קרל אובה קנאוסגורד
לידה |
6 בדצמבר 1968 (בן 55) אוסלו, נורווגיה |
---|---|
מדינה | נורווגיה |
מקום לימודים | אוניברסיטת ברגן, Kristiansand Cathedral School |
שפות היצירה | נורווגית, אנגלית |
סוגה | סיפורת, ספר זיכרונות |
יצירות בולטות | My Struggle |
בן או בת זוג | Linda Boström Knausgård (2007–2016) |
פרסים והוקרה |
|
קָרל אוֹבֶה קנאוסגורד (בנורווגית: Karl Ove Knausgård; נולד ב-6 בדצמבר 1968) הוא סופר נורווגי המתגורר בשוודיה.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירת הביכורים של קנאוסגורד, רומן בשם מחוץ לעולם (Ute av verden), התפרסמה ב-1998. הרומן זכה בפרס מבקרי הספרות הנורווגיים. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות הפרס שהוא הוענק לספר ביכורים. הנובלה השנייה שלו, לכל זמן (En Tid for Alt, יצירה ששמה שאוב מספר קהלת – "לכל זמן ועת לכל חפץ"), מספרת את סיפוריהם של מלאכים על פני כדור הארץ תוך שילוב חלקי של סיפורים תנ"כיים. הספר זכה למספר פרסים והיה מועמד לפרס מועצת הספרות הנורדית ולפרס הספרותי הבין-לאומי של דבלין (אנ'). הניו יורק רוויו אוף בוקס כינה את הספר "מוזר, מחוספס, נפלא".[1]
סדרת "המאבק שלי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני ספריו הקודמים של קנאוסגורד זכו לשבחי הביקורת, אך סדרת הספרים האוטוביוגרפית שלו, "המאבק שלי" (אנ') (Min Kamp), פרסמה את שמו בכל נורווגיה.[2] הסדרה כוללת שישה ספרים, כולם תורגמו לעברית: "מוות במשפחה" (הוצאת מודן, 2014), "גבר מאוהב" (הוצאת מודן, 2016), "ילדות" (הוצאת מודן, 2017), "לרקוד בחשכה" (הוצאת מודן, 2018), "גשם חייב לרדת" (הוצאת מודן, 2019) ו"הסוף" (הוצאת מודן, 2022). הסדרה פורסמה בין 2009 ל-2017 וזכתה להצלחה מסחרית, נמכרה בכחצי מיליון עותקים בנורווגיה, תורגמה ל-22 שפות ועוררה מחלוקת רבה. החשיפה האישית של קנאוסגורד – חייו האישיים, יחסיו עם אביו השתלטן והאלים, תיאור בני משפחתו וחבריו – התקבלה בביקורת בחברה הנורווגית הלותרנית השמרנית. גם שם הסדרה, כשם ספרו של היטלר, מיין קאמפף, עורר ביקורת.
בריאיון עם אשתו הראשונה, טוניה אורסלנד (Tonje Aursland), שמופיעה בחלק מספרי הסדרה, הודה קנאוסגורד שעשה "עסקה פאוסטיאנית" – הוא זכה להצלחה ספרותית, מסחרית וביקורתית, אבל הקריב את יחסיו הטובים עם חברים ובני משפחה.[3]
לאחר "המאבק שלי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 היה קנאוסגורד יועץ לפרויקט של מתרגמי התנ"ך לנורווגית. בשנת 2013 פרסם אוסף מאמרים, "אמריקה של הנפש: כתבים, 1996–2003" (Sjelens Amerika) והחל בעיבוד ספרו "מחוץ לעולם" לתסריט.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין 1999 ל-2002 היה קנאוסגורד עורך-שותף של Vagant, מגזין ספרותי נורווגי שנוסד בשנת 1988. עד 1999 פעל המגזין באוסלו ומאז – בברגן. קנאוסגורד פרסם במגזין מאמרים על כתיבתו של דון דלילו והקומדיה האלוהית של דנטה וכן ראיונות עומק עם סופרים נורווגיים.
בשנת 2010 הקים עם אחיו אינגבה הוצאת ספרים, "פליקן" (Pelikanen). בהוצאה יצאו בין היתר ספריהם של פטר הנדקה וסטיג לרסון.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנאוסגורד נולד באוסלו, גדל בטרומאיה שבארנדל, בקריסטיאנסנד, ולמד אמנות וספרות באוניברסיטת ברגן. קנאוסגורד נישא לטוניה אורסלנד, התגרש, נישא ללינדה בוסטרום, עמה נולדו לו ארבעת ילדיהם, והתגרש ממנה.[4]
כיום נשוי קנאוסגורד לאשתו השלישית, מיכל שביט, עמה נולד לו ילד אחד.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ירושלים, 2017.[5]
- פרס אוסטריה לספרות אירופית, 2017.
- פרס בראגה (אנ'), פרס קרן הספרות הנורווגית, 2009.
- פרס "ספר השנה" של השבועון הנורווגי מורגנבלאדט (אנ'), 2010.
- פרס מבקרי הספרות הנורווגיים, 1998.
תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוות במשפחה, תרגמה דנה כספי, הוצאת מודן, 2014.
- גבר מאוהב, תרגמה דנה כספי, הוצאת מודן, 2016.
- ילדות, תרגמה דנה כספי, הוצאת מודן, 2017.
- לרקוד בחשכה, תרגמה דנה כספי, הוצאת מודן, 2018.
- גשם חייב לרדת, תרגמה דנה כספי, הוצאת מודן, 2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרל אובה קנאוסגורד, ברשת החברתית Goodreads
- מידע על קרל אובה קנאוסגורד בקטלוג הספרייה הלאומית
- אריק גלסנר, על "ילדות", של קרל-אוּבה קנאוּסגוֹרד, המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", יולי 2017
- יובל אביבי, "ילדוּת" של קנאוסגורד: הרגע שבו נוצר הרוע האנושי בגופו של נער נורווגי, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2017
- אלעד בר נוי, ערום כולו: קנאוסגורד כותב גבריות אחרת, באתר ynet, 23 ביוני 2018
- ג'ושוע רוטמן, ניו יורקר, הסופר הטוב בעולם מסביר למה לעזאזל בחר לקרוא לספרו "מין קאמפ", באתר הארץ, 6 בדצמבר 2018
- קרל אובה קנאוסגורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, פודקאסט, סוד קסמה של הספרות הסקנדינבית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.11.2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניו יורק רוויו אוף בוקס, 14 באוקטובר 2010
- ^ איריס לעאל, מהו סוד ההצלחה של יצירת הענק החושפנית, באתר הארץ, 4 בינואר 2022
- ^ Knausgård burde være glad, בעיתון הנורווגי דאגבלאדט (אנ'), 3 באוקטובר 2010
- ^ What I've Learned: Karl Ove Knausgaard - ראיון באסקווייר, 18 באוגוסט 2017
- ^ גילי איזיקוביץ, זוכה פרס ירושלים: הסופר הנורווגי קרל אובה קנאוסגורד, באתר הארץ, 28 במאי 2017