רוברט דברו, רוזן אסקס השני
 | |||
| לידה |
10 בנובמבר 1565 Bromyard, הרפורדשייר, ממלכת אנגליה  | ||
|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
25 בפברואר 1601 (בגיל 35) מצודת לונדון, מידלסקס, ממלכת אנגליה | ||
| מדינה |
ממלכת אנגליה | ||
| מקום קבורה |
קפלת פטרוס הקדוש בשלשלאות | ||
| השכלה |
טריניטי קולג' | ||
| בן או בת זוג |
פרנסיס וולסינגהם (1590–1601) | ||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
|
מסדר הבירית | |||
  | |||
רוברט דברו, רוזן אסקס השני (באנגלית: Robert Devereux, 2nd Earl of Essex; 10 בנובמבר 1565 - 25 בפברואר 1601) אביר הבירית חבר המועצה המלכותית, היה איש חצרה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה והאציל המקורב אליה ביותר. מצביא במספר מבצעים צבאיים ומשורר. בהקשר כתבי התקופה מוכר כ"אסקס". עקב כישלונו לדכא מרד באירלנד בשנת 1599, סר חינו והוא הושם במאסר בית. ב-1601 הואשם בהובלת הפיכה נגד המלכה והוצא להורג בעוון בגידה. שמועות רבות נפוצו לפיהן היה אסקס למעשה מאהבה של המלכה, על אף שהיה צעיר ממנה ב-34 שנה. אסקס היה פופולרי מאד בקרב הציבור ודמותו מופיעה ביצירות תרבות רבות לאורך השנים.
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בהרפורדשייר אמו הייתה נכדתה של מרי בולין, אחותה של אן בולין, אמה של המלכה אליזבת. גדל בטירותיו של אביו, הרוזן הראשון של אסקס, בסטפורדשייר ובפמברוקשייר. לאחר מות אביו ב-1576 היה לבן חסותו של ויליאם ססיל. שנה לאחר מכן החל את לימודיו בטריניטי קולג', קיימברידג' וסיים בשנת 1581 בתואר מוסמך אוניברסיטה.[1] ב-1578 נישאה אמו של אסקס לרוברט דאדלי, רוזן לסטר, שהיה יועץ קרוב למלכה אליזבת וסנדקו של אסקס. שנה לאחר מכן צירף אותו פרנסיס בייקון לחוג אינטלקטואלי בו היו חברים גם מרי סידני, רוזנת פמברוק אחותו של המשורר פיליפ סידני ואחותו של דברו, פנלופה. ב-1590 נשא לאשה את פרנסס וולסינגהאם, בתו של פרנסיס וולסינגהם ואלמנתו של פיליפ סידני.
לאחר לימודיו שירת דברו בצבא תחת פיקודו של אביו החורג בארצות השפלה במסגרת מלחמות המרד ההולנדי.
קריירה בצבא ובחצר המלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסקס הגיע לחצר המלוכה ב-1584 ועד 1587 כבר היה מקורב למלכה. ביוני 1587 החליף את אביו החורג בתפקיד הממונה על הסוסים (Master of the Horse). עם מותו של לסטר, שנה לאחר מכן, העבירה המלכה את המונופול על יינות מתוקים שהיה בחזקתו, לחזקת אסקס, צעד שסיפק לו הכנסה מן המיסים על סחר היינות הללו. ב-1593 היה לחבר המועצה המלכותית. יריבו המובהק בחצר היה מזכיר המדינה רוברט ססיל, רוזן סולסברי הראשון הוויכוחים ביניהם במועצה התחממו לעיתים עד כדי כמעט תגרה.
אסקס הפגין התנהלות עצמאית ולא אחת המרה את פקודת המלכה. כך, ב-1589 הצטרף למסע עונשים כושל של הארמדה האנגלית בפיקודו של פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית, על אף שהמלכה הורתה לו לא לעשות זאת. ב-1591 נשלח צרפת בראש כח סיוע לאנרי הרביעי, מלך צרפת. ב-1596 הצטיין כאשר פיקד על כוח אנגלי-הולנדי במסגרת ניצחון האנגלי בקרב קדיס. ב-1597 שוב המרה את פי המלכה, כאשר הוביל את הצי, כמפקדו העליון, יחד עם וולטר ראלי, למרדף אחר אניות אוצר ספרדיות באיים האזוריים, מבלי לטפל לפני כן בצי המלחמה הספרדי, דבר שסיכן את חופי אנגליה.
אירלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כישלונו הצבאי הגדול ביותר של אסקס היה כלורד לוטננט של אירלנד, כלומר מושל אירלנד מטעם הכתר הבריטי. הוא מונה לתפקיד המאתגר ב-1599. באירלנד התחולל מרד מאז 1595 (לימים ייקרא מלחמת תשע השנים), שאף מושל אנגלי לא הצליח לדכא. אסקס קיבל לידיו פיקוד על כח בן 16,000 חיילים ופקודה לדכא סופית את המרד האירי. הוא יצא לאירלנד ב-27 במרץ 1599. אסקס עשה בחייליו שימוש לא נבון. במקום לרכז את כוחו בנקודה מכרעהת, הוא פיזר את הכח על שטח גדול בדרום אירלנד. כך נשחק הכח בסדרה של קרבות ותקריות והסכום אותו הקצתה המועצה לצורך המבצע התבזבז. על מנת למנוע תבוסה מוחצת, הגיע להסכם עם המורדים האירים, למורת רוחה של המלכה ובניגוד להנחייתה.
אחת השיטות בהן נקט על מנת לגמול לאנשיו ולהשיג נאמנות, הייתה באמצעות הבטחת תוארי אבירות, מנהג שאף הוא היה לצנינים בעיני המלכה, שביקשה להמעיט במתן תוארי אבירות, על מנת שלא יאבדו מיוקרתם. בקרב המורדים האירים נפוצה הבדיחה לפיה אסקס לא שלף חרב, אלא על מנת להעניק תואר אבירות.[2]
המשפט הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בספטמבר 1599 שב אסקס ללונדון ללא אישור המלכה, ותוך קזמן קצר הפתיע אותה בחדר המיטות שלה. ב-29 בספטמבר התייצב לחקירה בפני חבריו למועצה. המועצה קבעה כי ההסכם שכרת עם המורדים הוא בלתי קביל וכי העובדה שעזב את משרתו באירלנד במפתיע וללא פקודה נחשבת לעריקה מתפקיד. הוא הושם במעצר בית בבית יורק בסטרנד של לונדון. ראש הדוברים נגדו במועצה היה יריבו, רוברט ססיל. על אף הפופולריות של אסקס בציבור, הציעו לו ססיל וראלי לפרוש מכל פעילות ציבורית.
ב-5 ביוני 1600 הועמד אסקס למשפט רשמי בפני 18 שופטים ונאלץ להקשים לההאשמות ולעדויות נגדו כאשר הוא עומד על ברכיו. הוא הורשע והוחזר לבית יורק למאסר.
מרד אסקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט שוחרר אסקס, אך תנאיו הורעו והמונופול על עסקי היין, מקור הכנסתו המרכזי, לא הוחזר לו. אסקס הגיע למצב נואש, כאשר כנגדו ניצבה סיעה מלוכדת בהובלת רוברט ססיל. בראשית 1601 החל אסקס לבצר את ביתו שבסטרנד, לצבור תומכים ולהפיץ תעמולה לפיה בכוונת סיעת ססיל לרצוח אותו ולמכור את אנגליה לספרדים. במסגרת תעמולה ציבורית זו, ב-7 בפברואר הזמינו כמה מתומכיו את שחקני תיאטרון הגלוב להציג את המחזה ריצ'רד השני, מאת ויליאם שייקספיר, הכולל סצנה של הדחת מלך מכהן. באותו יום הוזמן אסקס להצייצב בפני המועצה, אך סירב.
ב-8 בפברואר בעשר בבוקר נשלחו אל בית אסקס שלושה שליחים מלכותיים רשמיים. הוא כלא אותם בביתו ויצא יחד עם כ-200 מתומכיו אל הסיטי של לונדון, במטרה לפגוש את ראש העיר של לונדון ליד קתדרלת סנט פול. אולם ססיל הקדים אותו ופרסם במקום שאסקס הוא בוגד במלכות. עד מהרה התפזרו רבים מתומכיו ואיש מהציבור לא הסכים ללכת עמו. הוא נסוג חזרה לביתו בסטרנד, אך מצא שהבית תחת מצור אנשי המלכה, שגם שחררו את השליחים שכלא. הוא נתפס, נכלא והואשם בבגידה במלכות.
משפטו נמשך יום אחד בלבד. ב-25 בפברואר הוצא אסקס להורג בעריפת ראש בטאוור גרין שבמצודת לונדון ונקבר בקפלת פטרוס הקדוש בשלשלאות שבמצודה. הוא היה האחרון שהוצא להורג בעריפת ראש במקום.
יחסי אסקס והמלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסקס היה צעיר מאליזבת ב-34 שנה. הוא היה גבר גבוה ונאה ובנו החורג של מקורבה, רוברט דאדלי, רוזן לסטר. אסקס היה שאפתן, צמא להכרה ולמעמד פוליטי וכלכלי. ייתכן שדווקא גישתו חסרת המעצורים והרוח הצעירה שהביא קסמה למלכה. על יחסי המלכה והרוזן כתב משרתו של הרוזן לאביו ב-1587 "אין קרוב למלכה מאשר אדוני אסקס, בלילה הם משחקים שניהם יחד בקלפים ובמשחקים אחרים והוא אינו חוזר לחדריו אלא עם ציוץ הציפורים בבוקר". ידוע כי השניים טיילו יחד ואסקס היה איש החצר היחיד עמו אליזבת נהגה לרקוד.[3] יחסים מיוחדים אלה, בין שהיו רומנטיים או היקסמות של המלכה מצעיר מרשים ונלהב, עמו נהנתה לחדש את נעוריה ללא מימוש מיני, שימשו כר נרחב הן לרכילות חצר והן למחברי יצירות ספרותיות.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלדות עממיות בנות זמנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלדת-הספד לרוזן מאסקס (A lamentable new Ballad upon the Earl of Essex his death)[4]
- פזמון-הספד לרוזן מאסקס מ-1601 (A lamentable Dittie composed upon the death of Robert Lord Devereux late Earle of Essex, who was beheaded in the Tower of London)[5]
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שייקספיר - שייקספיר עצמו כמעט היה מעורב במאורעות המרד. ההצגה "ריצ'רד השני" הוזמנה מלהקתו להצגה על ידי מתכנני המרד כחלק מצעדי התעמולה וגיוס דעת הקהל למהלך של הדחת ריבון, אך הוכח שהיה מדובר בהזמנה עסקית מקובלת בשכר גבוה ושייקספיר ולהקתו אף לא הועמדו לדין כחברים בקשר.[6] עם זאת אסקס נזכר לפחות בשניים ממחזותיו
- הנרי החמישי, בפרולוג למערכה החמישית מתואר מה היה קורה אילו אסקס היה שב כמנצח מאירלנד לאחר דיכוי המרד האירי
- מהומה רבה על לא דבר 3:1 מזכיר שייקספיר את "בני-הטיפוחים של נסיכים/ שמתנפחים כל כך שהם יוצאים/ נגד המטפחים" ברמז לאסקס ויחסיו עם המלכה
- תומא קורניי, הרוזן מאסקס (Le Comte d'Essex, 1678)
- ג'ון בנקס, הטרגדיה של המועדף האומלל (The Unhappy Favourite; Or the Earl of Essex, a Tragedy, 1682)
- מקסוול אנדרסון, המלכה אליזבת (Elizabeth the Queen, 1930) - העלילה מתרכזת כמעט כולה ביחסי המלכה המזדקנת ומקורבה הצעיר והשאפתן
אופרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סבריו מרקאדנטה, הרוזן מאסקס (Il Conte d'Essex, 1833) לליברית מאת פליצ'ה רומאני
- גאטנו דוניצטי, רוברטו דברו (Roberto Devereux, 1837) ללברית מאת סלבטורה קמאראנו
- בנג'מין בריטן, גלוריאנה (Gloriana, 1952) מבוסס על "אליזבת ואסקס" מאת ליטון סטרייצ'י
סרטי קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהבותיה של המלכה אליזבת (Les Amours de la reine Élisabeth) סרט אילם משנת 1912
- חייהם הפרטיים של אליזבת ואסקס (1339) בבימויו של מייקל קורטיז, עם בטי דייוויס וארול פלין. מבוסס על "המלכה אליזבת" מאת מקסוול אנדרסון
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפקת "המלכה אליזבת" מאת מקסוול אנדרסון משנת 1968 עבור הולמרק, אסקס גולם על ידי צ'רלטון הסטון
- בסדרת ה-BBC Elisabeth R (1971) גולם אסקס על ידי רובין אליס
- במיני-סדרה אליזבת הראשונה משנת 2005 (בכיכובה של הלן מירן כאליזבת) גולם אסקס על ידי יו דנסי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Elizabeth I and the Earl of Essex
- Queen Elizabeth I and government - The rebellion of the Earl of Essex, BBC
- Tony Riches, The Complex Relationship Between Robert Devereux, Earl of Essex and Queen Elizabeth I
- רוברט דברו, רוזן אסקס השני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Falls, Cyril (1997) [1950]. "Essex in Ireland". Elizabeth's Irish Wars. New York: Syracuse University Press. ISBN 9780815604358.
- Hammer, Paul E. J. (2004). "Devereux, Robert, second earl of Essex (1565–1601)". Oxford Dictionary of National Biography. Online edn, Oct 2008. Oxford University Press. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-29 בדצמבר 2020.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשומת הלימודים שלו בקיימברידג'
- ^ Calendar of the State Papers relating to Ireland, 1599–1600 (1899), London : Longman, H.M.S.O., p. 260.
- ^ Tony Riches, The Complex Relationship Between Robert Devereux, Earl of Essex and Queen Elizabeth I
- ^ טקסט הבלדה
- ^ טקסט הפזמון
- ^ סטיבן גרינבלט, להיות או לא להיות שייקספיר, עמ' 414