קפה פיליו

קפה פיליו
Café Filho

לידה	3 בפברואר 1899 נאטאל, ריו גראנדה דו נורטה, הרפובליקה הברזילאית הראשונה
פטירה	20 בפברואר 1970 (בגיל 71) ריו דה ז'ניירו, מדינת ריו דה ז'ניירו, הדיקטטורה הצבאית בברזיל
מדינה
מפלגה	המפלגה החברתית המתקדמת
נשיא ברזיל ה־18 24 באוגוסט 1954 – 8 בנובמבר 1955 (שנה) → ז'טוליו ורגאס קרלוס לוז ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים מסדר ההצטיינות של הצי הברזילאי הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב
חתימה

ז'ואאו פרננדס קמפוס קפה פיליו (בפורטוגזית: João Fernandes Campos Café Filho; ‏3 בפברואר 1899 – 20 בפברואר 1970) היה עורך דין ופוליטיקאי ברזילאי. הוא כיהן כנשיא ברזיל בין 24 באוגוסט 1954 ו-8 בנובמבר 1955 מטעם המפלגה הסוציאל-פרוגרסיבית. קפה פיליו ירש את נשיאות ברזיל לאחר התאבדותו של הנשיא ז'טוליו ורגאס, בזכות היותו סגן-נשיא המדינה. ב-8 בנובמבר 1955 הורחק מהשלטון מסיבות רפואיות.

ביוגרפיה

ז'ואאו קפה פיליו נולד בנאטאל, מדינת ריו גראנדה דו נורטה, ב-3 בפברואר 1899, בנם של קפה ז'ואאו פרננדס קמפוס וקפה פלורנסיה אמליה קמפוס. סבו היה בעל שטחים ושדות חקלאיים במדינה, אך אביו איבד את הנחלות בירושתו והפך לעובד מדינה בבירת המדינה. פיליו החל בסיום לימודיו התיכוניים בלימודי משפטים. עקב משברים כלכליים, הוא עבר בשנת 1917 להתגורר ברסיפה, שם עבד כסוחר במטרה להתפרנס די בשביל לשלם את לימודיו האקדמיים. בהמשך החל לעבוד כעורך עיתון בעיר בזרוס, מדינת פרנמבוקו. פיליו נעצר בשנת 1925 לאחר שהשתתף בארגון מחאה מיליטנטי שהביע את התנגדותו למדיניות הממשל הרפובליקני. בשנת 1927 ברח ממאסר אל מדינת באהיה ולאחר שבמשך מספר שנים עבר בין מספר בתים, שב להתגורר בנאטאל.

כאשר עלה המשטר הדיקטטורי בהנהגת ז'טוליו ורגאס, פיליו היה מראשי ההנהגה של ארגון פוליטי ליברלי בריו גראנדה דו נורטה שדרש דמוקרטיה. לאחר שהחל חיפוש אחריו בידי הרשויות השלטוניות בברזיל, פיליו חיפש מחסה בארגנטינה אך שב לברזיל בשנת 1938. עם תחילת הליברליזציה ונפילת משטר ורגאס בשנת 1945, החלה תקופת הרפובליקה הברזילאית השנייה אשר השיבה את המשטר הדמוקרטי והכריזה על מועד בחירות ל-2 בדצמבר 1945. ביחד עם אדהמאר דה בארוס, פיליו הקים את המפלגה הסוציאל-פרוגרסיבית. פיליו לא ניצח להיבחר לנשיאות אך השתתף מטעם מפלגתו בממשלת הקואליציה של גספאר דוטרה. במהלך שנות ממשלת דוטרה (1945–1951) נע בין תפקידים בכירים בממשל הברזילאי ואף היה לנשיא הסנאט, הבית העליון של הקונגרס הלאומי של ברזיל.

פיליו נבחר לסגן הנשיאות של ברזיל בבחירות של 1951, וכיהן בתפקיד זה תחת הנשיא ז'טוליו ורגאס, שנבחר בבחירות לכהן פעם נוספת בתור נשיא. הייתה אופוזיציה נרחבת לורגאס, וחשש כי ישיב את הדיקטטורה הפופוליסטית שהנהיג בה את ברזיל בין השנים 1930–1945. אי יציבות פוליטית חריפה זאת הייתה גורם מרכזי בהתאבדותו של ורגאס בשנת 1954, בעודו מכהן בתפקיד נשיא המדינה. מתוקף תפקידו, פיליו ירש את ורגאס בתור נשיא ברזיל ה-18, הנשיא הראשון בתולדות המדינה שמוצאו במדינת ריו גראנדה דו נורטה. מטרתו העיקרית של פיליו הייתה להרגיע את הרוחות ששררו בתוך המערכת הפוליטית הסוערת ודרך זאת להרגיע גם את התסיסה האזרחית הנרחבת שהייתה קיימת באותה העת. עקב העובדה שירש את ורגאס דרך היותו סגנו, הקדנציה של פיליו נועדה להסתיים במועד חמש שנים להיבחרו של ורגאס, בשנת 1956.

פיליו מינה את הכלכלן אוג'יניו גודין לתפקיד שר הכלכלה החדש. מטרתו של פיליו הייתה להביא לסיום משבר כלכלי נרחב בכך שיעלה את הפיקוח על הוצאות מדיניות וממשלתיות למיניהן. הוסדר מס אחיד פדרלי לשימוש אזרחי במוצרי חשמל. פיליו החל בתהליך המקדים לבניית בירה חדשה לברזיל שתחליף את ריו דה ז'ניירו, בכך שהורה על הקמת מועצה ממשלתית שתיקבע את מיקום הבירה החדשה. הבירה החדשה, אשר עומדת עד היום בשם ברזיליה, נבנתה בסופו של דבר רק בתקופת שלטונו של הנשיא ז'וסלינו קוביצ'ק. עקב הפרעה לבבית, פיליו הורחק מניהול המדינה למען טיפולים בריאותיים ולא היה ביכולתו להמשיך ולכהן בתור נשיאה של ברזיל. מכיוון שלא היה סגן נשיא מתחתיו ירש אותו באופן זמני נשיא בית הנבחרים של ברזיל, קרלוס לוז, אשר הוחלף מאוחר יותר בנראו דה אוליביירה, שכיהן כממלא מקום הנשיא למשך שלושה חודשים.

לאחר שהבריא מבחינה חלקית, פיליו מונה ליועץ בית המשפט לחשבונות במדינת גואנברה. פיליו נותר בקפה זה עד לפטירתו ממחלת הלב בה לקה בשנת 1970, בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל. פיליו היה הנשיא הראשון של ברזיל שנולד לאחר נפילתה של האימפריה הברזילאית והקמתה של הרפובליקה הישנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קפה פיליו בוויקישיתוף

• סיכום כהונה באתר www.historiabrasileira.com (בפורטוגזית)