רגולית
רגולית היא שכבה של חומר חופשי והטרוגני המכסה סלע מוצק. שכבה זו היא תוצר של תהליכי בליה וסחיפה של סלעים.
מקור המילה ביוונית ומשמעותה "שמיכת אבן",[1] והיא הוגדרה לראשונה בשנת 1897 על-ידי הגאולוג האמריקאי ג'ורג' פרקינס מריל (אנ').[2] רגולית נמצאת בכדור הארץ, על הירח, על מטאוריטים ובכמה כוכבי לכת נוספים.
בספר "כך נחיה על מאדים"[3] מתוארת אדמת מאדים, סטיבן ל' פטרנק קורא לה רגולית, אדמה מעורבת בקרח קפוא, המכילה חרסית מסוג סמקטיט, חומר סופג מים וניתן לגדל בו צמחים.
רגולית כדור הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגולית מכסה כמעט כל יבשת על פני כדור הארץ. במקומות מסוימים עובייה מגיע לכמה מאות מטרים. היא יכולה להיווצר במקום בו היא נמצאת או להיות מורכבת מחומר שהוסע ממקום אחר על ידי מים ואורגניזמים.[2][4]
הרגולית של כדור הארץ מורכבת בעיקר מסלעים שנשברו, ובדרך כלל גם עברו שינויים כימיים בעקבות תגובות עם מים, חמצן או חומרים אחרים בסביבה, בתהליך המכונה בליה כימית. הרגולית נחשבת ל"קרקע טרייה" והיא כוללת מספר מרכיבים עיקריים: קרקע המכילה אורגניזמים וצמחים, אלוביום - מעטה של חומר שעבר פירוק לאחרונה, וסאפרוליט (אנ') - חומר שמקורו בסלעים שהתפרקו. הסאפרוליט יכול להיות מסוג סאפרוליט עליון, המורכב מסלע אם שעבר התחמצנות מוחלטת, או סאפרוליט תחתון, שהוא תולדה כימית מסלעים שעברו בלייה חלקית. בנוסף מכילה הרגולית הצטברויות אורגניות כמו עלים או חומרים מתכלים אחרים, משקעים שהוסעו על ידי קרחונים או רוח, וכן מי תהום, אורגניזמים שונים וגזים.[4]
בתוך הרגולית מצויים מחצבים רבים בעלי ערך כלכלי ומדעי, כמו למשל אלומיניום, יהלומים, חימר, ניקל, עפרת ברזל ואופאל. גם החקלאות וקבורת המתים באדמה נעשות על פני הרגולית או בתוכה.[2]
רגולית הירח
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
שכבה עבה של רגולית מכסה את כל פני השטח של הירח. עובייה כ-4-5 מטרים באזורי הימות ו-10-15 מטרים באזורים ההרריים. רגולית הירח נוצרה כתוצאה מפגיעה מתמשכת של מטאורידים והפצצה קבועה של חלקיקים טעונים מהשמש והכוכבים. מתחת לרגולית נמצא אזור המכונה לעיתים קרובות "מגה-רגולית", המורכב מגושי חומר גדולים ושברי סלע שתית (bedrock). המונח "אדמת הירח" משמש לעיתים קרובות כמילה נרדפת לרגולית.[5]
רגולית הירח מורכבת משברי סלעים, רסיסי מינרלים, זכוכיות שנוצרו מפגיעות ומפעילות געשית, ורכיב ייחודי הנמצא רק על הירח המכונה אגלוטינט (agglutinates). אגלוטינט נוצר כאשר פגיעת מיקרו-מטאוריט מתיכה כמות קטנה של אדמת ירח ויוצרת מצבור של רסיסי מינרלים המוחזקים יחד על ידי זכוכית. גודל הרכיבים השונים ברגולית הירח נע בין סלעים דמויי חלוקי נחל ועד חלקיקי אבק, והיחס ביניהם הללו משתנה באופן ניכר מאדמה אחת לאחרת. איזורי הימות - האזורים הכהים על פני השטח של הירח הפונים לכדור הארץ - עשירים יותר בברזל וטיטניום. לעומתם, האזורים ההרריים - המכסים את שאר הצד הקרוב של הירח ואת כל הצד הרחוק שלו - מורכבים ממינרלים סיליקטיים בהירים יותר, שמכילים בעיקר צורן וחמצן. מחקרים המבוססים על דגימות שנאספו במשימות אפולו ולונה, מצאו שהרכבה הכימי של רגולית הירח כולל בעיקר תחמוצות של צורן, אלומיניום, ברזל, סידן, מגנזיום וטיטניום.[5][6]
חקר מרכיבי רגולית הירח נעשה באמצעות תצפיות מכדור הארץ, מידע מלוויינים ודגימות שהובאו לכדור הארץ במשימות חלל שונות.[7] מחקרים שונים בוחנים כיצד ניתן לכרות את רגולית הירח ולהשתמש בה כחומר גלם להפקת חמצן, מתכות ומשאבים אחרים, וכן לבנייה ותשתיות על פני הירח. זאת במטרה לאפשר נוכחות אנושית ממושכת על פני הירח ולהפחית את התלות במשאבים מכדור הארץ.[6][8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Douglas Harper, regolith | Etymology of regolith by etymonline, Online Etymology Dictionary (באנגלית)
- ^ 1 2 3 G. Taylor, R. A. Eggleton, Regolith Geology and Geomorphology, John Wiley & Sons, 2001, עמ' 1, ISBN 978-0-471-97454-3. (באנגלית)
- ^ סטיבן ל' פטרנק, כך נחיה על מאדים, מאנגלית שלומית כנען. TEDBooks הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. 2016
- ^ 1 2 Keith Scott, Colin Pain, Regolith Science, Csiro Publishing, 2009, עמ' 1, ISBN 978-0-643-09996-8. (באנגלית)
- ^ 1 2 Sarah Noble, The Lunar Regolith, NASA
- ^ 1 2 J. N. Rasera, J. J. Cilliers, J. A. Lamamy, K. Hadler, The beneficiation of lunar regolith for space resource utilisation: A review, Planetary and Space Science 186, 2020, עמ' 104879 doi: 10.1016/j.pss.2020.104879
- ^ Yulia Akisheva, Yves Gourinat, Utilisation of Moon Regolith for Radiation Protection and Thermal Insulation in Permanent Lunar Habitats, Applied Sciences 11, 2021, עמ' 3853 doi: 10.3390/app11093853
- ^ B. A. C. S. Jayathilake, I. M. S. K. Ilankoon, M. N. P. Dushyantha, Assessment of significant geotechnical parameters for lunar regolith excavations, Acta Astronautica 196, 2022, עמ' 107–122 doi: 10.1016/j.actaastro.2022.04.008
