ג'וניצ'ירו קואיזומי

ג'ונאיצ'ירו קואיזומי
小泉純一郎
	ג'וניצ'ירו קואיזומי, 2010
	ג'וניצ'ירו קואיזומי, 2010
לידה	8 בינואר 1942 (בן 82); יוקוסוקה, האימפריה היפנית
מדינה	יפן
השכלה	אוניברסיטת קיו; Yokosuka City Umahori Junior High School; Kanagawa Prefectural Yokosuka High School; יוניברסיטי קולג' לונדון; Yokosuka City Yamazaki Elementary School ;
מפלגה	המפלגה הליברלית-דמוקרטית
	26 באפריל 2001 – 26 בספטמבר 2006; (5 שנים)
מונרך בתקופה	אקיהיטו
	→ יושירו מורי שינזו אבה ←
פרסים והוקרה
	מסדר סיקטונה; מסדר החרצית ;
חתימה

ג'וּנאיצ'ירוֹ קוֹאיזוּמי (ביפנית: 小泉純一郎;‏ נולד ב-8 בינואר 1942) הוא פוליטיקאי יפני, היה ראש ממשלת יפן בשנים 2001–2006.

קואיזומי כיהן כראש ממשלת יפן מטעם המפלגה הליברלית דמוקרטית והוא נודע במאמציו לקדם רפורמות, לצמצם את החוב הממשלתי ולהפריט את רשות הדואר היפנית. בבחירות שנערכו ב-2005 הוא הוביל את מפלגתו לזכייה ברוב הפרלמנטרי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה: 296 מושבים מתוך 480 בבית התחתון של הדיאט.

חיי החברה של ראש הממשלה הרווק היו נושא לרכילות ביפן. הוא ידוע כמי שאוהב מוזיקת פופ ואופרה.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

קואיזומי נולד בעיר הנמל יוקוסוקה שלחוף מפרץ טוקיו. אביו וסבו מצד אימו היו שניהם חברי הדיאט. סבו היה שר לפני מלחמת העולם השנייה ואביו היה מנכ"ל משרד ההגנה של יפן.

לאחר שסיים את לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת קיו אשר בטוקיו, נסע ב-1967 ללמוד בבית הספר לכלכלה של לונדון. ב-1969 חזר ליפן בעקבות מות אביו. ב-1978 נשא לאישה את קאיוקו מיאמוטו אך הנישואין הסתיימו בגירושין ארבע שנים לאחר מכן. קואיזומי לא נישא בשנית וכמי שאינו נשוי הוא מחזה נדיר בפוליטיקה היפנית הבכירה.

לקואיזומי שלושה בנים: הבכור קוטרו, שחקן טלוויזיה במקצועו והשני שינג'ירו נולדו בעת שקואיזומי היה נשוי וגרים עם אביהם. הצעיר, יושינגה, נולד לאחר הגירושין וגדל אצל אימו. קואיזומי מעולם לא נפגש עם צעיר בניו ושני הבנים האחרים לא נפגשו עם אימם מאז הפרידה.

קריירה פוליטית

הניסיון הראשון של קואיזומי להיבחר למושב המחוזי בבית הנבחרים שהחזיק אביו נכשל. לאחר מכן היה מזכירו של ראש הממשלה לשעבר טקאו פוקודה. ב-1972 ניסה שוב את כוחו בבחירות לפרלמנט והפעם הצליח לזכות בראשונה מבין אחת עשרה כהונות, כחבר במפלגה הליברלית דמוקרטית ובסיעתו של פוקודה בתוכה.

ב-1988 התמנה לשר הבריאות והרווחה, תפקיד שחזר למלא בשתי ממשלות נוספות לאחר מכן. בין לבין כיהן כשר הדואר והתקשורת החל מ-1992. כאשר הייתה המפלגה באופוזיציה היה שותף לסיעת השינסייקי, בה היו חברים פרלמנטרים צעירים.

שני ניסיונות כושלים לזכות בהנהגת מפלגתו, ב-1995 וב-1999, קדמו לבחירתו לתפקיד ב-24 באפריל 2001 ברוב גדול. זכייתו בבחירות הפנימיות יוחסה לשינוי בשיטת הפריימריז שאיפשר לחברי הסניפים המקומיים של המפלגה להצביע - זכות שהייתה שמורה עד אז לנציגיה בפרלמנט בלבד. יומיים לאחר מכן הצליח להרכיב קואליציה והיה לראש הממשלה.

בראשות הממשלה

מדיניות פנים

קואיזומי פעל כדי להחיות מחדש את הכלכלה העומדת במקום של יפן. על מנת להשיג מטרה זו ראה צורך בשינויים מבניים מקיפים במשק היפני. מטרתו הראשונה הייתה רפורמה במערכת הבנקאית, אשר עברה בהצלחה יחסית והפחיתה את כמות החובות האבודים בבנקים בחצי. את הכלכלן הייזו טקנקה שהיה אחראי על הרפורמה בבנקים מינה לאחר מכן לתפקיד שר הממונה על הרפורמה בדואר.

החשיבות העצומה של שיפור הדואר היפני נובעת מהתפקיד המרכזי שהוא ממלא במשק, מעבר לניהול מערכת הדואר עצמה. רבע מנכסיהם של משקי הבית ביפן מוחזקים כחסכונות בבנק הדואר, כמו גם כמות גדולה של פוליסות ביטוח חיים. הדואר הוא גם המעסיק הגדול ביותר ביפן.

עמדותיו של קואיזומי, ובכללן תוכניתו לרפורמה בדואר, היו מנוגדות לדעתם של רוב תושבי הכפר והאזורים החקלאיים ביפן. קואיזומי הוביל תזוזה של המפלגה ממוקדי הכוח המסורתיים שלה בפריפריה אל אוכלוסיית הערים. בהתאם לכך נקט גם מדיניות של הפחתת הסובסידיות לחקלאות. מהלכים אלה הפכו את קואיזומי לדמות שנויה במחלוקת, אם גם אהודה על הרוב, במפלגתו וביפן בכלל.

המשק היפני הראה ב-2003–2005 סימני התאוששות שהתבטאו בעליות שערים בבורסת טוקיו ובתחזיות אופטימיות של קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה כלכלית עתידית ביפן. בנוסף, החלה יפן לצאת מתקופת הדפלציה שפקדה אותה במהלך כהונתו.

מדיניות חוץ

גולת הכותרת של מדיניות החוץ של ממשלת קואיזומי הייתה היחסים הקרובים עם ארצות הברית ועם הנשיא בוש. יפן שלחה כוחות להילחם במלחמת עיראק לצד האמריקאים. קואיזומי אישר הרחבה של הצבא היפני, אשר באופן מסורתי היה קטן מאז מלחמת העולם השנייה. ב-2001 הורחבו סמכויותיה של יפן להתערב צבאית מחוץ לאדמתה.

באוגוסט 2005, במלאת שישים שנה לתום מלחמת העולם השנייה, הביע קואיזומי חרטה בשם היפנים על הסבל שגרמה ארצם במלחמה. ההתנצלות התקבלה על ידי רבים במחאה. קוריאה הדרומית וסין לא ראו בעין יפה את ביקוריו של קואיזומי במקדש יסוקוני, המכבד את לוחמיה של יפן ממלחמת העולם השנייה ובהם גם פושעי מלחמה.

אהדת הציבור

עם בחירתו היה קואיזומי מנהיג אהוד מאוד, הזוכה לשיעורי תמיכה גבוהים, על אף ההתנגדות לרפורמות שהנהיג. הוא נבחר מחדש ב-2003 וההתאוששות הכלכלית עזרה לתדמיתו והגבירה את התמיכה בו. תמיכה זו צנחה במידה רבה ב-2004 בגלל הצעה לקצץ בזכויות הפנסיה של העובדים וגרמה לניצחון דחוק בלבד בבחירות לבית העליון של הדיאט באותה שנה. עם זאת, כאשר פיזר את הבית התחתון ב-8 באוגוסט 2005 כדי להשיג רוב גדול שיאפשר לו להעביר את הרפורמה בדואר, זכה המהלך להצלחה רבה והמפלגה הליברלית אכן זכתה ברוב גדול. שיעורי התמיכה בקואיזומי עלו גם הם משמעותית בעקבות המהלך.

קישורים חיצוניים

ג'וניצ'ירו קואיזומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'וניצ'ירו קואיזומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האתר הרשמי של ראש ממשלת יפן
יפן על צומת דרכים, באתר "סיקור ממוקד"

הקודם: יושירו מורי	ראש ממשלת יפן (רשימה)	הבא: שינזו אבה