קשת קונסטנטינוס
_-_South_side,_from_Via_triumphalis.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער ניצחון, אתר ארכאולוגי, מקרקעין  |
| על שם | ניצחון קונסטנטינוס על מקסנטיוס בקרב גשר מילביוס |
| כתובת |
via di San Greogrio, s.n.c. - Roma |
| מיקום |
צ'ליו |
| מדינה |
איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 25 ביולי 315 |
| תאריך פתיחה רשמי |
25 ביולי 315 |
| קואורדינטות | 41°53′23″N 12°29′26″E / 41.889828°N 12.490605°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת רומא רגילה)   קשת קונסטנטינוס | |
  | |
.jpg)
קשת קונסטנטינוס (בלטינית: Arcus Constantini) היא שער ניצחון הממוקם בעיר רומא בין הקולוסיאום לבין גבעת הפאלאטיום. הקשת, אשר נחנכה בשנת 315 לספירה, הוקמה כדי לציין את הניצחון של קונסטנטינוס על מקסנטיוס בקרב גשר מילביוס ב-28 באוקטובר, שנת 312 לספירה. בעקבות ניצחון זה, הושלמה השתלטותו של קונסטנטינוס על הקיסרות הרומית, שלטון אשר החליף את שלטון הטטררכים.
הקשת, אשר גובהה הוא 21 מטרים, רוחבה 25.7 מטרים, ועומקה 7.4 מטרים, עוצבה במתכונת של שלוש קשתות פנימיות, מהן הקשת מרכזית גדולה יותר (בגובה של 11.5 מטרים ובאורך של 6.5 מטרים). בחזית השער, הנמצא באורכו של המבנה, מוצבים ארבעה עמודים מדומים הנשענים על גבי מבנה הקשת. מבנה זה דומה למבנה של "שער ספטימיוס סוורוס", הממוקם בקצה הצפון מזרחי של פורום רומאנום ברומא. סברה אשר העלו חוקרים טוענת כי חלקה התחתון של הקשת עושה שימוש במונומנט ישן יותר, כנראה מתקופתו של הקיסר אדריאנוס[1] בתקופת ימי הביניים, נמצאה הקשת בשטחה של אחת מן המשפחות הרומאיות העתיקות. עבודות שיקום ראשונות בוצעו בקשת במאה ה-18 והאחרונות שבהן נערכו בשלהי שנות ה-90 של המאה העשרים.
הכתובות בקשת קונסטנטינוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז החזית של הקשת, מעל הקשת המרכזית, נקבעה כתובת בשפה הלטינית, העשויה אותיות ברונזה. למרות שאותיות אלו לא שרדו ניתן לקרוא את הכתובת בעזרת סימני החיבור של האותיות לקשת. הכתובת מופיע באופן דומה בשני צדדיה של חזית הקשת. נוסח הכתובת ותירגומה[2]:
"IMP · CAES · FL · CONSTANTINO · MAXIMO · P · F · AVGUSTO · S · P · Q · R · QVOD · INSTINCTV · DIVINITATIS · MENTIS · MAGNITVDINE · CVM · EXERCITV · SVO · TAM · DE · TYRANNO · QVAM · DE · OMNI · EIVS · FACTIONE · VNO · TEMPORE · IVSTIS · REM-PUBLICAM · VLTVS · EST · ARMIS · ARCVM · TRIVMPHIS · INSIGNEM · DICAVIT"
"האימפרטור והקיסר, פלביוס קונסטנטינוס הגדול האדוק והמבורך, (מקדישים את השער) הסנט והעם הרומאי, בזכותו, [הוא] המונחה על ידי האלוהי[3], ובזכות גדולת חשיבתו, העביר את המדינה [משלטון] הטיראנים וכל ההולכים בעקבותיהם באותה עת, בעזרת צבאו וכוחו הצודק, הקשת המעוטרת בזרי ניצחון".
בכתובת זו ניתן למצוא רמזים והקשרים למסורות הנוצרית המוקדמת, אשר שרדו עד לימינו בעיקר בכתביהם של לקנטיוס (Lactantius) ואוזביוס מקיסריה. על פי אותן מסורות, התגלה לקונסטנטינוס לצבאו צלב זוהר בשמים, ומתחתיו הכתובת "בסימן זה תנצח". עוד באותו הלילה נגלה ישו לקונסטנטינוס בחלום, כשהוא אוחז בצלב. בחלום הורה לו ישו להשתמש בצורה זו בעת מלחמותיו. למחרת בבוקר, הורה קונסטנטינוס לצבאו לפעול על פי חלומו, והתקין על מגיני החיילים את סימן הצלב, ופנה לכבוש את רומא, וליטול לידיו את תואר קיסר רומי המערבית. מסורות כגון אלו חושפות את השימוש של השלטון במסורות אלו לשם קבלת לגיטימציה עצמית.
כתובת נוספת הממוקמת בתוך חלל הקשת המרכזית מציגה את קונסטנטינוס כמביא שלום ושלווה לעיר: LIBERATORI VRBIS — FUNDATORI QVIETIS ("משחרר העיר - מייסד השלום")
מעל כל אחת מן הקשתות הקיצוניות שבמבנה חרוטה כתובת המרמזת לנו על תאריך הקמתה של הקשת - VOTIS X — VOTIS XX ;SIC X — SIC XX ("שבועה חגיגית ליום השנה העשירי; ליום השנה העשרים"). יום השנה העשירי לשלטונו של קונסטנטינוס, שלטון אשר החל בשנת 306, נחגג ברומא בקיץ של שנת 315. הקשת, כנראה, נחנכה במסגרת חגיגות אלו.
העיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיטור בקשת קונסטנטינוס עושה שימוש נרחב בחלקי עיטורים ובתבליטים אשר מקורם במבנים קדומים יותר, עיטורים אשר מקורם בתקופת הזוהר של קיסרי רומא - טראיאנוס, אדריאנוס ומרקוס אורליוס. במגמה להנצחת ניצחונו של קונסטנטינוס, מחברת הקומפוזיציה בין חלקי העיטור השונים ובכך מציגה את קונסטנטינוס כשווה בין אותם שליטים.
הסבר אחר לשימוש בחלקי עיטורים ישנים הוא הזמן הקצר, יחסית, בין בניית הקשת (312) לבין חנוכתה (315). קוצר זמן אשר גרם למתכנני הקשת להשתמש גם בעיטורים קיימים. הסברים אלו באים כנגד טענות אשר רואות בבני רומא של המאה הרביעית כחסרי יכולת אמנותית. בכך משקפות טענות אלו הנחות הרואות באמנות הנוצרית המוקדמת ובאמנות הביזנטית כדרדור של היכולת האמנותית הקלאסית[4].
משני עבריה של הכתובת המרכזית, מעל הקשתות הקיצוניות, מותקנים זוגות של תבליטים, בסה"כ 8 תבליטים. תבליטים אלו נלקחו מאנדרטה שאינה ידועה ואשר הוקמה לכבודו של מרקוס אורליוס. הם מראים (מצפון) את שובו של הקיסר לרומא לאחר מערכה צבאית, הקיסר עוזב את העיר בליווי האנשה של "Via Flaminia", דרך אשר הובילה מן העיר רומא צפונה, הקיסר מחלק כסף בקרב התושבים, הקיסר חוקר שבוי גרמני. בצידה הדרומי של הקשת מתוארים הבאתו של מנהיג האויב בפני הקיסר, סצנה דומה עם מספר אסירים, הקיסר נואם בפני חייליו, הקיסר מקריב חזיר, כבשה ושור כקורבן. הפנלים, ביחד עם עוד שלושה תבליטים, המוצגים כיום במוזיאון הקפיטוליני ברומא, היו כנראה שייכים למונומנט אשר ציין כנראה את מלחמתו של מרקוס אורליוס כנגד הסרמאטים בשנים 169–175.
החזית המרכזית של הקשת מחולקת, כאמור, על ידי ארבע פילסטרים. בתחילה היו אלה עמודי שיש צהבהב בסגנון קורינטי, אולם עמודים אלו נלקחו בתקופה מאוחרת יותר לשם עיטור בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו והוחלפו בעמודי שיש לבנים. בראש כל עמוד הוצב פסל של אסיר דאקי מתקופתו של טראינוס אשר נלקחו כנראה מפורום טראיאנוס. על בסיסי העמודים הוצגה "הניצחון", בדמותה של ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית, וכן דמויות ברברים ושל חיילים רומים, שוביהם. "ניצחון" מופיעה גם מעל הקשת המרכזית (spandrel), כדמות מכונפת הנושאת אות ניצחון. סביב הקשתות הקטנות יותר ממוקמים דמויותיהם של אלי נהר. עיטורים אלו נחשבים בעיני החוקרים לבני זמנו של קונסטנטינוס.
מעל כל אחת מאותן קשתות צדדיות מופיעים זוגות של מדליונים ובהם תבליטים מתקופת הקיסר הרודוטוס. קוטרם של המדליונים הוא כשני מטרים והם הוקפו באבן פּוֹרְפִיר. בצד הצפוני של הקשת מציגים המדליונים תיאורים של (משמאל לימין) ציד חזיר בר, הקרבת קורבן לאל אפולו, ציד אריה והקרבת קורבנות להרקולס ואילו בצד הדרומי מוצגים תיאור של יציאה לציד, הקרבת קורבן לסילווניוס (Silvanus), הרוח האחראית על היערות במיתולוגיה הרומית, ציד דוב, והעלאת קורבן לאלת הציד דיאנה. דמותו של הרודוטוס אשר פעמיים[דרושה הבהרה] בתבליטים שונתה והותאמה לדמותו של קונסטנטינוס. מדליונים דומים, מתקופתו של קונסטנטינוס, ממוקמים ברוחבה של הקשת ומציגים תיאורים של סול, אל השמש הרומי העולה (במזרח) ושל לונה, אלת הירח (במערב) כדמויות הנוהגות במרכבה.
חלק העיטור העיקרי מימי קונסטנטינוס הוא תבליט ארוך ומקוטע, בסגנון המזכיר אפריז, אשר מקיף את הקשת מתחת למדליונים. מעל כל קשת מופיעה רצועת תבליט וכן רצועות קטנות נוספות בצידי הקשת. התבליט מתאר סצנות היסטוריות מן המערכה של קונסטנטינוס כנגד מקסנטיוס. תיאור המערכה מתחיל בצידה המערבי של הקשת, בה מתוארת יציאת קונסטנטינוס מן העיר מילאנו. התיאור ממשיך בצידה הדרומי של הקשת בתיאור של עיר, כנראה העיר הרומית-איטלקית ורונה, אשר הייתה בעלת חשיבות אסטרטגית באותה עת. עוד מתואר בצד זה קרב הגשר המילוויאני ובו מוצג צבאו המנצח של קונסטנטינוס על גדת נהר הטיבר. בצידה המזרחי של הקשת מתוארים קונסטנטינוס וצבאו הנכנס לעיר רומא. בתיאור זה הוחסרו סממנים של ניצחון, כנראה כדי להימנע מלהציג את קונסטנטינוס כמכניע העיר. בחזית הצפונית, הפונה אל העיר, מופיעות שתי רצועות ובהן תיאורים של מעשי קונסטנטינוס לאחר תפיסת העיר. באחת מתואר קונסטנטינוס הנואם בפני תושבי העיר בפורום רומנום, ואילו בשנייה מופיע תיאור של חלוקת כסף להמונים.
בכל אחד מצידיה של הקשת מופיע פנל גדול ובו מתוארת המערכה הדאקית של טראיאנוס. בתוך הקשתות הצדדיות מופיעים גם שמונה פסלי ראשים, שניים על כל קיר, אולם מצבם של פסלים אלו הוא רע מכדי לנסות ולזהותם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Maria Letizia Conforto et al., Adriano e Costantino. Le due fasi dell'arco nella Valle del Colosseo, Milano 2001
- ^ תרגום מילולי מאנגלית
- ^ inspired by the divine
- ^ דוגמה לתפיסת האמנות הביזנטית כ'דרדור' ניתן למצוא בספרו של ארנסט גומבריך (Gombrich) "קורות האמנות", בו הוא מתאר את האמנות הביזנטית כמשלבת "תערובת מוזרה של שיטות פרימיטיביות ושיטות מתוחכמות" שהן המשך של האמנות היוונית. ראו: גומבריך, א.ה., קורות האמנות, הוצאת ספרים עם עובד, ת"א, 1993, עמ' 90.