קרב יארון
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הסיבה לכך היא: כפילויות מרובות וחוסר במידע ייחודי ורלוונטי.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הסיבה לכך היא: כפילויות מרובות וחוסר במידע ייחודי ורלוונטי. | |
|
מערכה: התמרון הקרקעי בנפת בינת ג'בייל החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל (מבצע חיצי הצפון) (התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל) | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
| סוג העימות | קרב | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 1 באוקטובר 2024 – 5 באוקטובר 2024 (5 ימים) | |||||||||||||
| קרב אחרי | קרב עייתא א-שעב (2024) | |||||||||||||
| מקום | יארון, לבנון | |||||||||||||
| קואורדינטות |
33°04′50″N 35°25′21″E / 33.08056°N 35.42250°E | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב יארון התחולל בכפר השיעי יארון בדרום לבנון בין 1 ל-5 באוקטובר 2024, כאשר כוחות צה"ל נלחמו בכפר נגד יחידות של כוח רדואן ושל אמל, במסגרת התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל. לפי תצלומי אוויר, בכפר יארון נגרם הרס נרחב למבנים ולתשתיות טרור.[2][3]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, למתקפת פתע על ישראל שכללה טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בה 1,145[4] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.
במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה. בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה – בהם ראש הארגון חסן נסראללה, שחוסל במבצע סדר חדש, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד הסיכולים הממוקדים הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, ביניהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי.
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוקטובר 2024, כוחות צה"ל נכנסו אל הכפר יארון עם תחילת התמרון הקרקעי. בסוף היום המחבלים עברו צפונה וצה"ל השתלט על הכפר.[2]
בין 2 ל-5 באוקטובר צה"ל שיטח חלקים נרחבים בכפר, הרס את המסגד הראשי, והשמיד את תשתיות הכפר והמרחבים הסמוכים. תצלומי לוויין עדכניים של חברת Planet Labs הראו כי יותר מ-60% מהכפר שוטח על ידי צה"ל.[2][5][3]
לאחר הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום הקרבות, צה"ל הקים בכפר סוללות עפר ובהן עמדות לטנקים ולכלי רכב צבאיים אחרים.[5]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עוצבת 'הגליל' החלה בפעילות קרקעית ממוקדת בדרום לבנון, באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2024.
- ^ 1 2 3 סיכום ביניים של פעילות כוחות צה"ל בתמרון הקרקעית בדרום לבנון - לפי כפרים:
- ^ 1 2
אבי שרף, התמרון בלבנון: צילומי לוויין חושפים את הנזק בכפרים הצמודים לגבול ישראל, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2024
- ^ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 "צה"ל שיטח שני כפרים תוך שבוע": תיעוד מהלוויין של הנזקים וההרס בדרום לבנון, באתר ynet, 10 באוקטובר 2024
