קרצינומה של תאי הכליה
_Nephrectomy.jpg) | |
| חתך היסטולגי של הסוג הנפוץ ביותר של קרצינומה של תאי הכליה (clear cell) | |
| תחום |
אונקולוגיה  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
281340 |
| MeSH | D002292 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
C64 |
| ICD-11 |
2C90.0 |
  | |
קרצינומה של תאי הכליה (באנגלית: Renal cell carcinoma או בקיצור: RCC) הוא סוג סרטן הכליה הנפוץ ביותר, שמקורו באבובית המקורבת, חלק ממערכת הצינורות הקטנים בנפרון, היחידה הקטנה המרכיבה את הכליה. קרצינומה של תאי הכליה אחראית לכ-90-95% ממקרי סרטן הכליה[1] ונפוצה בעיקר בגברים (ביחס של 1:1.5) ובעיקר בין העשור השישי לשביעי לחיים[2]. כיוון שלעיתים קרובות לוקח זמן רב במחלה עד להופעת התסמינים, שיעור גבוה יחסית של אנשים הסובלים מסוג גידול זה לרוב מגלים אותו כשהוא כבר בשלב מתקדם יחסית[3]. התסמינים הראושנים של המחלה כוללים לרוב דם בשתן (מופיע אצל 40% מהאנשים כתסמין הראשון למחלה), כאבים באגן (40%), מסה בבטן או באגן (25%), ירידה במשקל (33%), חום (20%), יתר לחץ דם (20%), הזעות לילה והרגשה כללית לא טובה[1]. כאשר הגידול שולח גרורות הן מתפשטות לרוב לבלוטות הלימפה, לריאות, לכבד, לבלוטת יותרת הכליה, למוח או לעצמות[4].
הטיפול הראשוני במחלה הוא לרוב הסרה חלקית או מלאה של הכליות עם הגידול, בעיקר בשלבים המוקדמים של המחלה[5]. בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר הגידול טרם שלח גורות לאזורים אחרים בגוף או בכליה, שיעור השרידות של המחלה לחמש שנים הוא 65-90%, אך הוא יורד דרמטית אם הגידול התפשט[6]. בשנים האחרונות, כניסתם של הטיפולים האימונותרפים והטיפולים הממוקדים, תוצאות ההישרדות של חולי קרצינומה של תאי הכליה עם גרורות השתפרו משמעותית[7][8]. קרצינומה של תאי הכליה קשורה גם למספר תסמונות פארא-נאופלסטית שנגרמות מההורמונים המיוצרים על ידי הגידול או עקב תקפית מערכת החיסון של הגוף את הגידול ונמצאות בכ-20% מהמטופלים עם המחלה. תסמונות אלו משפיעות לרוב על רקמות אליהן לא חדר הגידול עצמו[1]. התסמונות הפארא-נאופלסטית הנפוצות ביותר שנצפו בקרב מטופלים עם קרצינומה של תאי הכליה כוללות רמות סידן גבוהות בדם, ספירת תאי דם אדומים גבוהה, ספירת טסיות דם גבוהה ועמילואידוזיס משני[4].
גורמי הסיכון העיקריים לקרצינומה של תאי כליה הקשורים לאורח החיים כוללים על פי ההערכות עישון, השמנת יתר ויתר לחץ דם. מוערך כי גורמי סיכון אלו מהווים עד 50% מהמקרים[9]. חשיפה תעסוקתית לכימיקלים מסוימים כמו אסבסט, קדמיום, עופרת, ממסים כלוריים, פטרוכימיים ו-PAH (פחמימנים ארומטיים פולי-מחזוריים) נבדקה על ידי מספר מחקרים עם תוצאות לא חד משמעיות[10][11][12]. גורם סיכון נוסף החשוד כמעלה את הסיכון למחלה כולל שימוש ארוך טווח בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS)[13]. בנוסף, מחקרים מצאו כי נשים שעברו כריתת רחם נמצאות בסיכון כפול לפתח מחלה זו בהשוואה לאלו שלא עברו וכי צריכת אלכוהול בינונית בעלת השפעה מגנה מפני המחלה [14] [15].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרצינומה של תאי הכליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Curti, B; Jana, BRP; Javeed, M; Makhoul, I; Sachdeva, K; Hu, W; Perry, M; Talavera, F (26 בפברואר 2014). Harris, JE (ed.). "Renal Cell Carcinoma". Medscape Reference. WebMD. ארכיון מ-7 במרץ 2014. נבדק ב-7 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "EAU Guidelines: Renal Cell Carcinoma". נבדק ב-24 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fausto, V; Abbas, A; Fausto, N (2004). Robbins and Cotran Pathologic Basis of disease (7th ed.). Philadelphia, PA: Elsevier/Saunders. ISBN 978-0721601878.
- ^ 1 2 Master, VA (November 2013). "Renal Cell Carcinoma". Merck Manual Professional. Merck Sharp & Dohme Corp. Archived from the original on 7 March 2014. Retrieved 7 March 2014.
- ^ Rini BI, Rathmell WK, Godley P (2008). "Renal cell carcinoma". Curr Opin Oncol. 20 (3): 300–6. doi:10.1097/CCO.0b013e3282f9782b. PMID 18391630.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ "Kidney cancer". nhs.uk. 2017-10-23. ארכיון מ-3 באוקטובר 2017. נבדק ב-19 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Singer, Eric A.; Gupta, Gopal N.; Marchalik, Daniel; Srinivasan, Ramaprasad (2013). "Evolving therapeutic targets in renal cell carcinoma". Current Opinion in Oncology. 25 (3): 273–80. doi:10.1097/CCO.0b013e32835fc857. PMID 23455028.
- ^ Syn, Nicholas L; Teng, Michele W L; Mok, Tony S K; Soo, Ross A (2017). "De-novo and acquired resistance to immune checkpoint targeting". The Lancet Oncology (באנגלית). 18 (12): e731–e741. doi:10.1016/s1470-2045(17)30607-1. PMID 29208439.
- ^ Häggström, Christel; Rapp, Kilian; Stocks, Tanja; Manjer, Jonas; Bjørge, Tone; Ulmer, Hanno; Engeland, Anders; Almqvist, Martin; Concin, Hans; Selmer, R; Ljungberg, B; Tretli, S; Nagel, G; Hallmans, G; Jonsson, H; Stattin, P (2013). Miller, Todd W (ed.). "Metabolic Factors Associated with Risk of Renal Cell Carcinoma". PLOS ONE. 8 (2): e57475. Bibcode:2013PLoSO...857475H. doi:10.1371/journal.pone.0057475. PMC 3585341. PMID 23468995.
- ^ Ljungberg, Börje; Campbell, Steven C.; Choi, Han Yong; Jacqmin, Didier; Lee, Jung Eun; Weikert, Steffen; Kiemeney, Lambertus A. (2011). "The Epidemiology of Renal Cell Carcinoma". European Urology. 60 (4): 615–21. doi:10.1016/j.eururo.2011.06.049. PMID 21741761.
- ^ Dhôte, R.; Pellicer-Coeuret, M.; Thiounn, N.; Debré, B.; Vidal-Trecan, G. (2007). "Risk factors for adult renal cell carcinoma: A systematic review and implications for prevention". BJU International. 86 (1): 20–7. doi:10.1046/j.1464-410x.2000.00708.x. PMID 10886077.
- ^ Boffetta, P.; Fontana, L.; Stewart, P.; Zaridze, D.; Szeszenia-Dabrowska, N.; Janout, V.; Bencko, V.; Foretova, L.; Jinga, V.; Matveev, V.; Kollarova, H.; Ferro, G.; Chow, W.-H.; Rothman, N.; Van Bemmel, D.; Karami, S.; Brennan, P.; Moore, L. E. (2011). "Occupational exposure to arsenic, cadmium, chromium, lead and nickel, and renal cell carcinoma: A case-control study from Central and Eastern Europe". Occupational and Environmental Medicine. 68 (10): 723–8. doi:10.1136/oem.2010.056341. PMID 21217163.
- ^ Cho, Eunyoung; Curhan, G; Hankinson, SE; Kantoff, P; Atkins, MB; Stampfer, M; Choueiri, TK (2011). "Prospective Evaluation of Analgesic Use and Risk of Renal Cell Cancer". Archives of Internal Medicine. 171 (16): 1487–93. doi:10.1001/archinternmed.2011.356. PMC 3691864. PMID 21911634.
- ^ Zucchetto, Antonella; Talamini, Renato; Dal Maso, Luigino; Negri, Eva; Polesel, Jerry; Ramazzotti, Valerio; Montella, Maurizio; Canzonieri, Vincenzo; Serraino, Diego; La Vecchia, Carlo; Franceschi, Silvia (2008). "Reproductive, menstrual, and other hormone-related factors and risk of renal cell cancer". International Journal of Cancer. 123 (9): 2213–6. doi:10.1002/ijc.23750. PMID 18711701.
- ^ Bellocco, R.; Pasquali, E.; Rota, M.; Bagnardi, V.; Tramacere, I.; Scotti, L.; Pelucchi, C.; Boffetta, P.; Corrao, G. (2012-09-01). "Alcohol drinking and risk of renal cell carcinoma: results of a meta-analysis". Annals of Oncology. 23 (9): 2235–2244. doi:10.1093/annonc/mds022. ISSN 1569-8041. PMID 22398178.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.