ג'ון בונהם
 | |
| ג'ון בונהם בשנת 1975 | |
| לידה |
31 במאי 1948 וורסטרשיר, אנגליה |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1980 (בגיל 32) וינדזור, הממלכה המאוחדת  |
| שם לידה | ג'ון הנרי בונהם |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1962–1980 (כ־18 שנים) |
| סוגה |
רוק, פולק רוק, הארד רוק, בלוז רוק |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
מערכת תופים |
| חברת תקליטים | אטלנטיק, Swan Song |
| צאצאים |
ג'ייסון בונהם |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ון הנרי בונהם (בונזו) (באנגלית: John Henry "Bonzo" Bonham; 31 במאי 1948 – 25 בספטמבר 1980) היה מתופף רוק בריטי וחבר בלהקת לד זפלין עד מותו. הוא נודע בכוח, במהירות וב"רגש" שלו לגרוב. בונהם נחשב על ידי רבים כאחד מהמתופפים הטובים ביותר בתולדות הרוק,[1][2][3][4] ואף דורג על ידי מגזין הרולינג סטון כמתופף הטוב ביותר בכל הזמנים.[5]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בונהם נולד בוורסטרשיר, אנגליה. כשהיה בן 5 למד לראשונה לנגן בתופים, כאשר הרכיב "מערכת תופים" מכלי קיבול ופחים, והעתיק את תנועתם של אליליו ג'ין קרופה ובאדי ריץ'. בגיל 15, הוא קיבל את מערכת התופים הראשונה שלו.
קריירה מוזיקלית מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1964, הצטרף בונהם ללהקתו הראשונה "Terry Webb and the Spiders".
שנתיים מאוחר יותר, הצטרף ללהקת "A way of Life", אך זמן קצר לאחר מכן הפכה הלהקה ללא פעילה. בונהם היה צריך הכנסה קבועה, ולכן הצטרף ללהקת הבלוז, " Crawling King Snakes", אשר הסולן שלה היה סולן לד זפלין לעתיד רוברט פלאנט.
ב-1967, "A way of Life" ביקשה מבונהם לחזור ללהקה, והוא הסכים. באותה שנה החליט פלאנט להקים את להקת "Band of Joy" וצירף את בונהם כמתופף. הלהקה הקליטה דמואים אך לא אלבום. ב-1968, הזמר האמריקאי טים רוז (Tim Rose), ביצע סיבוב הופעות בבריטניה והזמין את הלהקה להיות להקת החימום שלו. לאחר שסיים רוז את סיבוב ההופעות שלו, הוא הזמין את בונהם לנגן בלהקתו. בעקבותיו, זמרים נוספים כמו ג'ו קוקר וכריס פרלאו הזמינו את בונהם לנגן עמם בסיבובי ההופעות שלהם.[6]
לד זפלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר ג'ימי פייג', גיטריסט לד זפלין, חיפש זמר ומתופף הוא נפגש עם בונהאם ועם פלאנט ויחד עם הבסיסט ג'ון פול ג'ונס הם הקימו את להקת לד זפלין.
לצד עבודתו של בונהם בלד זפלין, הוא ניגן גם עם אמנים נוספים במהלך חייו. ב-1969, השתתף בונהם ביחד עם פייג' וג'ונס באלבום של להקת "The Family Dogg", "A Way of Life". בנוסף, הוא ניגן תופים בשיר של לולו, "Everybody's Got to Clap" שיצא ב-1971.
הטכנאי המפורסם אדי קריימר סיפר על הקלטות התקליט Houses of the Holy ב-1972: "הוא המתופף הכי קל להקלטה שאי פעם עבדתי איתו. הושבתי אותו בחדר לבד...כשעל התופים רק שלושה מיקרופונים. הסאונד היה מצוין...בונזו נשמע ככה מכיוון שהוא הכה בתופים חזק יותר מכל מי שאי פעם שמעתי...במובנים רבים הוא היה המפתח ללד זפלין". על סגנון הנגינה שלו אמר בונהם באותה שנה: "אני מאוד אוהב לצעוק כשאני מנגן, אני צועק כמו דוב כדי להגביר את הקצב...מזה שלושה סיבובי הופעות שלא קרעתי אף עור...אם פשוט תניח למקל ליפול, זה ייראה כאילו אתה מכה בו חזק הרבה יותר ממה שקורה באמת. אני נותן לו ליפול כשרק כוח הכבידה של הזרוע שלי מאחוריו".[7]
ב-1974, הופיע בונהם בסרט "Son of Dracula", וניגן שם בתופים. יוצר הסרט הוא רינגו סטאר.
ב-27 ביוני 1980, בשל תשישות פיזית, נפל בונהם ממושבו והתמוטט לאחר השיר השלישי במהלך הופעה בנירנברג והיא בוטלה.[8]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בספטמבר 1980, במהלך מסעם של הלהקה, בונהם ביקש לעצור לארוחת בוקר בה שתה כמות מופרזת של אלכוהול, והגיע שיכור לסטודיו ההקלטות. שאר חברי הלהקה לקחו אותו לביתו של ג'ימי פייג', שם המשיך בשתייה ונרדם, ובבוקר למחרת נמצא מת.[9] הוא היה בן 32 במותו. לאחר מותו, להקת לד זפלין הפסיקה לתפקד והתפרקה.
מבדיקה שלאחר המוות, לא נמצא שום זכר לסמים בדמו של בונהם וסיבת המוות הייתה חנק מקיא, כתוצאה מהשתייה. גופתו של בונהם נשרפה ב-10 באוקטובר בראשהוק, ווסטרשיר.
בנו של בונהם, ג'ייסון (נולד ב-1966), הוא גם מתופף, ובדצמבר 2007 ניגן בהופעת האיחוד של לד זפלין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, מאנגלית: מתן קמינר, הוצאת רסלינג, 2011 (1994).
- Stephen Davis, Hammer of the Gods: The Led Zeppelin Saga; Harper Entertainment, 1985
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון בונהם
ג'ון בונהם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון בונהם, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון בונהם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון בונהם, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ון בונהם, באתר SecondHandSongs
- ארז מיכאלי, ספיריטס: אנימל, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2013
- ג'ון בונהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון בונהם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ [1], באתר Allmusic
- ^ ג'ון בונהם מקום ראשון, באתר מגזין "Stylus"
- ^ הנשמה של תיפוף הרוק, באתר" Modern Drummer"
- ^ המתופפים הגדולים בכל הזמנים, באתר "GIGWISE"
- ^ ג'ון בונהם נבחר למתופף הטוב בכל הזמנים, במגזין רולינג סטון
- ^ ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, פרק 3: השקתה של לד זפלין, עמ' 85-84.
- ^ ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, פרק 7, עמ' 195-193.
- ^ ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, פרק 11, עמ' 298.
- ^ יובל לוי וחופית כהן, בגלל האלכוהול: המתופף המיתולוגי של הלהקה האגדית קרס בגיל 32, באתר Xnet, 16 במרץ 2020
| לד זפלין | ||
|---|---|---|
| רוברט פלאנט • ג'ימי פייג' • ג'ון בונהם • ג'ון פול ג'ונס | ||
| אלבומים | Led Zeppelin (1969) • Led Zeppelin II (1969) • Led Zeppelin III (1970) • Led Zeppelin IV (1971) • Houses of the Holy (1973) • Physical Graffiti (1975) • Presence (1976) • In Through the Out Door (1979) • CODA (1982) | |
| אלבומי הופעה | The Song Remains the Same (1976) • BBC Sessions (1997) • How the West Was Won (2003) • Celebration Day (2012) | |
| אוספים | Led Zeppelin Boxed Set (1990) • Profiled (1990) • Led Zeppelin Boxed Set 2 (1993) • The Complete Studio Recordings (1993) • Best of Led Zeppelin (1999) • Mothership (2007) • Definitive Collection Mini LP Replica CD Boxset (2008) | |
| סרטים | The Song Remains the Same (1976) • Led Zeppelin DVD (2003) • Celebration Day (2012) • Fleecing Led Zeppelin (2014) | |
| שונות | פיטר גרנט • ריצ'רד קול • Swan Song Records • היארדבירדס • XXZ • פייג' ופלאנט • סטריינג' סנסיישן | |