קרנף צר-שפה דרום-מרכזי
 קרנף צר-שפה דרום-מרכזי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| משפחה: | קרנפיים |
| סוג: | קרנף צר-שפה |
| מין: | קרנף צר-שפה |
| תת־מין: | קרנף צר-שפה דרום-מרכזי |
| שם מדעי | |
 Diceros bicornis minorדראמונד, 1876 | |
| |
קרנף צר-שפה דרום-מרכזי הוא תת-מין של קרנף צר-שפה (הקרוי גם קרנף שחור). אף שזהו תת-המין הנפוץ ביותר הוא מוגדר בסכנת הכחדה חמורה על ידי הIUCN. למין זה שפה מחודדת המשמשת אותו לתפוס ענפים ועלים והוא חי בסוואנות.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת מין זה היה נפוץ בעבר ממערב וצפון טנזניה דרך מלאווי, זמביה, זימבבואה, מוזמביק והחלקים הצפוניים והמזרחיים של צפון אפריקה. נראה שפרטים חיו גם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, צפון אנגולה ומזרח בוטסואנה. כיום, מעוז תת-המין הוא בדרום אפריקה ובמידה פחותה גם בזימבבואה כאשר חיים מספרים קטנים בסווזילנד וצפון טנזניה. הקרנף צר-השפה הדרום-מרכזי נכחד במלאווי, בוצואנה וזמביה אך הושב לשם. מצב המין בזימבבואה אינו ידוע אך לפחות פרט אחד זוהה שם מאז 2008.
אוכלוסייה ואיומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 חיו 9,090 פרטים מתת מין זה אך בשל גלים של ציד בלתי חוקי לשם השגת קרנם, המשמשת לצורכי רפואה מסורתית באסיה, מספרם התדרדר לכ-1,300 ב-1995. בשנת 2001 אוכלוסיית הקרנף צר-השפה הדרום-מרכזי עמדה על 1,651 פרטים, מספר זה עלה לכ-2,200 בשנת 2010 עם 1,684 פרטים בדרום אפריקה, 431 פרטים בזימבבואה, ומספר פרטים בשאר המדינות. בחמישים השנה האחרונות תת-המין סבל מצניחה של כ-90% במספריו. כיום המספרים המקיפים עולים על אף ירידה אזורית בזימבבואה. האיום העיקרי לתת המין הוא ציד בלתי חוקי, שהיקפו עולה בשנים האחרונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרנף צר-שפה דרום-מרכזי, באתר ITIS (באנגלית)
- קרנף צר-שפה דרום-מרכזי, באתר NCBI (באנגלית)
- קרנף צר-שפה דרום-מרכזי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קרנף צר-שפה דרום-מרכזי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קרנף צר-שפה דרום-מרכזי באתר הרשימה האדומה של IUCN