לורד לוטננט של אירלנד
 | |
| תחום שיפוט |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| מעון |
טירת דבלין |
| ייסוד המשרה |
1171 |
  | |
לורד לוטננט של אירלנד (באנגלית: Lord Lieutenant of Ireland, השם המלא "לוטננט גנרל ומושל כללי של אירלנד" Lieutenant General and General Governor of Ireland) המושל הכללי והמשנה למלך באירלנד מ-1690 (המלחמה הוויליאמית באירלנד) ועד הקמת מדינת אירלנד החופשית ב-1922.
היסטוריית התפקיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושל הבריטי (chief governor), או המשנה למלך (Viceroy) באי היה המפקד העליון של הצבא האנגלי באירלנד מאז כיבוש האי על ידי הנרי השני, מלך אנגליה. במאות ה-13 וה-14 נקרא התפקיד justiciar או Chief justiciar. במאות ה-14 עד ה-16 נקראה King's lieutenant ובמאות ה-15 עד ה-17 Lord Deputy. עד 1690 כלל התפקיד בעיקר את הפיקוד העליון על כוחות הצבא באירלנד, בעיקר כאשר האי היה תחת ממשל צבאי, עם הגדרות משתנות ביחס למנהל האזרחי ולקשרים עם הפרלמנט של אירלנד.
הגדרת התפקיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום המלחמה הוויליאמית באירלנד והידוק השליטה הבריטית על ממלכת אירלנד הוגדר תפקיד המושל כתפקיד שלטוני ממשלי קבוע ונקבע שהוא
- נציג הכתר הבריטי בתחומי אירלנד
- המפקד העליון של הכוחות המזוינים באירלנד
- ראש הרשות המבצעת של אירלנד
- אדון מסדר פטריק הקדוש
- לעיתים, חבר קבינט ממשלת בריטניה
לפני חוק האיחוד של 1800, שפיזר את הפרלמנט של אירלנד, שלט המושל למעשה בפרלמנט האירי, התווה את מדיניות הפרלמנט, בהתאם לכוונת הכתר ונשא את הנאום מן הכס. הכלי העיקרי באמצעותו שלט המושל היה שליטתו בהענקת תוארי אבירות. התואר נשא בחובו כוח פוליטי וחברתי כמו גם הכנסה ממיסים וקרקעות. כך יכול היה המושל לתגמל אישים שסיפקו שירותים לכתר ולנקוט בשיטות הפרד ומשול למניעת איחוד כוחות חזקים מדי ומניעת התקוממויות ומרידות.
מינוי המושל לא היה לפרק זמן באורך קבוע, אלא היה נתון לרצון המלך, ובהמשך הפך למינוי ממשלתי. למשרה התמנו אצילים אנגלים, שנאמנותם לכתר (ולממשלה) לא הייתה מוטלת בספק. ב-1756 נקבע שעל המושל להתגורר באופן קבוע באירלנד ברוב ימות השנה לכל אורך כהונתו.
מבנה הממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד המושל כיהנה מועצה (the Irish Privy Council, מקבילה למועצה המלכותית האנגלית) בה כיהנו אצילים מקומיים שמונו על ידי השלטון הבריטי. המועצה נפגשה בטירת דבלין. בעלי התפקידים העיקריים היו
- המזכיר העליון של אירלנד (Chief Secretary for Ireland) המנהלן הראשי של הממשל. במהלך המאה ה-19 הפך המזכיר העליון לראש הממשלה בפועל, כאשר המושל מגלם את הריבון במודל של מונרכיה חוקתית.
- תת-מזכיר של אירלנד (Under-Secretary for Ireland), ראש המנהל האזרחי באירלנד.
- שלושה אישים בתואר Lord Justices, ממלאי מקום המושל בהיעדרו:
- השופט העליון של אירלנד (Lord Chancellor of Ireland), ראש מערכת המשפט
- יו"ר הפרלמנט (לפני 1800)
- הארכיבישוף של ארמה (Archbishop of Armagh), ראש הכנסייה של אירלנד, שהיא פלג עצמאי של הכנסייה האנגליקנית באירלנד (Primate of All Ireland).
בין השנים 1782 ו-1922 היה מעונו הרשמי של המושל בפיניקס פארק בדבלין (כיום, מעונו הרשמי של נשיא אירלנד).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Peter Gray & Olwen Purdue, The Irish Lord Lieutenancy c. 1541-1922, Chicago 2012 ISBN 978-1906359607
