בפאב.

באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 שירת שירות חובה בחיל האתתים (חיל הקשר) של הצבא הבריטי. ב-1958, עם שחרורו משירות, הקליט את הסינגל הראשון שלו תחת חברת התקליטים "Decca Records"; השיר, "I'll Never Fall in Love Again", לא הפך ללהיט. במקביל המשיך המפרדינק להופיע במועדוני לילה עד לשנת 1961, עת לקה בשחפת שממנה הצליח להחלים, אך בעקבותיה הופעותיו הצטמצמו.

בשנת 1964 התחתן עם פטרישיה הילי. לזוג יש כיום ארבעה ילדים ותשעה נכדים.

ב-1965 חלה נקודת מפנה בקריירה המוזיקלית של המפרדינק, כאשר חבר לאמרגן גורדון מילס, שהיה גם מנהלו של הזמר הנודע טום ג'ונס. בהמלצתו של מילס, המפרדינק אימץ את שמו של המלחין הגרמני בן המאה ה-19 אנגלברט הומפרדינק, כשם הבמה שלו.^[1] וחידש את חוזה ההקלטות עם חברת "Decca Records". את מסלול ההצלחה שלו החל בבלגיה בשנת 1966, כאשר ייצג את בריטניה בתחרות זמר בקנוק. מאוחר יותר באותה שנה הופיע במכלן והקליט קליפ בזיברוג'. כמו כן להיט שלו בשם "Dommage, Dommage" כיכב במצעד הלהיטים הבלגי.

בתחילת 1967 כיכב ביצוע שלו לשיר "Release Me" במצעד עשרת הגדולים בבריטניה, שם הגיע למקום הראשון ודחק את "Strawberry Fields Forever/Penny Lane" של להקת הביטלס. השיר הצליח גם במצעדים בארצות הברית. השיר שמר על מקומו בטבלת 50 הגדולים במשך למעלה משנה, ונאמד כי מכר למעלה מ-85,000 עותקים ליום בשיא הפופולריות שלו. לימים הפך להיות שירו המזוהה ביותר של המפרדינק.

בעקבות להיטו הוציא המפרדינק שתי בלדות פופ מוצלחות נוספות, "There Goes My Everything" ו-"The Last Waltz", שהקנו לו תדמית של זמר פופ סנטימנטלי ודביק, ממנה הסתייג כשהעדיף לכנות את עצמו כ"זמר בן זמננו" או "מבצע מסוגנן". בסוף שנות ה-60 הקליט מספר אלבומים מצליחים, בהם Release Me, The Last Waltz, A Man Without Love, Engelbert Humperdinck. בתקופה זו כיכב בתוכנית טלוויזיה שנשאה את שמו, אך ירדה מהמסך לאחר שישה חודשי שידור עקב רייטינג נמוך.

בתחילת שנות ה-70 המשיך בלוח הקלטות עמוס שהניב שירים כגון "We Made It Happen," "Sweetheart," "Another Time, Another Place," ו-"Too Beautiful To Last". ב-1976 הקליט את "'After the Lovin", שהגיע למצעד עשרת הגדולים בארצות הברית וסימן שיא קריירה נוסף עבור המפרדינק. השיר היה מועמד בשתי קטגוריות פרס גראמי היוקרתי למוזיקה, קיבל מעמד של סינגל זהב ומאוחר יותר הפך לאלבום פלטינה וזכה בקטגוריית השיר המושמע ביותר.^[2] אלבום הנושא את אותו שם הגיע למצעד 20 הגדולים של ארצות הברית. במקביל המפרדינק השקיע בתדמית ההופעתית הססגונית שלו והושפע מסגנון ההופעות של ברודוויי. הוא הופיע בלאס-וגאס והקליט הופעות חיות. באמצע עשור זה אף הגיע לישראל להופעתו הראשונה.

בשנות ה-80 הוא המשיך לקיים כ-200 הופעות לשנה ובמקביל לנהל חיי משפחה. ב-1989 זכה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד וזכה בפרס גלובוס הזהב כאיש הבידור של השנה. במקביל התגייס לאירועי צדקה עבור ארגונים כמו הקרן לחקר מחלת הלוקמיה, הצלב האדום האמריקני וארגוני סיוע לחולי איידס. הוא אף כתב שיר עבור אחד הקמפיינים בשם "He's a gentleman".

ב-1989 הוציא אלבום בשם "Star of Bethlehem", שנכתב על ידי הפזמונאי הגרמני דיטר בוהלן, ויצא גם בשם "Ich Denk An Dich" בגרמניה. ב-1996 שר המפרדינק את ההמנון האמריקאי הלאומי בפתיחת תחרות מכוניות המירוץ של דייטונה. בשנת 2000 כיכב במצעד האלבומים הבריטי עם "Engelbert At His Very Best". הוא שב לככב שם ארבע שנים לאחר מכן כשזכה לפופולריות נוספת עם השתתפותו בתשדיר פרסומת.

באביב 2003 שיתף פעולה עם המפיק זוכה פרס גראמי ארט גרינהאו, ביצירת אלבום גוספל בשם "Always Hear the Harmony: The Gospel Sessions". האלבום היה מועמד לפרס גראמי של אותה שנה.

באוגוסט 2005 הציע המפרדינק את אופנוע ההארלי דוידסון שלו למכירה פומבית במטרה לגייס כספים לטובת החילוץ הרפואי האווירי של עיר ילדותו, לסטר. ב-2009 הוענק לו תואר תושב של כבוד מטעם מועצת העיר לסטר.

המפרדינק פיטר את המנהל האישי שלו ושכר את בנו לתפקיד, לאחר שהראשון סירב לבקשתם של חברי להקת הגורילז להשתתפותו של המפרדינק באלבומם Plastic Beach, מבלי להתייעץ עמו.

ב-1 בדצמבר 2011 הופיע המפרדינק בפעם השנייה בישראל, בהיכל נוקיה.

בתחרות הזמר של האירוויזיון בשנת 2012 שהתקיימה בבאקו, ייצג המפרדינק את בריטניה בשירו "Love Will Set You Free".^[3]^[4]

ב-2 ביוני 2015 הופיע שוב בישראל, הפעם בהיכל התרבות בתל אביב.^[5] ב-17 ביוני 2017 חזר והופיע בישראל, במרכז הקונגרסים בחיפה,^[6] ובנייני האומה בירושלים.^[7]