קרב אממי אושימה
 | ||||||||||||||||||
| תותח נ"מ שהותקן על ידי ספינת הריגול הצפון-קוריאנית ZPU-2 | ||||||||||||||||||
| תאריך | 22 בדצמבר 2001 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אממי אושימה, מול חופי ים סין המזרחי | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון יפני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב אממי אושימה התרחש ב-22 בדצמבר 2001, מול חופי האי היפני אממי אושימה שבים סין המזרחי. ההיתקלות הסתיימה בטביעת כלי השיט הצפון קוריאני, ולאחר מכן הודיעו השלטונות היפניים כי כלי השיט היה ספינת ריגול. ההיתקלות התרחשה מחוץ למים הטריטוריאליים של יפן, אך בתוך האזור הכלכלי הבלעדי שלה, המשתרע על פני 200 מיילים ימיים (370 ק"מ; 230 מייל) מאדמת יפן, שבתוכו יכולה יפן לתבוע זכויות בלעדיות על דיג ומשאבים מינרלים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999, יפן טענה כי כלי שיט צפון קוריאני אחר שנתקל במשמר החופים היפני הוא כלי ריגול, אם כי צפון קוריאה הכחישה זאת[1].
ב-21 בדצמבר 2001, יממה לפני הקרב, ספינה לא מזוהה אותרה במימי יפן. המכמורת החמושה זוהתה על ידי תחנת תקשורת באי קיקיג'ימה, שהייתה בשליטת מטה המודיעין של ההגנה היפנית[2].
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוקדם בבוקר שלמחרת, הספינה רדפה על ידי ארבע כלי שיט של משמר החופים של יפן, שהורו לה לעצור, וירו 25 יריות אזהרה על הספינה כשהתעלמה מפקודות אלו. התפתח קרב בן שש שעות, שבו נורו למעלה מ-1,000 כדורי מקלע על ידי שני הצדדים. היפנית טענו כי הכוח הצפון קוריאני החזיק מטולי רקטות כתף. המכמורת הצפון קוריאנית נפגעה בשלב זה ממספר כדורים. מספר פיצוצים, שלא קשורים ישירות להתקפות יפניות, טלטלו את הספינה עד לטביעתה. יחידת מיוחדת התגייסה לעלות על הספינה, אך נאלצה להמתין לפקודות רשמיות, אשר בוששו להגיע לפני ובינתיים טבעה הספינה.
לפי העיתון הבריטי "הגרדיאן", נראו חמישה עשר צפון-קוריאנים נצמדים למצוף המכמורת, אך הספינות היפניות התעלמו מהם בגלל החשש שישתמשו בכוח כדי להתנגד ללכידה, והמשיכו לתקוף את המכמורת. שתי גופות נמצאו, 13 אנשים נוספים הוכרזו כנעדרים, ומספר ימים לאחר מכן הוכרזו כמתים. סך הכל 15 צפון-קוריאנים נהרגו בקרב.
לאחר הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 נבדקה המכמורת על ידי היפנים כדי לאשר מהיכן נשלחה. בדיקה של גוף הספינה קבעה שהוא שייך לצפון קוריאה, וככל הנראה היה כלי הסתננות וריגול. התברר כי כלי השיט הוסווה כסירת דיג והוא יכול לשוט במהירות של כ־60 קמ"ש, הרבה יותר מהר מכל ספינת מכמורת מסחרית. הספינה הכילה גם פתח נסתר המשמש כדלת יציאה לסירות מהירות. לאחר השלמת הבדיקות, גוף הספינה הוצג במוזיאון משמר החופים של יפן ביוקוהמה, שם הפכה לאטרקציה תיירותית פופולרית.