רגטיים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| עטיפת פרטיטורה "Trombone Johnsen: Rag Time Cake Walk", משנת 1902 | |
| מקורות סגנוניים | קייוולק, מוזיקת פולק, מופע מינסטרל, מוזיקת מארש אמריקאית, מוזיקה קלאסית, בלוז |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | תחילת שנות ה-1890, המערב התיכון ודרום ארצות הברית |
| נגזרות | סטרייד, פסנתר כגימיק, ג'אז, הונקי-טונק, רגטיים קלאסי |
רגטיים (באנגלית: Ragtime) הוא סגנון מוזיקה אמריקאי שהתפתח בסוף המאה ה-19.
מוזיקת הרגטיים היא מוזיקה שנכתבה לפסנתר במקור. באופן כללי, רוב המאפיינים ברגטיים לקוחים מן המוזיקה הקלאסית, מאפיינים אלה כוללים את המבנה המוזיקלי (רונדו או סונאטה בדרך כלל) והמהלכים ההרמוניים. את הרגטיים מבדילים מן המוזיקה הקלאסית שני דברים מרכזיים: האחד, סינקופציה - ברגטיים נעשה שימוש רב בקצב "מפתיע", וצלילים רבים מנוגנים בצורה שבמוזיקה הקלאסית לא היו מצפים להם. השני, טמפו קבוע - במוזיקה קלאסית של המאה ה-19 - התקופה הרומנטית (התקופה בה פותח סגנון הרגטיים) נהוג לנגן בריטנוטו מסוים (הטמפו ביצירה נתון לשינוי לאורכה לפי הרגש של המבצע); ברגטיים לעומת זאת, שומרים על טמפו אחיד לאורך כל היצירה.
מלחיני רגטיים חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רגטיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רגטיים (מוזיקה), דף שער בספרייה הלאומית
