רגטיים (סרט, 1981)
כרזת הסרט | |
מבוסס על | רומן של א"ל דוקטורוב |
---|---|
בימוי | מילוש פורמן |
הופק בידי | דינו דה-לורנטיס |
תסריט | מייקל וולר |
עריכה | אן קוטס, אנתוני גיבס |
שחקנים ראשיים |
הווארד רולינס ג'יימס אולסון אליזבת מקגאוורן מרי סטינבורגן רוברט דורנינג (אנ') |
מוזיקה | רנדי ניומן |
צילום | מירוסלב אונדריצ'ק |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פרמאונט |
חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 20 בנובמבר 1981 |
משך הקרנה | 155 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
מקום התרחשות | ניו ג'רזי, ניו יורק |
תקציב | 28,300,000 דולר |
הכנסות | 21,200,000 דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | ragtime |
דף הסרט ב־IMDb | |
רגטיים (באנגלית: Ragtime) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1981 בבימויו של מילוש פורמן, עם הווארד רולינס, ג'יימס אולסון, אליזבת מקגאוורן ומרי סטינבורגן בתפקידים הראשיים. כן מופיע בסרט ג'יימס קאגני בתפקידו האחרון בקולנוע לאחר היעדרות של 20 שנים[1].
התסריט מבוסס על הרומן התקופתי "רגטיים" (אנ') של א"ל דוקטורוב משנת 1975. העלילה מתרחשת בתחילת המאה ה-20 עד סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. חלק מהדמויות והאירועים הם אמיתיים אבל רובם בדיוניים. מתוארים מספר ארבעה סיפורים הקשורים אחד בשני אבל עיקר העלילה היא על הגזענות הקשה נגד אפרו-אמריקאים בארצות הברית[2].
הסרט היה מועמד לפרסי אוסקר ופרסי גלובוס הזהב אך לא זכה. קיבל ביקורות מעורבות ולא הצליח מסחרית.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניו יורק, 1906, קטעי יומן קולנוע מוקרנים ללא קול בליווי נגינת פסנתר של קולהאוס ווקר ג'ונ. (הווארד רולינס) המנגן קטעי רגטיים. בקטעים - היחלצות של הודיני, נאום של תאודור רוזוולט הארכיטקט סטנפורד ווייט (אנ') (נורמן מיילר) מסיר את הלוט מעל פסל של אישה עירומה בראש המדיסון סקוור גארדן. הדוגמנית לפסל היא הרקדנית ואשת החברה אוולין נסביט (אנ') (אליזבת מקגאוורן), אשתו של התעשיין המיליונר הארי קנדל ת'או (רוברט ג'וי) (אנ'). לאחר הטקס נערכת במקום הופעת וודביל בנוכחות עשירי העיר שמופרעת בכניסתו של ת'או שמאשים את ווייט בניצול אשתו ויורה בו למוות. מתנהל נגדו משפט מתוקשר ועורכי דינו משכנים את אוולין להעיד כי בעלה בהתנהגותו אינו שפוי.
בניו רושל גרה משפחה לבנה מהמעמד העליון. האב (ג'יימס אולסון) הוא בעל מפעל לזיקוקי די נור ומעסיק בו את גיסו (בראד דוריף), אחיה של אשתו (מרי סטינבורגן). הוא מרוצה מגיסו ומכנה אותו "אחי הצעיר" וחושב למנות אותו לשותף. אשתו מוצאת בגינה תינוק נטוש ומכניסה און לבית וכעור זמן קצר נמצאת אמו שרה (דבי אלן) שהיא אפרו-אמריקאית. הם נשארים בבית המשפחה לפי רצון אם המשפחה.
כעבור זמן מגיע למקום קולהאוס ווקר במכונית פורד מודל T, מודיע שהוא אבי הילד וברצונו לשאת את שרה.
האח הצעיר מתאהב נואשות באוולין אך היא דוחה אותו לטובת צייר יהודי המכונה "טאטע" (מנדי פטינקין) שמגרש את אשתו (פראן דרשר) לאחר שתפס אותה בבגידה.
כבאים מתנדבים בראשות וילי קונקין (קנת מקמילן) עוצרים את מכוניתו של ווקר, מבזים אותו ומחבלים ומטנפים במכונית. שוטר (ג'ף דניאלס) שמוזעק למקום לא עוזר לו אלא כולא אותו בגלל התחצפות. האב משחרר אותו בערבות. שרה הולכת לאספה עם הנשיא רוזוולט וקוראת לעברו בקשר לבעלה, מוכית על ידי ההמון ומתה מפצעיה.
קולהאוס מארגן נקמה וביחד עם עוד ידידים שחורים ו"האח הצעיר" הם מתקיפים את תחנת כיבוי האש והורגים מספר כבאים. אחר כך הם משתלטים על מוזיאון מורגן (אנ') וממלכדים אותו במטעני חפץ.
המשפחה בניו רושל מאוימת על ידי אזרחים ותקשורת והם עוברים לאטלנטיק סיטי שם מביים טאטע סרט עם אוולין נסביט. האם נפגשת בו ומתאהבת בו.
מפקד המשטרה, רינלנדר ואלדו (ג'יימס קאגני) (אנ') מוזעק יחד עם כוחות משטרה רבים. ואלדו מזעיק את האב וכן את בוקר טי. וושינגטון (מוזס גאן) להשפיע על קולהאוס. קולהאוס דורש מכונית חדשה וכן לשפוט את קונקרין. במכונית שמגיעה עולים שותפיו כשפניהם מכוסים ומצליחים להתחמק מהעוקבים. הוא יוצא בידיים מורמות אך נורה ומת.
לבסוף משתחרר ת'או מהמוסד הפסיכיאטרי, האמא נוטשת את האב לטובת הצייר/במאי טאטע ובעיתונים מופיעות ידיעות על תחילת מלחמה גדולה (מלחמת העולם הראשונה).
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
הווארד רולינס | קולהאוס ווקר ג'ונ. | פסנתרן |
דבי אלן | שרה | בת זוגו של ווקר |
ג'יימס קאגני | רינלדר ואלדו | מפקד משטרת ניו יורק |
ג'יימס אולסון | אבא | |
מרי סטינבורגן | אמא | |
בראד דוריף | האח הצעיר | |
אליזבת מקגאוורן | אוולין נסביט | |
מנדי פטינקין | טאטע | צייר/במאי |
רוברט ג'וי | הארי קנדל טאו | |
נורמן מיילר | סטנפורד וייט (אנ') | |
ג'ף דניאלס | פי.סי. אודונל | שוטר |
דונלד או'קונור | מדריך ריקוד | |
פראן דרשר | מאמע | |
מוזס גאן | בוקר טי. וושינגטון | מנהיג אפרו-אמריקאי |
קנת מקמילן | וילי קרונקין | מפקד כבאים |
רוברט דורנינג (אנ') | ג'נטלמן עם סטנפורד וייט |
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועמדויות לפרס אוסקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר – הווארד רולינס
- פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר – אליזבת מקגאוורן
- פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר – מייקל וולר
- פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר
- פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר
- פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר
- פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר ופרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר – רנדי ניומן
מועמדויות לפרס גלובוס הזהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה
- פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה – הווארד רולינס
- פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע – מרי סטינבורגן
- פרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר – מילוש פורמן
- פרס גלובוס הזהב לשיר המקורי הטוב ביותר – רנדי ניומן
- כוכב השנה בקולנוע – הווארד רולינס, אליזבת מקגאוורן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "רגטיים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "רגטיים", באתר נטפליקס
- "רגטיים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "רגטיים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "רגטיים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "רגטיים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רגטיים, באתר TCM
- קדימון לרגטיים, באתר יוטיוב
- מציאת התינוק בגינה, באתר יוטיוב
- ההתנגשות בין קולהאוס והכבאים, באתר יוטיוב
- נעימת הנושא של רגטיים מאת רנדי ניומן, באתר יוטיוב
- one more hour, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יגאל משיח, בקצב ה"רגטיים" - סחרחרת קולנעית פיוטית על ראשית המאה , דבר, 10 בספטמבר 1982
- ^ משה דור, הסיפור שכתב את עצמו, מעריב, 26 באוגוסט 1982