סקוט ג'ופלין
לידה |
1868 טקסרקנה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
1 באפריל 1917 (בגיל 49 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
שם במה | The King of Ragtime |
מקום קבורה | Saint Michael's Cemetery |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1895 |
מקום לימודים | George R. Smith College |
סוגה | רגטיים |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | פסנתר, כינור, גיטרה, קורנית |
פרסים והוקרה | ציון לשבח של פרס פוליצר (1976) |
scottjoplin | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
סקוט ג'ופלין (באנגלית: Scott Joplin; סביבות 1868 - 1 באפריל 1917) היה מוזיקאי אפרו-אמריקאי ומלחין רגטיים ידוע. ג'ופלין נחשב לאחד המלחינים הידועים ביותר בסגנון זה יחד עם ג'יימס סקוט וג'וזף לאמב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ופלין נולד בטקסס לאב עובד מסילה ואם שעבדה כעוזרת בית, בתור ילד שני מבין שישה. היות שלמשפחתו לא היה כסף לקנות פסנתר, הוא נהג לנגן בבתים של אנשים שאצלם אימו עבדה. בהתחלה אמו חששה כי הנגינה היא תחביב לא בריא שיסיט את בנה ממציאת קריירה יציבה אולם מהר מאוד הבינה שמדובר בכישרון טבעי. בגיל 11 מורה גרמני מקומי לפסנתר זיהה את כישרונו ונתן לו שיעורים בחינם, וכך נחשף סקוט למוזיקה של התקופה הרומנטית.
בתחילת שנות השמונים של המאה התשע עשרה עזב את ביתו ופתח בחייו העצמאיים. חיים אלה כללו סיבובי הופעות בהרכבים מוזיקליים שונים בכל המדינות השכנות. על אף חיי הנדידה והמוזיקה, ג'ופלין לא נסחף לשתייה והוללות. כבר בתקופה זו הוא הלחין ומכר שני שירים- "בבקשה תגידי כן" ו"תמונה של פניה". לאחר מכן העמיק את הידע המוזיקלי שלו ולמד הלחנה במיזורי, וב-1894 השתקע בדירה פרטית באזור תוך כדי עבודה כפסנתרן במועדונים של החברה הגבוהה.
ב-1898 החלה תקופת ההצלחה של ג'ופלין. הוא מכר שש יצירות לפסנתר, אחת מתוכן הייתה יצירת רגטיים. שנה מאוחר יותר הוא מכר את היצירה המפורסמת ביותר שלו, "ראג עלה האדר" (Maple Leaf Rag). יצירה זו זכתה להצלחה עצומה, מכרה כחצי מיליון עותקים בעשר שנים והובילה את ג'ופלין לראש רשימת אמני הרגטיים הבולטים והמוכרים. ג'ופלין הפסיק לנגן במועדונים והקדיש את כל זמנו להלחנת יצירות, אך בשל הפרפקציוניזם שלו צלח בכתיבה של מספר יצירות מועט יחסית, כולן מורכבות ומתוחכמות באופן יחסי. הוא אף כתב אופרת רגטיים שעקבותיה נעלמו.
עם המוניטין המוזיקלי המפואר שלו, הוא עבר בתחילת המאה ה-20 לסנט לואיס שם הלחין עוד יצירות מפורסמות נוספות כגון "הבדרן" (שזכה לפופולריות רבה ושימש לפסקול הסרט "העוקץ"), "ריקוד רגטיים", "סינקופות עיליות" ועוד. את שנותיו האחרונות בילה ג'ופלין בהלחנה ובכתיבה של מחזה בשם טרימונישה ("Treemonisha"). המחזה לא היה אופרת רגטיים אך כלל שילוב של סגנונות פופולריים רבים לתקופה. ג'ופלין רצה להמשיך להלחין יצירות מורכבות כמו הטרימונישה, אך בשנת 1916 כבר סבל מתסמינים חמורים של עגבת ומאוחר יותר אף הראה סימנים של פרנויה. בינואר 1917 אושפז בניו יורק, ונפטר כשלושה חודשים מאוחר יותר מהמחלה, בגיל 48[1][2].
השפעותיו בתחום המוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיקת הרגטיים של ג'ופלין הייתה ומושפעת רבות מההכשרה הקלאסית שקיבל בצעירותו. הסטטוס הקלאסי יחסית של יצירותיו "הרים" את היוקרה של הרגטיים, שנחשב עד אז לז'אנר נחות למדי. סגנונו שילב את הפולקלור המסורתי האפרו-אמריקאי עם הרומנטיקה האירופאית של המאה ה-19 באופן מעניין ויוצא דופן שברא סגנונות מקוריים וחדשניים נוספים. ניתן להגיד שהמוזיקה של ג'ופלין הייתה אחד מגורמי ההשפעה העיקריים על מוזיקת הג'אז כפי שהיא מוכרת לנו היום.
רשימת יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]1895
- "Please Say You Will"
- "A Picture of Her Face"
1896
- "Great Crush Collision"
- "Combination March"
- "Harmony Club Waltz"
1899
- "Original Rags" (עובד על ידי צ'ארלס נ. דניאלס)
- "Maple Leaf Rag"
1900
- "Swipesy Cakewalk"
1901
- "Peacherine Rag"
- "Sunflower Slow Drag"
- "Augustan Club Waltz"
- "The Easy Winners"
- "Cleopha"
1902
- "A Breeze From Alabama"
- "Elite Syncopations"
- "The Entertainer"
- "I Am Thinking of My Pickanniny Days"
- "March Majestic"
- "The Strenuous Life"
- "The Ragtime Dance"
1903
- "Something Doing"
- "Weeping Willow"
- "Little Black Baby"
- "Palm Leaf Rag"
1904
- "The Sycamore"
- "The Favourite"
- "The Cascades"
- "The Chrysanthemum"
1905
- "Bethena"
- "Binks' Waltz"
- "Sarah Dear"
- "Rosebud"
- "Leola"
1906
- "Eugenia"
- "The Ragtime Dance"
- "Antoinette"
1907
- "Nonpareil (None to Equal)"
- "When Your Hair Is Like the Snow"
- "Gladiolus Rag"
- "Searchlight Rag"
- "Lily Queen"
- "Rose Leaf Rag"
- "Heliotrope Bouquet"
1908
- "School of Ragtime"
- "Fig Leaf Rag"
- "Wall Street Rag"
- "Sugar Cane"
- "Sensation"
- "Pine Apple Rag"
1909
- "Pleasant Moments"
- "Solace"
- "Country Club"
- "Euphonic Sounds"
- "Paragon Rag"
1910
- "Stoptime Rag"
1911
- "Treemonisha"
- "Felicity Rag"
1912
- "Scott Joplin's New Rag"
1913
- "Kismet Rag"
1914
- "Magnetic Rag"
1915
- "Pretty Pansy Rag"
- "Recitative Rag"
1917
- "Reflection Rag"
- "Silver Swan Rag"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סקוט ג'ופלין (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר Last.fm (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר AllMusic (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר פרויקט מוטופיה
- סקוט ג'ופלין, באתר Discogs (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סקוט ג'ופלין (1868-1917), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Elise Kuhl Kirk. (2005). American Opera. Music in American Life. University of Illinois Press. p.191. ISBN 978-0252073021
- ^ Michel-Andre Bossy, Thomas Brothers, John C. McEnroe. (2001). Artists, Writers, and Musicians: An Encyclopedia of People Who Changed the World. Lives and Legacies Series. Greenwood . p.97. ISBN 978-1573561549