אימונותרפיה
אימונותרפיה (באנגלית: Immunotherapy) היא טיפול במחלה על ידי השראה, הגברה או דיכוי של תגובה חיסונית. הטיפול משמש בין היתר בקרב חולי סרטן, ובפרט מלנומה (כגון באמצעות טיפולים כאופדיבו, ירבוי, קיטרודה), על ידי חיזוק מערכת החיסון והגברתה נגד גידולים סרטניים או גורמים המסייעים להם.
אופן הטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם הכולל לחומרים המשפיעים על הפעילות החיסונית הוא אימונומודולטורים - מווסתי תגובה חיסונית, ולרוב מדובר בחלבונים מהסוג ציטוקין. חומרים כגון G-CSF (גורם מעודד יצירת מושבות גרנולוציטים), אינטרפרונים, אימיקוימוד (אנ') וחלקי קרום התא מחיידקים כבר מאושרים לשימוש בחולים. כימוקינים שונים, אינטרלוקינים 2, 7 ו-12, וגלוקנים נחקרים באופן נרחב בניסויים קליניים ופרה קליניים.
בשנת 2017 הכריז לראשונה ה-FDA בהליך מזורז על אישור טיפול בקיטרודה (Keytruda) לפי מאפיינים גנטיים[1], בתחילה למלנומה ואחר כך ל-15 סוגי סרטנים מוצקים. עד היום מחקרים קליניים בקיטרודה הראו שיפור משמעותי בתוצאות הטיפול עבור חמש מחלות: סרטן ריאות, סרטן הקיבה, סרטן ראש-צוואר, סרטן שלפוחית השתן ומלנומה. התרופה עובדת על נקודת הבקרה PD1.
לטיפול האימונותרפי יש יתרון עקב היותו בעל פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות המקובלות. חסרונותיו הם: המחיר הגבוה (התרופות האימונותרפיות הן היום בין היקרות בשוק התרופות העולמי), העובדה שאינו עובד באופן אחיד בחולים שונים והופעתן של תופעות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון תוקפת בעוצמה את הגוף עקב היותה פעילה מידי.
אלרגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אימונותרפיה משמשת לטיפול באלרגיה ובמיוחד באלרגיות חמורות או לאנשים שאינם יכולים להימנע מחשיפה לאלרגן, למשל קרדית אבק הבית (הגורמת לנזלת אלרגית) או כטיפול לאסתמה. הטיפול כולל חשיפה לאלרגן בצורה מבוקרת לזמן ארוך עד להפחתת הרגישות לאלרגן. הטיפול מתחיל לרוב בהזרקה של מנת אלרגן מזערית בטיפול שבועי המוגדלת עד להגעה ל"מנת אחזקה", שהיא גדולה מהחשיפה הממוצעת ובכך יוצרת הגנה. תהליך זה ארוך וממושך (עד 3-5 שנים) וכרוך בהזרקות רבות. עם זאת, הטיפול מפחית משמעותית את התגובה האלרגית ולרוב מוביל לאפקט ארוך-טווח.[2][3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר בפורבס (באנגלית)
- יעקב שכטר, אימונותרפיה: התקווה החדשה של חולי המלנומה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2014
- גלי וינרב, ביי ביי כימותרפיה, שלום אימונותרפיה: פריצת דרך בסרטן?, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2014
- ארי פינס, "תוך שנתיים-שלוש הכימותרפיה תיעלם מן העולם", באתר מאקו, 10 ביוני 2015
רוני לינדר-גנץ, החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי, באתר TheMarker, 19 בפברואר 2016- אלכס קרצר, מה הסיכוי לרפא סרטן באימונותרפיה?, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 בספטמבר 2016
- מהפכה חשיבתית ב FDA: טיפול באימונותרפיה לפי מאפיינים גנטיים, 29 במאי 2017
- טיפולי אימונותרפיה בסרטן: כיצד ניתן לחזות מראש את סיכויי הצלחת הטיפול?, 29 במאי 2017
- אונקוטסט, טיפול בקיטרודה ואופדיבו: חשיבות בדיקת עומס המוטציות בגידול, 21 ביוני 2017
- רוני לינדר-גנץ, כשהתרופה שאמורה להציל אותך עלולה לקצר את חייך, באתר TheMarker, 7 בספטמבר 2017
- יובל הירשהורן, נשק לא קונבנציונלי: כך נלחמות התרופות האימונותרפיות בסרטן, באתר "פורבס ישראל", 3 בדצמבר 2018
- נִיבוֹלוּמָאבּ - באתר האגודה למלחמה בסרטן.
- איפילימומאב - באתר האגודה למלחמה בסרטן.
- פֶּמְבְּרוֹלִיזוּמָאבּ (קיטרודה) - באתר האגודה למלחמה בסרטן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Office of the Commissioner, Press Announcements - FDA approves first cancer treatment for any solid tumor with a specific genetic feature, www.fda.gov (באנגלית)
- ^ אימונותרפיה נגד אלרגיה, מכון דוידסון לחינוך מדעי
- ^ טיפול חיסוני באלרגיה [[[ויקירפואה]]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.