קרב הארלם הייטס
 | ||||||||||||||||||
| מפה המתארת את הקרב | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה על ניו יורק וניו ג'רזי | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העצמאות של ארצות הברית | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 16 בספטמבר 1776 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הפשיטה למפרץ קיפ | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב פלס פוינט | |||||||||||||||||
| מקום |
מורנינגסייד הייטס, מנהטן, ניו יורק  | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 40°48′43″N 73°57′49″W / 40.811944444444°N 73.963611111111°W | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אמריקאי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
קרב הארלם הייטס היה קרב שהתרחש בין הצבא הקונטיננטלי לצבא הבריטי ב-16 בספטמבר 1776, במהלך המערכה על ניו יורק וניו ג'רזי במלחמת העצמאות של ארצות הברית. הקרב התרחש באזור הארלם של היום, בצפון מערב מנהטן, ניו יורק.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא הקונטיננטלי, בפיקודם של המפקד העליון, גנרל ג'ורג' וושינגטון, מייג'ור גנרל נתנאל גרין, מייג'ור גנרל ישראל פאטנם, ובהיקף של כ-9,000 איש, נערכו בשורה של עמדות קרקע גבוהות במנהטן. כנגדם נערך חיל החלוץ של הצבא הבריטי, שמנה כ-5,000 איש, תחת פיקודו של מייג'ור גנרל הנרי קלינטון.
בשעות הבוקר המוקדמות של 16 בספטמבר נפגש כוח חיל רגלים בריטי עם כוח סיור אמריקאי של הריינג'רס של נולטון (יחידה מיוחדת של הצבא הקונטיננטלי). ההתנגשות הפכה לנסיגה אמריקאית לכיוון הארלם הייטס, אך הבריטים תוך ביטחון העצמי המופרז, המשיכו לרדוף אחר האמריקאים חזרה דרך היער לכיוון עמדותיו של וושינגטון בהארלם הייטס. אט אט, התקרבו הבריטיים יותר אל הקווים האמריקנים, וללא תמיכה מהצבא הבריטי, חשפו את עצמם להתקפה נגדית. לאחר שוושינגטון הבחין בכך, הורה על איגוף הכוח הבריטי, איגוף שאמור היה לנתק את הבריטים לחלוטין מעורפם. האיגוף לא הצליח, אך בשילוב לחץ של חיילים אמריקנים נוספים שהגיעו מהעמדות בהארלם הייטס, הצליח הכוח האמריקני להסיג את הבריטים חזרה.
לאחר שנפגש הכוח הבריטי עם כוח תגבורת שהגיע מהדרום יחד עם סיוע ארטילרי, הסתובבו הבריטים חזרה כנגד האמריקאים, והתייצבו בשדות פתוחים במורנינגסייד הייטס. האמריקאים, מתוגברים גם הם, התייצבו נגדם, והכוחות ירו זה על זה במשך זמן. לאחר שעתיים, כאשר תחמושתם התמעטה, החל הכוח הבריטי לסגת בחזרה לקווים שלהם. וושינגטון החליט לקטוע את המרדף, משום שלא היה מוכן לסכן את כוחותיו בהתנגשות כוללת עם הכוח הבריטי המרכזי, ופרש גם הוא לקווים שלו בהארלם הייטס.
הקרב עזר לשקם את הביטחון של הצבא הקונטיננטלי לאחר שסבל כמה תבוסות משמעותיות לפני זה. בנוסף, היה זה הקרב הראשון המוצלח של וושינגטון במלחמת העצמאות האמריקנית.
אחרי חודש ללא כל לחימה משמעותית בין הצבאות, וושינגטון נאלץ להסיג את צבאו לצפון העיירה וייט פליינס בדרום-מזרח מדינת ניו-יורק, כאשר הבריטים עברו צפונה אל מחוז ווסטצ'סטר ואיימו ללכוד את וושינגטון במנהטן. אחרי שתי תבוסות וושינגטון נסוג מערבה לאורך נהר ההדסון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
