לדלג לתוכן

רביעיית פיין ארטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רביעיית פיין ארטס
Fine Arts Quartet
רביעיית פיין ארטס: ראלף אוונס, יפים בויקו, וולפגנג לאופר, ניקולו אואג'למי בווייטרי סול מארה, יולי 2009
רביעיית פיין ארטס: ראלף אוונס, יפים בויקו, וולפגנג לאופר, ניקולו אואג'למי בווייטרי סול מארה, יולי 2009
תקופת הפעילות מ-1946 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה רביעיית מיתרים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.fineartsquartet.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רביעיית המיתרים פיין ארטס (אנגלית: Fine Arts Quartet) היא הרכב קאמרי אמריקאי ותיק וידוע-שם. הרביעייה הוקמה בשיקגו בשנת 1946 על ידי ליאונרד סורקין וג'ורג' סופקין, והיא רושמת לזכותה היסטוריה מזהירה של הצלחות באולמות הקונצרטים ומורשת הקלטות נרחבת. זו אחת מרביעיות המיתרים הבודדות שמקליטות ומנגנות ברציפות ברחבי העולם זה למעלה מיובל שנים. הרביעייה, שמקום מושבה הקבוע הוא באוניברסיטת ויסקונסין במילווקי מאז 1963, ממשיכה לצאת לסיורי קונצרטים בינלאומיים מדי עונה במרכזי מוזיקה כמו ניו יורק, לונדון, פריז, ברלין, מוסקבה, רומא, מדריד, טוקיו, בייג'ינג, איסטנבול, ירושלים, מקסיקו סיטי וטורונטו. שלושה מנגני הרביעייה, הכנרים ראלף אוונס ויפים בויקו והצ'לן וולפגנג לאופר ניגנו יחד במשך 28 שנים, עד מותו של וולפגנג לאופר ב-8 ביוני 2011. הוויולן ניקולו אאוג'למי הצטרף לרביעייה ביולי 2009, לאחר פרישתו של יורי גנדלסמן.

אף כי רביעיית פיין ארטס נוסדה בשנת 1946, חברי הקבוצה החלו לעבוד בצוותא כבר בשנת 1939, כאשר ניגנו בתזמורת הסימפונית של שיקגו. הופעתה הראשונה של הרביעייה הייתה בשנת 1940 עם ליאונרד סורקין, בן סנסקו, שפארד לנהוף וג'ורג' סופקין. גיוס לצבא במלחמת העולם השנייה קטע את עבודתם המשותפת ורק ב-1946, הפעם עם כנר שני חדש, ג'וזף סטפנסקי, החלה הרביעייה להתאמן ולהופיע בקביעות. ההיסטוריה המלאה של החברוּת ברביעיית פיין ארטס, מ-1946 עד היום, מפורטת בפרק נפרד למטה.

חברי הרביעייה עזרו לגבש ולטפח רבים מהרכבי הצמרת הצעירים בעולם המוזיקה הקאמרית. אתר ההוראה הראשון שלהם, בשנים 1951-54, היה באוניברסיטת נורת'ווסטרן. בשנת 1963 הוזמנה הרביעייה לכהן כרביעיית-הבית באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי, וחבריה מכהנים שם כפרופסורים מאז ועד היום. בשנים האחרונות היו גם פרופסורים אורחים בקונסרבטוריונים הלאומיים למוזיקה בפריז ובליון, וכן בקורסי הקיץ למוזיקה באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת אינדיאנה. הם יושבים באופן קבוע בחברי השופטים של תחרויות חשובות כמו אוויאן, שוסטקוביץ' ובורדו. תוכניות תעודה על רביעיית פיין ארטס שודרו בטלוויזיה הציבורית של צרפת ושל ארצות הברית.[1]

הקלטות והופעות מוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרביעייה הופיעה בשידורי בוקר יום א' של רדיו ABC מ-1946 עד 1954, ובאמצע שנות ה-50' נחשבה כבר לרביעייה המעולה ביותר בארצות הברית. היא הופיעה פעם אחת בתוכניתו של אד סאליבן ופעמים רבות ב"Today Show", והחל ב-1958 יצאה מדי שנה לסיור הופעות באירופה. בסוף שנות ה-60' פרש משרד החוץ של ארצות הברית את חסותו על מסעות הרביעייה ליפן, קוריאה, טייואן, תאילנד, אוסטרליה וניו זילנד.[1] עד שלהי שנות ה-70' הספיקה הרביעייה לנגן בכ-270 ערים ב-28 מדינות. הרביעייה המשיכה להופיע בשידורי רדיו באמריקה (בייחוד לWEMT-שיקגו), באירופה (בשירות השידור הבריטי, למשל) ובטלוויזיהקונצרטים ובתוכניות חינוכיות לטלוויזיה הציבורית הלאומית).

הרביעייה הייתה פעילה מאוד גם בהקלטות; במהלך 30 שנות קיומה הראשונות הוציאה תקליטים של למעלה מ-100 יצירות, בהן מחזורי מוזיקה קאמרית מאת היידן, מוצרט, בטהובן, שוברט, מנדלסון וברהמס, בחברות כמו דקה, ווקס, ונגארד, סאגה וקונצרט דיסק. אבל הרביעייה זכתה גם להערכה כמקדמת מוזיקה בת זמננו באמצעות הופעות, הזמנות והקלטות, ומילאה תפקיד חשוב בהבאת מלחינים כמו בארטוק, שוסטקוביץ', בלוך בביט, וואורינן, מרטינו, הינדמית, שיפרין ואחרים אל קהל המאזינים וקירובם אליו. הקלטות שש רביעיות המיתרים של בארטוק היו, במיוחד, לציון דרך בשבילם. הקלטות אלה באוט בעקבות סדרת טלוויזיה שהציגה את ביצועה של כל אחת מרביעיות אלה, להן קדמו ראיונות עם המבצעים והסברים מלווים הדגמות מוזיקליות. יכולתה של הרביעייה להעביר לקהל הצופים/מאזינים את היבטי ההלחנה לצד היבטי הביצוע של היצירות עשתה אותם למקדמים רבי-השפעה למה שנחשב באותם ימים לרפרטואר בלתי מוכר וחדשני יחסית.[1]

הקלטות מאוחרות והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרביעייה הקליטה למעלה מ-200 יצירות, יותר מ-80 מהן עם אוונס, בויקו ולאופר. הקלטותיהם האחרונות כוללות את שתי רביעיות המיתרים של סן-סאנס, שלוש חמישיות מיתרים של בטהובן, רביעיית המיתרים וחמישיית הפסנתר של פרנק, שתי חמישיות הפסנתר של פורה, המוזיקה הקאמרית של ברוקנר (הרביעייה והחמישייה שלו), רביעיות מאת מלחינים אמריקאים (אנתייל, הרמן, גלאס, אוונס), כל רביעיות המיתרים של שומאן, כל חמישיות המיתרים של מנדלסון, מוזיקה קאמרית של גלאזונוב, כולן בחברת נאקסוס, כל רביעיות המיתרים וחמישיות הפסנתר של דוהנאני בחברת אאולוס, ומכלול רביעיות המיתרים המוקדמות של בטהובן בלירינקס. לשנת 2011-12 מתכננת נאקסוס להוציא רביעיות מאת צימבליסט וקרייזלר, "הרמוניות ערבית" מאת איזאיי לרביעייה ותזמורת מיתרים ושלוש יצירות של שומאן: חמישיית הפסנתר, רביעיית פסנתר ו-Märchenerzählungen. רשימה מלאה של כל ההקלטות המוכרות של רביעיית פיין ארטס נמצאת בפרק הדיסקוגרפיה בתחתית הערך.

הקלטות הרביעייה מן השנים האחרונות זוכות לשבחים בכתבי עת בריטיים ואמריקאים. מחויבותה למוזיקה בת זמננו זכתה להוקרה בפרס משולב של אגודת המוזיקה הקאמרית באמריקה ואגודת המלחינים והנגנים והמול"ים האמריקאית (CAM/ASCAPׂ) "על תוכניות קונצרטים הרפתקניות", לשנים 2003-04.

חברי הרביעייה בשנות קיומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור ראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 טולי פוטר וריצ'רד ויגמור, הערך "רביעיית פיין ארטס" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין