קרב סן-קנטן (1914)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| תאריכים | 29 באוגוסט 1914 – 30 באוגוסט 1914 (יומיים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | הקרב הראשון על המארן | |||||||||||||
| מקום | מחוז האן (פיקרדי) שבצפון צרפת | |||||||||||||
| קואורדינטות |
49°54′03″N 3°37′42″E / 49.90083333°N 3.62833333°E | |||||||||||||
| תוצאה | ללא הכרעה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב סן-קנטן (בצרפתית: St. Quentin), שנקרא גם קרב גיז (Guise), נערך בתחילתה של מלחמת העולם הראשונה במחוז האן (פיקרדי) שבצפון צרפת, סמוך לגבול בלגיה, ב-29 וב-30 באוגוסט 1914. הקרב נערך כהתקפת נגד אל מול ההתקפה הגרמנית בשלב הראשון של קרבות החזית המערבית. בקרב זה, שהסתיים ללא הכרעה, הצליחו הצרפתים לעכב במעט את התקדמות הגרמנים. ככל הנראה, תרם עיכוב זה לבלימת ההתקדמות הגרמנית כשבוע לאחר מכן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית, ב-4 באוגוסט 1914, החלו הגרמנים ליישם את תוכנית שליפן. לפי התוכנית, הגרמנים כבשו את רובה של בלגיה בדרכם אל צרפת, עת התגברו על הבלגים בקרבות לייז' ואנטוורפן. עם כניסת הגרמנים לבלגיה נכנסו גם צרפת ובריטניה למלחמה, אולם גם מעצמות אלה לא הצליחו תחילה לעצור את הגרמנים. כך אירע בקרב מילוז ובקרב שרלרואה.
בעוד הצבא הצרפתי נשלח ברובו אל גבולותיה של צרפת עם גרמניה ובלגיה, החלו הבריטים לשלוח חיילים אל מעבר לתעלת למאנש, ואלה שהגיעו, החלו לתפוס את מקומם במערך מדינות ההסכמה בין מובז' (Maubeuge) ללה קאטו (Le Cateau) עד 20 באוגוסט. ב-21 באוגוסט החלו הבריטים להתקדם לעבר מונס שבבלגיה, ובקרב מונס, אם כי נסוגו לאחריו, הצליחו לעכב מעט את הגרמנים ולגרום להם אבדות ניכרות. בכל זאת, התקדמות הגרמנים אילצה את צבאות מדינות ההסכמה לסגת כמעט לכל אורך החזית. אף על פי שנסוגו, שמרו צבאות מדינות ההסכמה על סדר יחסי ועל כושר לחימה. ב-26 באוגוסט הם נסוגו מלה קאטו עד סמוך לסן קנטן ולגיז. באותה גזרה נוצר פער בן כ-6.5 ק"מ בין חיל המשלוח הבריטי, ממערב, לבין הארמייה הצרפתית החמישית, ממזרח. מפקד הצבא הצרפתי, הגנרל ז'וזף ז'ופר, פקד שעל הארמייה הצרפתית החמישית, בפיקוד הגנרל שארל לנרזאק, שהחזיקה באותה גזרה, להפוך פניה אל האויב הגרמני - בגזרה זו הארמייה השנייה שבפיקוד קרל פון בילוב - לבצע התקפת נגד, ובכך לעכב את התקדמותו. כמו כן, התקפה כזו עשויה לסגור את הפער האמור, שנוצר בחזית צבאות מדינות ההסכמה. לנרזאק לא היה שלם עם רצונו של ז'ופר לתקוף, וכיוון שכך, ז'ופר עצמו, שלא נתן אמון מלא בלנרזאק, נותר במפקדתו של האחרון. ב-28 באוגוסט החלה הארמייה החמישית, שחזיתה פנתה צפונה, להפנות את חזיתה מערבה. לפיקוד הארמייה הגרמנית השנייה היו ידיעות מוקדמות על כוונתה זו של הארמייה החמישית, הודות למסמכים שנפלו בידיהם עם שבייתו של קצין צרפתי.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]29 באוגוסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באוגוסט תקפה הארמייה החמישית במלוא עוצמתה. באגף השמאלי לא עלתה ההתקפה על סן קנטן יפה, ההישגים היו מועטים, והאבדות - קשות. ימינה משם, בגיז, אילצו הצרפתים את הגרמנים לסגת, כאשר חלק חשוב בהצלחה הצרפתית נודע לקורפוס הראשון שבפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה. הגרמנים, אם כי יכלו על ידי התקפת נגד מסיבית ללפות משני האגפים את הכוחות הצרפתיים בטרם נסוגו, לא עשו זאת, וזאת כיוון שהמרחק הגדול למדי בין האגפים האמורים לתקוף, כ-15 ק"מ, היה עשוי לפתוח בפני הצרפתים אפשרויות תמרון, אשר היו מציבות בסכנה גם את הגרמנים. בסופו של דבר, עד לשעות אחר הצהריים הגרמנים הצליחו לבלום את התקפות הצרפתים. כן ביקש פון בילוב מן הארמייה הראשונה, שבפיקוד אלכסנדר פון קלוק, אשר תקפה בקטע החזית שמימינו (מערבו), להיות נכונה לסייע בקרבות הצפויים ביום המחרת, מועד בו תכנן לתקוף את הארמייה החמישית. בסופו של דבר, משנודעה עוצמתו של הכוח הצרפתי, וכן כשנתברר עד כמה הכוחות המיועדים לתקוף שחוקים, בוטלו תוכניות אלה. מן הצד הצרפתי, למרות ההצלחה החלקית, הרי בשל המצב האסטרטגי הכללי, הסתפק ז'ופר בכך, ובלילה פקד על לנרזאק להמשיך לסגת, תוך הריסת הגשרים על נהר האואז בדרכו.
.jpg)
30 באוגוסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפקודה של ז'ופר הגיעה ליעדה רק בבוקר 30 באוגוסט, ולפיכך, הנסיגה החלה באיחור של כמה שעות. בינתיים, כל התקפותיהם של הצרפתים בתחילת אותו יום, המלוות בהפגזות כבדות משני הצדדים, נהדפו על ידי הגרמנים, אשר ערכו לפני הצהרים גם מספר התקפות נגד מקומיות. שני הצבאות התקשו לתמרן באדמתו הבוצית, המחורצת בנחלים עמוקים, והמכוסה בסבך שיחים, של עמק האואז. בסופו של דבר, הגרמנים כמעט שלא ניסו לתקוף את הצבא הצרפתי הנסוג, ואף לא ניסו לבצע רדיפה, פרט לשיגור כוחות קטנים. אלה לכדו ארבעה תותחים, 16 מכונות ירייה וכ-1,700 חיילים צרפתים.
קרב זה סימן את ראשית עלייתו בסולם הפיקוד של פיליפ פטן. ימים מספר אחריו קודם מתפקיד של מפקד חטיבה למפקד אוגדה.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא הצרפתי המשיך אמנם לסגת, אך עם זאת, המשיך לשמור על סדר יחסי ועל כושר לחימה. ב-5 בספטמבר החליף פרנשה ד'אספרה את לנרזאק בפיקוד על הארמייה החמישית. בימים הבאים נבלמה סופית ההתקדמות הרצופה של הגרמנים, כתוצאה מהקרב הראשון על המארן. עם זאת, בארבע השנים הבאות, נמתח קו החזית במערב ברובו בטריטוריה צרפתית. סן-קנטן וסביבתה סבלו קשות, הן מכיבוש גרמני, הן בכך שהייתה סמוך לקו החזית, שלא השתנה כמעט עד סוף המלחמה, ובאזור נערכו כמה מהקרבות הקשים ביותר במהלכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]