ראלב מג'אדלה

ר'אלב מג'דלה
غالب مجادلة
	מג'אדלה בכנס מפלגת העבודה, אפריל 2008
לידה	5 באפריל 1953 (בן 71); באקה אל-גרבייה, ישראל
שם לידה	غالب مجادلة
מדינה	ישראל, מדינה פלסטינית
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
סיעה	העבודה-מימד, העבודה-מימד-עם אחד
דת	אסלאם
בת זוג	הודא מג'אדלה
	בממשלה ה־31
	21 במרץ 2007 – 31 במרץ 2009; (שנתיים)
תחת ראש הממשלה	אהוד אולמרט
	→ יולי תמיר בנימין נתניהו ←
	28 ביוני 2004 – 24 בפברואר 2009; (4 שנים)
	13 באפריל 2010 – 5 בפברואר 2013; (שנתיים)
	14 בדצמבר 2014 – 31 במרץ 2015; (108 ימים)
כנסות	16–17, 18, 19
	שר בלי תיק; יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה; סגן יושב ראש הכנסת;
	שר בלי תיק; יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה; סגן יושב ראש הכנסת;

ר'אלב מג'אדלה (בערבית: غالب مجادلة, תעתיק מדויק: ע'אלב מג'אדלה, נכתב לעיתים גאלב מג'אדלה; נולד ב-5 באפריל 1953) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי וחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, ולשעבר שר המדע, התרבות והספורט.

ביוגרפיה

מג'אדלה גדל והתחנך בבאקה אל-גרבייה, למשפחה ערבית-מוסלמית. בעל השכלה תיכונית. כיהן בתפקידים שונים ובהם: מזכיר הנוער העובד והלומד בבאקה אל-גרביה, מזכיר מועצת הפועלים האזורית, ראש אגף החינוך, ההשכלה והספורט בהסתדרות הכללית.

מג'אדלה פעיל בתחומי זכויות ערבים, פנים ובעיות באזור באקה אל-גרביה.

מג'אדלה נכנס לכנסת בשנת 2004, עם התפטרותו של אברהם בורג. שנה מאוחר יותר התמנה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, תפקיד בו המשיך להחזיק בראשית כהונתה של הכנסת ה-17. בנוסף לתפקידו כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, מג'אדלה היה חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ובוועדת המדע והטכנולוגיה בעת כהונתו בכנסת ה-16, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ה-17.

בתחילת כהונתה של הכנסת ה-17 פעל מג'אדלה יחד עם עמיתתו לסיעה נאדיה חילו, נגד הישארותם של השניים כחלק מסיעת העבודה בקואליציה, כאקט מחאתי כנגד צירוף "ישראל ביתנו" ואביגדור ליברמן אליה^[1]. אולם מאוחר יותר מג'אדלה נתמנה לשר לצד ליברמן שהתנגד למינויו^[2].

ב-10 בינואר 2007 הודיע יו"ר העבודה עמיר פרץ על כוונתו למנות את מג'אדלה לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט במקומו של אופיר פינס^[3]^[4], שהתפטר מהתפקיד כחודשיים קודם לכן במחאה על צירוף סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. מינויו של מג'אדלה עוכב על ידי ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שרצה להמתין תחילה עד לביצוע סבב תיקים בממשלתו. בסופו של דבר נקבע כי מג'אדלה ימונה תחילה לשר בלי תיק, ובהמשך, עם ביצוע סבב התיקים, יקבל משרד מקצועי. ב-29 בינואר אותה שנה אישרה הכנסת את מינויו לשר ברוב גדול של 59 חברי כנסת כנגד 23. עם מינויו, הפך מג'אדלה גם לשר הערבי וגם לשר המוסלמי הראשון בישראל^[5].

ב-25 בפברואר 2007 אישרה הממשלה את מינויו לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט, וב-21 במרץ 2007 אישרה הכנסת את מינויו לתפקיד זה.

ב-2009, למחרת תחילתו של מבצע עופרת יצוקה, החרים מג'אדלה את ישיבת הממשלה, במחאה על המבצע. שנים לאחר מכן הסביר ”אני בין מדינתי לבין עמי לא יכול להיות צד”, עוד הסביר ”אני התפקיד שלי כפי שהגדיר אותו הנשיא יאסר ערפאת, עליו השלום, אזרחי ישראל הערבים, תפקידם תמיכה אסטרטגית בשאלה הפלסטינית ובסכסוך הפלסטיני-ישראלי. אוי ואבוי להם אם יקחו חלק בסכסוך”. כשבוע לאחר שמג'אדלה החרים את אותה ישיבת הממשלה, הוא דרש ”להפסיק את המבצע הצבאי בעזה ולחזור לתהליך המדיני כדי לתת תקווה לשני העמים”^[6].

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב מג'אדלה במקום ה-15 ברשימת העבודה לכנסת. הרשימה זכתה ב-13 מנדטים והוא נותר מחוץ לכנסת. באפריל 2010 נכנס לכנסת ה-18 בעקבות התפטרותה של יולי תמיר. כיהן כיושב-ראש ועדת המשנה לעניינים חסויים (על פי סעיף 5 לחוק הכנסת), יושב-ראש ועדת המשנה לדיור במגזר הערבי, חבר בוועדת הכספים ובועדה לביקורת המדינה. כן שימש יושב-ראש השדולה לקידום המיחזור בישראל וחבר בשדולה להעסקה ישירה.

בבחירות לכנסת ה-19 הוצב מג'אדלה במקום ה-17 ברשימת העבודה לכנסת, אך תחילה נותר מחוץ לכנסת. בעקבות התפטרותו של בנימין בן אליעזר, מג'אדלה נכנס לכנסת ה-19 וכיהן בשלושת החודשים האחרונים.

ב-6 באוגוסט 2018 נסע למכה שבערב הסעודית, לקיום מצוות החג' שבאסלאם.^[7]

חיים אישיים

נשוי להודא, ואב לשתי בנות ושני בנים, אחד מהם הוא מוחמד מג'אדלה – איש תקשורת וכתב ב"חברת החדשות", המנהל לשעבר של חטיבת החדשות ומגיש ב"ערוץ מוסאווא" הפלסטיני.

משפחתו מתגוררת בעיר באקה אל-גרביה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראלב מג'אדלה בוויקישיתוף

ראלב מג'אדלה, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
ראלב מג'אדלה, באתר כנסת פתוחה
קובי בן-שמחון, ראלב מג'אדלה השר הערבי הראשון, מרגיש רדוף, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2008
ציפי שוחט, מי מפחד מראלב מג'אדלה?, באתר הארץ, 9 בינואר 2009
דוד בן בסט מראיין את מירי רגב וראלב מג'אדלה, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏16 בנובמבר 2012
נעם גיל, האיש שכבר היה שם: "השילוב של רע"מ יצליח כי לבנט ולפיד פשוט אין ברירה", באתר ynet, 10 ביולי 2021

הערות שוליים

^ איתמר ענברי, "אם תהיה החלטה - נפרוש", באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2006
^ מג'אדלה הושבע כשר בממשלה, באתר וואלה, 29 בינואר 2007
^ מזל מועלם,יואב שטרן, פרץ מינה את מג'אדלה לשר המוסלמי הראשון, באתר הארץ, 10 בינואר 2007
^ אטילה שומפלבי, שר ערבי ראשון בישראל: ראלב מג'אדלה, באתר ynet, 10 בינואר 2007
^ מזל מועלם, הממשלה אישרה את מינוי מג'אדלה - שר ערבי ראשון בישראל; רק ליברמן התנגד, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2007
^ ברק רביד, ראלב מג'אדלה: להפסיק את המבצע ולחזור לתהליך מדיני, באתר הארץ, 4 בינואר 2009
^ יאסר עוקבי, ‏לראשונה בהיסטוריה: שר ישראלי לשעבר יעלה למכה בסעודיה, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2018

[1] איתמר ענברי, "אם תהיה החלטה - נפרוש", באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2006

[2] מג'אדלה הושבע כשר בממשלה, באתר וואלה, 29 בינואר 2007

[3] מזל מועלם,יואב שטרן, פרץ מינה את מג'אדלה לשר המוסלמי הראשון, באתר הארץ, 10 בינואר 2007

[4] אטילה שומפלבי, שר ערבי ראשון בישראל: ראלב מג'אדלה, באתר ynet, 10 בינואר 2007

[5] מזל מועלם, הממשלה אישרה את מינוי מג'אדלה - שר ערבי ראשון בישראל; רק ליברמן התנגד, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2007

[6] ברק רביד, ראלב מג'אדלה: להפסיק את המבצע ולחזור לתהליך מדיני, באתר הארץ, 4 בינואר 2009

[7] יאסר עוקבי, ‏לראשונה בהיסטוריה: שר ישראלי לשעבר יעלה למכה בסעודיה, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974):	בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006):	יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006):	ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר