קריסטין פטי

קריסטין פטי
Christine Petit
	פטי בטקס קבלת פרס קוולי-2018
לידה	4 בפברואר 1948 (בת 76); Laignes, צרפת
שם לידה	Marie-Christine Chavance
ענף מדעי	גנטיקה
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	אוניברסיטת פייר ומארי קירי; אוניברסיטת פריז XI: פארי-סוד ;
מוסדות	קולז' דה פראנס; המוסד הלאומי לבריאות ומחקר רפואי ;
תלמידי דוקטורט	Renaud Legouis, Raphael Etournay, Sedigheh Delmaghani, Nicolas Michalski, Vasiliki Kalatzis, Sonia Abdelhak, Elise Pepermans
פרסים והוקרה	אבירה בלגיון הצרפתי; מפקדת במסדר ההצטיינות הלאומי (31 בדצמבר 2020); חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי; פרס לואיזה גרוס הורביץ (2020); פרס קוולי למדעי המוח (2018); פרס מדעי המוח (2012); פרס קרן רוברט וקלייר פסראו לתרומות ייחודיות למחקר הניורופסיכאטרי (2012); פרס אנסרם (2007); פרס לואי-ז'נטה לרפואה (2006); פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר נוירוביולוגיה (2005); קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי; פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2004); פרס ארנסט יונג לרפואה (2001); קצינה בלגיון הכבוד; גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (1999) ;
	אתר רשמי

קריסטין פטי (בצרפתית: Christine Petit;‏ נולדה ב-2 בפברואר 1948, ליין (צר') בחבל בורגון-פראנש-קונטה צרפת) היא גנטיקאית צרפתייה. פרופסורית בקולז' דה פראנס ובמכון פסטר. פטי ידועה בעיקר בזכות תרומתה לגילוי המנגנון המולקולרי והניורוני של לקויות השמיעה המולדות.

השכלה ומסלול מקצועי

פטי למדה רפואה באוניברסיטת פייר ומארי קירי בשנים 1967–1973 וקיבלה תואר MD. ב-1973 למדה במקביל לתואר שני בגנטיקה וביוכימיה באוניברסיטת פריז X. ב-1974 סיימה PhD ברפואה באוניברסיטת פריז V, ב-1974. דוקטורט נוסף, בביוכימיה, מאוניברסיטת דני דידרו ב-1982. במקביל ללימודים עבדה כחוקרת במכון פסטר. פוסט-דוקטורט התחילה ב-1982 במכון בזל לאימונולגיה (אנ'). והמשיכה בשנים 1983–1984 במכון לביולוגיה מולקולרית של CNRS בג'יף-סור-איבט (אנ').

משנת 1993 היא מועסקת במכון פסטר. בשנים 1993–1996 שימשה כמנהלת המעבדה לגנטיקה מולקולרית במכון. בהמשך ניהלה את המעבדה לגנום של היונקים. בשנים 1998–2001 שימשה כראש המחלקה לביוטכנולוגיה. ב-2006 מונתה לראש המחלקה למדעי העצב.

במקביל לעבודתה במכון פסטר, מונתה ב-2002 לפרופסור בקתדרה לגנטיקה ופיזיולגיה של התא בקולז' דה פראנס.

פעילותה המדעית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

תחומי מחקרה של פטי הם גנטיקה של האדם, נוירוביולוגיה של החושים ופיזיולוגיה תאית ומולקולרית.

בתחילת דרכה חקרה את המנגנונים המולקולריים הגורמים לאינוורסיה של כרומוזומי המין בבני אדם. בהמשך עברה לחקר הגנטיקה של הליקויים בחושים ובעיקר בליקויי השמיעה. השבלול, שהוא בעצם איבר החישה השמיעתי, חמק בעבר מניתוח מולקולרי בשיטות קונבנציונליות. באמצעות שיטת המחקר הגנטית שפותחה על ידי פטי ניתן היה ללמוד את צורת התפתחות השבלול ובאופן ספציפי את "תאי השיער" ההופכים את התנודות המכניות לאותות עצביים חשמליים. היא והצוות שלה זיהו מספר גדול של גנים הגורמים ללקויות שמיעה מולדות. ביניהן את תסמונת אשר.

פרסומים

רשימה חלקית של פרסומים ניתן לראות בקישור החיצוני "פטי באתר של מכון פסטר".

תפקידים ואותות הוקרה

פרס גרובר במדעי המוח - 2021
פרס לואיזה גרוס הורביץ (אנ') - 2020
פרס קוולי למדעי המוח^[1] - 2018
עמיתה חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית - 2016
אבירת לגיון הכבוד - 2013
פרס מדעי המוח (אנ') - 2012
הפרס הגדול של המכון הלאומי לבריאות ומחקר רפואי (אנ') (Inserm) - 2007.
פרס לואי ז'נט לרפואה (אנ') - 2006
פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע - 2004
עמיתת האקדמיה הצרפתית למדעים^[2] - 2002
פרס ארנסט יאנג לרפואה (אנ') - 2001
פרס שארל-לאופולד-מאיר (צר') של האקדמיה הצרפתית למדעים - 1999.
עמיתת "אקדמיה אירופה" (אנ') - 1998
פרס האקדמיה הצרפתית למדעים - 1992
קצינת מסדר ההצטיינות הלאומי (אנ')

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של קריסטין פטי

מדיה וקבצים בנושא קריסטין פטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[1] הודעה על זכייתה של פטי בפרס קוולי (באנגלית)

[2] פטי באתר האקדמיה הצרפתית למדעים (בצרפתית)

[1]

[2]