הרב הראשי לירושלים
 | |
| הרב אליהו פרדס, רבה הספרדי הראשון של ירושלים במסגרת מדינת ישראל | |
| איוש נוכחי | חסר |
|---|---|
| ייסוד המשרה | המאה ה-16 |
| איוש ראשון | הרב משה גאלנטי (ספרדי). הרב מאיר אוירבך (אשכנזי). |
| איוש אחרון | הרב שלמה משה עמאר (ספרדי). הרב אריה שטרן (אשכנזי). |
  | |
תפקיד הרב הראשי לירושלים נוסד לפני מאות שנים, והחזיק בו באותם ימים בן העדה הספרדית. הרב משה גאלנטי כיהן כראשון לציון, תואר ששימש מתחילת המאה ה-17 ועד הקמת המדינה לרב הראשי של ירושלים. בשנת 1878 מינתה העדה האשכנזית רב משלה. מאז לירושלים רב אשכנזי ורב ספרדי.
מאז הקמת מדינת ישראל, תפקיד הרב הראשי לירושלים כולל ייצוג בפגישות דיפלומטיות ובטקסים. בדומה לשאר רבני ערים בישראל, גיל הפרישה הוא 75 אך ניתן להאריך את כהונת הרב הראשי עד גיל 80.[1]
רב אשכנזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שבית דין רבני אשכנזי בלתי רשמי התקיים בירושלים משנת 1837 בראשות הרב יוסף זונדל מסלנט, רק בשנת 1841 פתח חתנו, הרב שמואל סלנט, בית דין רשמי בחדר בחורבה. ב-1860 מינה הרב סלנט את הרב מאיר אוירבך במקומו לרב הראשי. עם פטירתו ב-1878, התפקיד חזר לרב סלנט שהחזיק בו עד פטירתו ב-1909.[2] לאחר מאמצים, הצליח הרב סלנט בשנת 1878 להשיג את האישור שהעניקה הממשלה העות'מאנית בעבר רק לספרדים, גם לאשכנזים. הוא הפך לרב הראשי האשכנזי הרשמי הראשון של ירושלים.[3]
בתחילת המאה ה-20 פנה הרב סלנט להרב יוסף חיים זוננפלד כדי לסייע לו, אך הוא סירב להצעה. בשנת 1898 נשלח מכתב לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנה בבקשה לעצתו בעניין. כתוצאה מכך מונה הרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים ב-1901 לרב הראשי. הרב רבינוביץ-תאומים נפטר ב-1905 בגיל 62. ארבע שנים לאחר מכן נפטר הרב סלנט בגיל 93, הרב חיים ברלין ממוסקבה, בנו של הנציב, נכנס לתפקיד. הרב ברלין נפטר 3 שנים מאוחר יותר ב-1912. כשהרב זוננפלד עדיין סירב להיענות להצעה ומועמד נוסף, הרב יצחק ירוחם דיסקין, סירב להצעת הרבנות ונשאר לנהל את בית היתומים דיסקין, התפקיד לא אויש.
הרב אברהם יצחק קוק, רבה של יפו עד 1914, הפך לרב הראשי של ירושלים בשנת 1919. בשנת 1921 הקים את הרבנות הראשית לישראל. הוא נשאר הרב הראשי עד פטירתו ב-1935.[4] בשנת 1936 נבחר הרב צבי פסח פרנק לרב הראשי האשכנזי של ירושלים, וכיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת 1960.[5] הרב יצחק קוליץ מונה לרב הראשי האשכנזי של העיר בשנת 1983.[6] הרב אריה שטרן החליף אותו ב-22 באוקטובר 2014 לאחר שהתפקיד היה פנוי במשך אחת עשרה שנה לאחר פטירתו של הרב קוליץ ב-2003.[7] כהונתו של הרב שטרן הסתיימה ב-27 בנובמבר 2019, וניסיונות להאריך את כהונתו לא צלחו.
תהליך הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכת הבחירות בשנת 2009 - הגוף הבוחר הורכב בן 24 איש מורכב מ-19 נציגים חרדים וחמישה ציונים דתיים.[8]
ההצבעה הובילה לבחירתו של הרב אריה שטרן ברוב של 27 מתוך 48 נציגי בתי הכנסת, מועצות העיר והבוחרים בעיר, שמינה נפתלי בנט.[9] הוא נבחר למועמד מגזר הציונות הדתית בשנת 2009.[10] ראש עיריית ירושלים ניר ברקת התנגד למינוי שני רבנים ראשיים חרדים ורצה שאחד הרבנים הנבחרים ישתייך לזרם הציוני-דתי. הוא ציין כי
לרב הראשי תפקיד חשוב כנציג העיר ואזרחיה. עליו להיות דמות העוסקת בנושאים הקשורים לכל שכבות האוכלוסייה בעיר ולהבין את הצרכים של כלל האוכלוסייה המקבלת שירותי דת... רק ראוי שהרבנים הראשיים לבירה ייבחרו בצורה דמוקרטית שמשקפת את האוכלוסייה. לכן אני דוחף להקמת גוף אלקטורלי... המייצג את ההרכב האמיתי של העיר: 70% אוכלוסייה כללית, 30% חרדים.
[8] אחרים הציעו לאזרחי ירושלים לבחור את הרבנים בעצמם.[11] עם בחירתו אמר הרב שטרן: "בכוונתי לכהן כרב של כל הירושלמים: חילונים, ציונים דתיים וחרדים. רבנות ירושלים היא זכות גדולה, אבל יש לה גם אחריות לא קטנה. אדאג ששירותי הדת יהיו נגישים וידידותיים ויהוו מודל יוצא מן הכלל לכל שאר הרבנות בישראל".[12] שטרן ספג התנכלויות מצד רבנים ועסקנים חרדים.[13]
רשימת הרבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ה-16
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב לוי בן חביב
- הרב דוד בן שלמה אבן אבי זמרה
- הרב משה גאלנטי
- הרב חיים ויטאל
- הרב בצלאל אשכנזי
- הרב גדליה קורדוברו
- הרב יצחק גאון[דרושה הבהרה]
- הרב ישראל בנימין
- הרב יעקב צמח
- הרב שמואל גרמיסון
המאה ה-17
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה בן חביב (1689–1696)
- הרב משה חיון
המאה ה-18
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם בן דוד יצחקי (1715–1722)
- הרב בנימין הכהן מעלי
- הרב אלעזר בן יעקב נחום (1730–1748)
- הרב ניסים מזרחי (1748–1754)
- הרב ישראל יעקב אלגאזי (1754–1756)
- הרב חיים רפאל אברהם בן אשר (1771–1772)
- הרב יום-טוב אלגאזי (1772–1802)
המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (1802–1805)
- הרב יעקב משה עיאש אל-מגרבי (1806–1817)
- יעקב קוראל (1817–1819)
- הרב רפאל יוסף חזן (1819–1822)
- הרב יום טוב דאנון (1822–1824)
- הרב סלומון משה סוזין (1824–1836)
- הרב יונה משה נבון (1836–1841)
- הרב יהודה רפאל נבון (1841–1842)
- הרב חיים נסים אבולעפיה (1854–1861)
- הרב חיים דוד חזן (1861–1869)
- הרב אברהם אשכנזי (1869–1880)
- הרב רפאל מאיר פאניז'ל (1880–1893)
- הרב יעקב שאול אלישר (1893–1906)
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליהו משה פאניז'יל (1907–1909)
- הרב נחמן בטיטו (1909–1911)
- הרב משה יהודה פרנקו (1911–1915)
- הרב חיים משה אלישר (1914–1915)
- הרב נסים יהודה דנון (1915–1921)
במסגרת מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
תקופת כהונה | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||
| 1 |
|
הרב אליהו פרדס | חשוון ה'תשכ"א | י"א בניסן ה'תשל"ב | 1960 | 26 במרץ 1972 |
| 2 | 
|
הרב שלום משאש | ה'תשל"ח | י' בניסן ה'תשס"ג | 1978 | 12 באפריל 2003 |
| 3 |
|
הרב שלמה משה עמאר
(תש"ח-) |
כ"ח בתשרי ה'תשע"ה | טבת ה'תשפ"ד | 22 באוקטובר 2014 | דצמבר 2023[14] |
אשכנזים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
תקופת כהונה | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||
| 1 | אין בידינו תמונה | הרב מאיר אוירבך | ה'תר"ך | ה' באייר ה'תרל"ח | 1860 | 8 במאי 1878 |
| 2 |
|
הרב שמואל סלנט | ה' באייר ה'תרל"ח | כ"ט באב ה'תרס"ט | 8 במאי 1878 | 16 באוגוסט 1909 |
| 3 | 
|
הרב חיים ברלין | כ"ט באב ה'תרס"ט | י"ג בתשרי ה'תרע"ג | 16 באוגוסט 1909 | 24 בספטמבר 1912 |
| 4 | 
|
הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ה'תרע"ט | ג' באלול ה'תרצ"ה | 1919 | 1 בספטמבר 1935 |
| 5 | 
|
הרב צבי פסח פרנק | ה'תרצ"ו | כ"א בכסלו ה'תשכ"א | 1936 | 10 בדצמבר 1960 |
| 6 | 
|
הרב בצלאל ז'ולטי | ה'תשל"ח | ל' בחשוון ה'תשמ"ג | נובמבר 1977 | 16 בנובמבר 1982 |
| 7 | 
|
הרב יצחק קוליץ | אלול ה'תשמ"ג | סיוון ה'תשס"ב | אוגוסט 1983 | מאי 2002 |
| 8 |
|
הרב אריה שטרן
(תש"ה-) |
כ"ח בתשרי ה'תשע"ה | כ"ט בחשוון ה'תש"ף | 22 באוקטובר 2014 | 27 בנובמבר 2019 |
מקבילים מדתות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ MATTHEW WAGNER, Jerusalem launches election for chief rabbi, The Jerusalem Post, 18 בנובמבר 2005
- ^ Rossoff, Dovid. Where heaven touches earth, Feldheim Publishers, 2001. Pg. 233. ISBN 0873068793
- ^ James Finn, Arnold Blumberg. A View from Jerusalem, 1849-1958: The Consular Diary of James and Elizabeth Anne Finn, Fairleigh Dickinson Univ Press, 1970. pg. 46. ISBN 0838622712
- ^ Lifshitz, Berach. The Jewish Law Annual, Routledge, 2008, pg. 122. ISBN 0415457238
- ^ Berniker, Bernard. Great rabbis, 46 portraits in pen & ink, Feldheim, 1978. ISBN 0873061446
- ^ Febdel, Hillel. Religious-Zionists Protest "Chief Rabbi" Grab, Arutz Sheva, (January 4, 2010)
- ^ Sharon, Jeremy (31 באוגוסט 2014). "After 11 years, date set for election of chief rabbis of Jerusalem". Jerusalem Post. נבדק ב-2015-07-12.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Wagner, Matthew. 'Chief rabbi electing process tainted', Jeruslam Post, (January 6, 2010)
- ^ Ettinger, Yair (21 באוקטובר 2014). "After eleven year hiatus, Jerusalem has chief rabbis again". Haaretz. נבדק ב-2015-07-28.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ברוך, עוזי (27 באוגוסט 2009). המועמד הציוני הנבחר: הרב אריה שטרן. Israel National News. נבדק ב-29 באוגוסט 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schlesinger, Barry. Involve clientele in choosing Jerusalem’s chief rabbi, ynet, (August 18, 2009)
- ^ "Amar, Stern voted as Jerusalem chief rabbis". Times of Israel. 21 באוקטובר 2014. נבדק ב-2015-07-06.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
שלמה פיוטרקובסקי, ככה ייעשה לרב שהחרדים לא סובלים, בעיתון מקור ראשון, 23 בפברואר 2020
- ^ הרב עמאר: תפקידי הסתיים, בירכתי שהחיינו, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2023
