קשיים בהנקה
קשיי הנקה הן בעיות המתעוררות בתהליך ההנקה.[1]. על אף שתהליך ההנקה נתפס כטבעי ופשוט, זה אינו תמיד המצב. לתינוקות יש רפלקס יניקה מולד המאפשר להם לינוק ולבלוע חלב ואף על פי שחלב אם הוא מקור ההזנה הטוב ביותר,[2] אין זה מספיק להבטחת הנקה טובה ויעילה, ובנסיבות מסוימות עשויה ההנקה להיות קשה עד בלתי אפשרית. הקשיים צצים גם בהקשר של ההנקה עצמה (כואבת, לא מספיק ארוכה, מלווה בבעיות אחרות) או בתוצאות של ההנקה (התינוק לא גדל מספיק, או לא מקבל את הערכים התזונתיים הדרושים לו)[3][4].
ההנקה בעולם המערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התפתחות של תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) באיכות גבוהה יותר, יכלו אמהות לבחור האם להניק או לא. בתחילת המאה ה-20 התרחשה בארצות הברית ירידה ניכרת במספר הנשים שהניקו את ילדיהן. בשנות החמישים רק כעשרים אחוז מהנשים הניקו את ילדיהן[5]. יצרניות התמ"ל שיווקו את מוצריהם באופן מאוד אגרסיבי ונשים בחרו להאכיל את ילדיהם מבקבוק. במחצית השנייה של המאה העשרים, עם התפתחות של קבוצות כמו ליגת לה לצ'ה (הפועלות לעודד נשים להניק) חזרו נשים להניק את ילדיהן. בשנת 1998 64% מהנשים הניקו כאשר יצאו מבית החולים, 29% עוד הניקו בתום ששת החודשים הראשונים, ו-16% לאחר שנה שלמה. ב-2013 הוציאה סוכנות ה-CDC מסמך הנקרא "אנשים בריאים ב-2020", שמטרתו הגדלת מספר הנשים המניקות כדרך הטובה ביותר לקדם בריאות של תינוקות. המטרה הייתה להגיע ל-82% תינוקות יונקים כאשר לאחר שישה חודשים יעמוד שיעור היונקים על 60%[6].
קשיים המתרחשים בתחילת תהליך ההנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמעט כל היולדות נתקלות בהתחלה בקשיים בהנקה[7]. קשיים אלה נובעים משלל סיבות. בימים הראשונים מקשה מצבה הבריאותי של היולדת על התהליך. לאחר תהליך הלידה, שהוא טראומתי, מתחיל גוף היולדת לייצר קולוסטרום בכמות קטנה.
מצב גופני
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעמים רבות יולדות תשושות וכאובות מיד לאחר הלידה (גם בלידות קלות יחסית) וסובלות מדימומים והתכווצויות. תהליכים האלה (הלידה עצמה, קרעים, דימומים, התכווצויות, ועוד תופעות המתרחשות בשלב הראשון של משכב הלידה) משחררים כמות מאוד גדולה של הורמונים שגורמים פעמים רבות לדיכדוך, בלבול, דיכאון ועוד. במצב ירוד זה צריכה היולדת להיות זמינה להנקה בכל עת, דבר שמונע שינה רצופה הנחוצה להחלמת הגוף.
קשיים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר קשיים טכניים בהם עלולה האם להיתקל:
- השד אינו רגיל למאמץ.
- כמות הקולסטרום שיש בשד לא מספיקה.
- האם לא יודעת איך להניק
- תינוק שלא יודע איך לינוק, ונאחז בשד בצורה לא תקינה.
- לשון קשורה שמונעת מהתינוק לינוק כמו שצריך.
- הנקה מעודדת את התכווצות הרחם, מה שעלול לגרום לכאבים חזקים (בעיקר בלידות חוזרות)
מעגל משוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנקה לא טובה עלולה לפצוע את השד, ומקשה על ההמשך. אישה מנסה להניק, לא מצליחה, אבל ממשיכה לנסות כדי להאכיל את תינוקה הרעב ונפצעת אף יותר. ההאכלות התכופות לא מאפשרות לשד זמן להחלים מהפציעה. הנקה משד פצוע מכאיבה מאוד, ומייצרת תחושות שליליות כלפי התהליך (במקום לייצר תחושה של קרבה). נשים רבות חוות תחושה של חוסר בחלב. כל הקשיים האלה גורמים לנשים לוותר על ההנקה ולעבור להאכיל את התינוק בבקבוק.
על מנת להתמודד עם קשיים אלו, ההמלצה היא להניק כמה שיותר כדי לעודד כמה שיותר ייצור חלב[8], היות שאם האשה ממשיכה להניק, תפוקת החלב גדלה לאחר כמה ימים. תוך כמה ימים נוספים, הכמות של החלב מתאימה את עצמה לכמות שהתינוק יונק בה. ככל שמניקים יותר, משתפרת טכניקת ההנקה, ועם הזמן הגוף והשד מחלימים. עם ייצור מספיק של חלב בשד, והתבססות ההנקה, נשים רבות מצליחות להניק לאורך זמן[9].
קשיים בהנקה המתרחשים לאחר הימים הראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תקופת ההתאוששות מהלידה והתייצבות ייצור החלב, יכולות נשים להניק לאורך זמן, אך גם כאן יש נשים שמתקשות להניק. יש נשים ותינוקות שלא מצליחים לייצר הנקה נכונה. אישה יכולה לדעת בדיוק באיזה תנוחה להושיב את התינוק, ומה היא טיבה של האחיזה הטובה שלו בשד, אבל תינוקות לא תמיד נאחזים בצורה טובה, וההנקה לא תמיד עוברת חלק.
לכל אישה יש שדיים בצורה מסוימת. לתינוקות יש פה ולשון בצורה אחרת ולא תמיד יש התאמה בין השניים. עיקרון זה מודגם היטב במיוחד כאשר לאותה האישה יש כמה ילדים, לחלקם קשיים ביניקה ולחלקם לא. כפתרון אפשרי לבעיה זו קיימות פטמות מסיליקון שמתלבשות על השד, ומאפשרות לתינוק לינוק מבלי לפגוע בפטמה.
תכיפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל תינוק אוכל בכמות שונה, ואין דרך לדעת בדיוק כמה הוא אוכל, והאם זה מספיק לו. תינוק יכול לרצות לינוק כל שעה, והאמהות קורסות מתשישות קיצונית. יש נשים שסובלות מכאבים בשדיים לאורך כל תקופת ההנקה. יש נשים שאף על פי שמניקות, או שואבות, לא מצליחות לייצר מספיק חלב בשביל התינוק שלהם.
בעיות בשד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהנקה לאורך זמן גם צצות בעיות של בריאות השד, כמו גודש, צינורות חלב סתומים, דלקות בשד ובמקרים חמורים אבצס. כל אלה מקשיים מאוד על ההנקה והרבה נשים עוברות להאכיל את התינוקות שלהם מבקבוק בגלל בעיות כאלה[10].
הנקה לא יעילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם כאשר ההנקה עצמה עוברת חלק, והאשה מצליחה להניק בנינוחות את התינוק לא תמיד ההנקה יעילה. זאת אפשר לגלות במעקבי משקל והתפתחות בטיפת חלב. תינוק שיונק יפה אמור גם לגדול ולהתפתח בהתאם. אם ההנקה לא יעילה התינוק לא יעלה במשקל. חוסר יעילות זה יכול לנבוע מהנקה לא נכונה, חלב אם לא מזין (בעיקר במקרים בהם האישה נמצאת במצבים של לחץ וחרדה[11]), חוסר התאמה בין הכמות שהתינוק צריך לאכול, לכמות שהוא מקבל בהנקה ועוד. במקרים כאלה בטיפות החלב מציעים להוסיף להנקה גם האכלה מבקבוק תמ"ל. כך התינוק ממשיך לינוק ולקבל את חלב האם, אך גם מקבל את מה שהוא צריך מהבקבוק. בתחנות אלה מציעים גם עזרה של יועצת הנקה לעזור לאישה להניק בצורה תקינה (אם זאת הבעיה). במצבים כאלה בהם התינוק מקבל גם וגם, יכול להתפתח מצב שבו התינוק מעדיף את הבקבוק, ואז ההנקה תסתיים, כמו גם יכול להיות מצב שהאם תצליח להתגבר על הבעיה ותחזור להניק באופן מלא.
לחץ חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגוני בריאות שונים טוענים כי הנקה היא צורת ההזנה הטובה ביותר לתינוק. משרד הבריאות טוען כי כמעט כל אם מסוגלת להניק[12]. המדיניות הרשמית היא שרוב הבעיות שנשים מדווחות עליהן ניתנות לפתרון. טענות מסוג זה מייצרות לחץ חברתי להניק, בטענה שאישה שלא מניקה (מסיבות שונות) היא "אמא פחות טובה". יש נשים שלא מצליחות להתמודד עם הקשיים המלווים את ההנקה, או שההנקה לא תמיד מצליחה. במקרים כאלה לפעמים הלחץ להניק גורם ליותר נזק מתועלת[13]. האם, הנחושה להניק, לא ישנה, כאובה, מייצרת תהליך של ניכור כלפי ההאכלה (בגלל הכאב, ועוגמת הנפש) התינוק לא מקבל את מה שהוא צריך, לא גדל ובוכה כל הזמן. משפחות מוציאות סכומי כסף גדולים על יועצות הנקה שלא תמיד מצליחות למצוא פתרון. אמהות טענו כי הנזק שהסבו לעצמן, לתינוקות שלהן, ולבני המשפחה בגלל ההתעקשות להניק, למרות הקושי, עלה על היתרון הצפוי בהנקה[14]. נשים סיפרו שכאשר החליטו בסופו של דבר לוותר, הן והתינוקות שלהן התחילו מייד לפרוח[15].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קשיים בהנקה: הסוד שאף אחד לא מדבר עליו, באתר און לייף, 8 בנובמבר 2016
- ^ משרד הבריאות, חשיבות ההנקה, באתר משרד הבריאות
- ^ קשיים בהנקה – כשההנקה מעיקה או כואבת: התמודדות עם הנקה מהנה, באתר birth.org.il, 23 בפברואר 2017
- ^ בת חן אפשטיין אליאס, הקרב על החלב, באתר ישראל היום, יולי 2018
- ^ Ember, Carol (2003). "Breast-feeding practices in the west". Encyclopedia of medical anthropology: Health and Illness in the World's Cultures. Springer. pp. 234. ISBN 9780306477546.
- ^ . U.S. Department of Health and Human Services, Strategies to Prevent Obesity and Other Chronic Diseases: The CDC Guide to Strategies to Support Breastfeeding Mothers and Babies., Center for Disease Control and Prevention, 2013
- ^ קשיים בהנקה, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ קשיים נפוצים, באתר www.shamir.org
- ^ משרד הבריאות, אתגרים בהנקה, באתר משרד הבריאות
- ^ מיכל קלינגר-יועצת הנקה IBCLC, דלקת בשד בהנקה - איך מטפלים ולמה זה קורה? - תינוק ישראלי, באתר www.israelibaby.co.il
- ^ הנקה בתקופות לחץ וחרדה, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ משרד הבריאות, עצות להנקה נכונה, באתר משרד הבריאות
- ^ אביבה לורי. צילום: עדי מזן, בשביל החלב, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
- ^ Hanna Rosin, The Case Against Breast-Feeding, The Atlantic, 2009-04-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^
מגי אוצרי, נזקי אובססיית ההנקה | דעה, באתר הארץ, 7 במאי 2016
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.