לדלג לתוכן

אינטרלוקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטרלוקין (Interleukin) הוא שמם של כמה חלבונים המשתייכים לקבוצת הציטוקינים. לאינטרלוקינים שלל תפקידים חשובים במערכת החיסון.

אינטרלוקין 5
אינטרלוקין 6
אינטרלוקין 8

האינטרלוקינים מופרשים על ידי תאי דם לבנים (לויקוציטים) ואף נקלטים על ידי תאי דם לבנים; מכאן שמם (אינטר, "תוך" + לויקוציטים). אופן פעולתם של חלבוני איתות אלו מוגדר כפראקריני (כלומר, הם מופרשים מתאים מסוימים ומשפיעים על תאי הסביבה הקרובה) ולעיתים אוטוקריני (מופרשים מתאים מסוימים ומשפיעים על אותם תאים עצמם).

קיימים 35 אינטרלוקינים; הם מסומנים IL-1 עד IL-35. השפעתם של האינטרלוקינים על תאי המטרה היא בשלושה תחומים עיקריים:

  • גורמי גדילה. תאים הקולטים אינטרלוקינים נכנסים לקצב מואץ של מחזור התא, מתחלקים במהירות רבה יותר ומתרבים.
  • גורמי היצמדות וכימוטקסיס. אינטרלוקינים מכוונים תאים של מערכת החיסון אל יעדם. לעיתים הם מגבירים את יכולת ההיצמדות (הידבקות) של תאי הדם הלבנים אל תאי אפיתל, אל דפנות כלי הדם או אל הרקמות.
  • דיכוי תאים של מערכת החיסון. לאחר שרוב הפתוגנים חוסלו מביאים אינטרלוקינים אלו לדעיכת התגובה החיסונית.

סקירת 12 האינטרלוקינים העיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • IL-1 מופרש על ידי מקרופאג'ים, מונוציטים ותאים דנדריטיים. הוא מגביר את יכולת ההיצמדות של תאי דם לבנים הקולטים אותו, ובכך מסייע להם להגיע למקום הזיהום, להישאר בו ולהילחם בפתוגנים. בנוסף, משפיע IL-1 על ההיפותלמוס וגורם בכך להעלאת חום הגוף, דבר המסייע למערכת החיסון להילחם בזיהום. שתי השפעות אלו מהוות חלק ניכר מסדרת התסמינים המכונה דלקת.
  • IL-2 מופרש על ידי תאי T וגם נקלט על-ידם, לעיתים על ידי אותם התאים שהפרישו אותו. IL-2 מעודד התרבות של תאי T, וחשיבותו בהתנעת התגובה החיסונית הלומדת רבה.
  • IL-3 נקלט על ידי תאי Mast ובאזופילים וגורם להפעלתם.
  • IL-4 מופרש על ידי תאי T ותאי פיטום ונקלט על ידי תאי B, להם הוא גורם להתחיל לייצר ולהפריש נוגדנים מסוג IgE, האחראיים להתנעת תגובות אלרגיות ולתקיפת תולעים שפלשו לגוף.
  • IL-5 מופרש על ידי תאי T ותאי פיטום, נקלט על ידי אאוזינופילים (תאי דם לבנים הנלחמים בעיקר בתולעים שפלשו לגוף) וגורם להפעלתם.
  • IL-6 מופרש על ידי מקרופאג'ים. מסוגל לחצות את מחסום הדם מוח, ולהשפיע על ההיפותלמוס להעלות את חום הגוף. מעודד יצירת נויטרופילים במח העצם ותומך בגדילה של תאי B.
  • IL-7 מופרש בתאי סטרומה, ושם הוא עושה רגולציה של תהליכי התמיינות של לימפוציטים.
  • IL-8 הוא כימוקין. מעורב בARDS ובמחלות חסימתיות של הריאה.
  • IL-9 מופרש על ידי לימפוציטים, מעודד מגוון רחב של תאים במערכת החיסון להתרבות ולא לעבור אפופטוזה (התאבדות עצמית של התא).
  • IL-10 מעכב את התגובה החיסונית. מיועד לבלום את התגובה האוטואימונית.
  • IL-11 מעודד התרבות של תאי גזע במח העצם (המטופואזיס) ויצירת תאי אב של מגה קריוציטים. מעורר את המנגנון שבו תאי T גורמים לתאי B להפריש נוגדנים.
  • IL-12 מופרש על ידי תאים דנדריטיים ומקרופאג'ים ונקלט על ידי תאי T. אינטרלוקין זה גורם לתאי ה-T להתמיין ספציפית לתאי T מסייעים מסוג 1 (TH1), אשר מפרישים אינטרפרון ותורמים בכך להפעלת מקרופאג'ים. מקרופאג'ים מופעלים מסוגלים לעכל ולהשמיד נגיפים וחיידקים שבלעו. זוהי דוגמה טובה לאופן שבו תאי מערכת החיסון משפיעים האחד על השני בצורה מעגלית לעיתים קרובות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]