רב-פתן מלכותי

רב-פתן מלכותי
	רב-פתן מלכותי
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
תת־מערכה:	בעלי חוליות
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
משפחה:	פתניים
סוג:	רב-פתן
מין:	רב-פתן מלכותי
שם מדעי
	Ophiophagus hannah; ‏קנטור, 1836
תחום תפוצה

רב-פתן מלכותי או קוברה מלכותית וכן רב-פתן (שם מדעי: Ophiophagus hannah) הוא הנחש הארסי הארוך בעולם, עם אורך מרבי של 5.6–5.7 מטרים (18–19 רגל), מה שהעניק לו את שמו. מין זה שניזון בעיקר מנחשים אחרים נפוץ ביערות של דרום-מזרח אסיה ובהודו בפרט. הפתן המלכותי למרות מראהו כקבוצת נחשי הקוברה, אינו שייך לסוג קוברה (Naja), אלא לסוג משל עצמו.

הנחש נחשב למסוכן מאוד בעת מפגש עם בני אדם, אך לרוב יעדיף להימנע מעימות.

לנחש זה משמעות תרבותית רבה, הרבה אמונות טפלות נוצרו סביבו והוא מהווה את הזוחל הלאומי של הודו.

תיאור

אורכו הממוצע של רב-פתן מלכותי הוא 3.6–4.0 מטרים (11.8–13.1 רגל) ומשקלו הטיפוסי הוא כ-6 קילוגרם (13 ליברות). הנחש הגדול ביותר שתועד בטבע היה באורך 5.6 מטרים (18 רגל) בתאילנד. הנחש הגדול ביותר שתועד בשבי היה באורך 5.7 מטרים (19 רגל) בגן החיות של לונדון. המשקל הגדול ביותר המתועד של פרט שנתפס בטבע היה 12 קילוגרם (26 ליברות) ובאורך 4.8 מטר, למרות שבגן חיות בניו יורק היה פרט כבד עוד יותר שהגיע למשקל 12.7 ק"ג ולאורך של 4.4 מטר. חרף הממדים הגדולים שלו, הרב-פתן המלכותי הוא נחש זריז. הוא אמנם הנחש הארסי הארוך ביותר, אך מספר סוגי צפע כדוגמת ביטיס גבוני ועכסן ענק, שקצרים ממנו, עבים יותר, ומשקלם גדול יותר.

צבעו של רב-פתן מלכותי הוא ירוק-זית, חום-צהבהב או שחור עם פסים בצהוב חיוור לאורך גופו. הגחון בצבע קרם או צהבהב חיוור והקשקשים חלקים. הפרטים הצעירים הם בצבע שחור בוהק עם פסים צהובים. הראש של נחש בוגר יכול להיות מסיבי ובעל מראה מגושם, למרות שכמו כל הנחשים, הוא מסוגל להרחיב את הלסת שלו לצורך בליעת הטרף שלו.

הזכר גדול ועבה מן הנקבה. תוחלת החיים הממוצעת שלהם בטבע היא כ-20 שנה.

תפוצה ואזור מחיה

הרב-פתן מלכותי נפוץ ברחבי תת-היבשת ההודית, דרום-מזרח אסיה והאזורים הדרומיים של מזרח אסיה. הוא חי ביערות צפופים, ליד נהרות ואגמים. אוכלוסיית הנחש הצטמצמה בחלק מהאזורים עקב בירוא היערות בהם הוא חי.

התנהגות

מין זה, בדומה לנחשים אחרים, מקבל מידע כימי מהסביבה דרך הלשון המפוצלת שלו, שקולטת את החלקיקים הכימיים ומעבירה אותם לקולטן מיוחד, איבר יעקובסון, המצוי בחלק העליון של הפה. כאשר טרף נקלט, הנחש בודק עם הלשון ומאתר את המיקום של הטרף. כמו כן הוא משתמש בחוש הראייה המפותח שלו (המגיע למרחק של 100 מטר), באינטליגנציה שלו ויכולת לקלוט רעידות מהאדמה על מנת לאתר את הטרף.

הרב-פתן המלכותי צד ביום, ולעיתים רחוקות בלבד נראה בלילה. לאחר שהוא מכיש את טרפו הוא מתחיל לבלוע אותו בעוד הטרף גוסס מהארס. בדומה לשאר הנחשים, יש לו לסת גמישה המאפשרת לחלק התחתון להיפתח ולנוע עצמאית. הדבר מאפשר לו לבלוע את הטרף בשלמותו, כמו גם לאכול טרף הגדול מגודל ראשו.

תזונה

נחש זה מכונה "אוכל נחשים" מכיוון שמזונו העיקרי הוא נחשים אחרים, בהם נחשים ארסיים כגון קוברות וקרייטים, פיתונים קטנים ואף רב-פתנים מלכותיים צעירים. כאשר יש מחסור במזון הם יצודו גם מכרסמים, ציפורים ולטאות. לאחר ארוחה גדולה הוא יכול לחיות מספר חודשים מבלי לאכול כלל.

התגוננות

כאשר הוא חש סכנה, הוא יעדיף להימלט ולהימנע מעימות. אולם, אם ההתגרות תימשך, הוא עשוי להיות אגרסיבי למדי.

בזמן סכנה, הוא מותח ומנפח את צווארו ומרים עד כדי שליש מאורכו למעלה, חושף את ניביו ומשמיע קול שריקה מאיים. גם עם פלג גוף עליון מורם, הנחש מסוגל להתקדם ולהכיש למרחק רב ממנו. אנשים רבים עלולים שלא להעריך נכון את המרחק שאליו הוא מסוגל להגיע ובכך להיפגע. הוא מסוגל להכיש מספר פעמים במתקפה אחת, אך ידוע שהבוגרים מעדיפים לנשוך ולא לשחרר. הוא נוטה להימצא בג'ונגלים ואזורים לא מאוכלסים, ומרבית הנפגעים מהכשתו הם דווקא מהפנטי נחשים.

אם הרב-פתן מלכותי נתקל בטורף טבעי, כדוגמת הנמייה, שחסינה לארס שלו, הוא ינסה להימלט כמוצא ראשוני. אם הדבר לא מתאפשר לו, הוא ינפח את צווארו, כמו שאר הקוברות וישמיע קול שריקה, לפעמים אף יתקוף עם פה סגור. המאמץ לרוב אפקטיבי למדי שכן הוא טרף מסוכן הרבה יותר ממרבית הטרף של הנמייה, כמו גם שלהרוג חיה בגודלו מהווה מאמץ לא קטן.

רבייה

הרב-פתן מלכותי שונה מרוב הנחשים בכך שהנקבה היא הורה מאוד מסור. היא מכינה קן עבור ביציה ונשארת שם עד לבקיעת הביצים. נקבה בדרך כלל מטילה בין 20–40 ביצים. היא נשארת לשמור בקנאות על הקן ומרחיקה כל טורף אפשרי למשך 60 עד 90 יום. כאשר הנחשים הצעירים בוקעים הם באורך 45 עד 55 ס"מ ובעלי ארס המסוגל להרוג אדם בוגר.

ארס

ארסו של רב-פתן מלכותי הוא חזק ומסוגל להרוג אדם. לרוב, במפגשים עם בני אדם יעדיף לברוח מאשר לתקוף, אך כאשר לא נותרת לו ברירה הוא עלול להכיש ואף להרוג. ארסו של רב-פתן מלכותי מורכב בעיקר מחלבון ופוליפפטידים. הארס הוא נוירו-טוקסי (רעל עצבים) המיוצר בבלוטה מיוחדת מאחורי העין. הארס שלו מסוגל להרוג פיל אסייתי תוך 3 שעות אם יכיש אותו במקום רגיש כמו החדק.

במקרה שהנחש נתקל בנמייה שעמידה לארסו, הוא ינסה להימלט. במקרה שלא יוכל להימלט, ירים חלק מגופו וירחיב את צלעותיו כדי להיראות גדול יותר ומאיים. לאחר מכן ישמיע שריקה בקול רם כדי לתת אזהרה אחרונה לטורף שלו. ישנם מקרים בהם הדבר עוזר, מכיוון שהקוברה מסוכנת יותר מכל טרף אחר שהנמייה יכולה לצוד, אך ברוב הקרבות אלה הנמייה יוצאת חיה.

כאשר הוא בוגר הוא משיל את עורו 4–6 פעמים בשנה, וכאשר הוא צעיר הוא משיל את עורו כל חודש.

בתרבות

בבורמה רבי-פתן מלכותיים משמשים לעיתים קרובות מהפנטי נחשים. המהפנט מקועקע בדרך כלל בחומר שמעורב בו דיו עם ארס הנחש. האמונה שלהם אומרת שכך הם מוגנים בפני הנחש. בסיום המופע המהפנט מנשק את הנחש בראשו.

בתת-היבשת ההודית, מאמינים שלנחש זיכרון יוצא דופן. לפי המיתולוגיה, התמונה של הורג הנחש נשמרת בעיני הנחש, שאחר כך מועבר לחברו הנחש, המשתמש בתמונה על מנת לצוד את הורג חברו כנקמה. בגלל האמונה הזו, היכן שהרב-פתן מומת, בייחוד בהודו, הראש נכרת ונמחץ או נשרף כדי להרוס את העיניים לחלוטין.