גספאר דוטרה

גספאר דוטרה
Gaspar Dutra

לידה	18 במאי 1883 קויאבה, מאטו גרוסו
פטירה	11 ביוני 1974 (בגיל 91) ריו דה ז'ניירו
מדינה	ברזיל
השכלה	Academia Militar das Agulhas Negras
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
בן או בת זוג	Carmela Dutra
נשיא ברזיל ה־16 31 בינואר 1946 – 31 בינואר 1951 (5 שנים) → ז'וזה ליניארס ז'טוליו ורגאס ←
שר המלחמה של ברזיל 5 בדצמבר 1936 – 3 באוגוסט 1945 (8 שנים) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → ריביירו פילהו גויס מונטריו ←
קריירה צבאית מדינה ברזיל השתייכות הכוחות המזוינים של ברזיל תקופת הפעילות 1922–1974 (כ־52 שנים) דרגה מרשל ברזיל (מקביל לפילדמרשל) תפקידים בשירות מפקד רגימנט הפרשים העצמאי ה-11 מפקד דיוויזיית הפרשים ה-3 מפקד האזור הצבאי הראשון פעולות ומבצעים מלחמת העולם השנייה
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי מסדר ההצטיינות של הצי הברזילאי הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביש
חתימה

אֶוּריקוֹ גספאר דוטרה (בפורטוגזית: Eurico Gaspar Dutra; ‏18 במאי 1883 – 11 ביוני 1974) היה איש צבא ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כיהן כנשיא ברזיל ה-16 בשנים 1946–1951. גספאר דוטרה היה הנשיא היחיד בתולדות ברזיל נכון להיום שמוצאו במדינת מאטו גרוסו.

דוטרה נולד בקויאבה בירת מאטו גרוסו ממוצא אזורי-פורטוגזי. עשה קריירה צבאית והגיע לדרגת גנרל. פיקד על דיכוי המרד הקומוניסטי ב-1935 במהלך השלטון הראשון של ז'טוליו ורגאס. ורגאס מינה אותו לשר המלחמה ב-5 בדצמבר 1936. בתפקיד זה, סייע למיסוד הדיקטטורה הפופוליסטית של ז'טוליו ורגאס ב-1937. כאשר ברזיל הצטרפה למלחמת העולם השנייה שלח דוטרה כוח צבאי ברזילאי להילחם באיטליה.

לאחר ההפיכה שהדיחה את ורגאס באוקטובר 1945, התמודד דוטרה לנשיאות מטעם הסוציאליסטים מול אודארדו גומז מועמד הלאומיים וניצח בבחירות ב-2 בדצמבר. עלה לשלטון ב-31 בינואר 1946 והפך לאיש הצבא השני מתוך שלושה (הראשון היה ארמס דה פונסקה והשלישי ז'איר בולסונארו) שנבחר לתפקיד נשיא ברזיל באופן דמוקרטי.

עם עלייתו לשלטון, פעל דוטרה לכינון חוקה חדשה, שהחליפה זאת של 1934. חוקת 1946 הבטיחה בין היתר שוויון זכויות לכל האזרחים וכן ביטלה את הצנזורה ואת עונש המוות. ממשלת דוטרה גם הוציא את ההימורים מהחוק ב-30 באפריל 1946. במהלך שלטון דוטרה, ניתקה ברזיל את יחסיה עם ברית המועצות והצטרפה לצדה של ארצות הברית במלחמה הקרה. למרות המאפיינים הליברליים בחוקה שקיננה, פעלה ממשלת דוטרה לפעמים באופן לא חוקתי על מנת לבלום את עלייתה של המפלגה הקומוניסטית הברזילאית וארגוני עובדים שמאלניים. בינואר 1947, הוציא דוטרה את המפלגה הקומוניסטית מהחוק והדיחה את לואיס קרלוס פרסטס שנבחר כסנאטור.

ממשלת דוטרה גם המשיכה את תנופת פיתוח הכלכלה הברזילאית שהתחילה ורגאס. יצר את המועצה הארצית לכלכלה וועדות תכנון אזוריות. בדצמבר 1950 חנך את ערוץ הטלוויזיה הראשון בברזיל, ט.ו. טופי (TV Tupi). הוא פרש מתפקידו ב-1951 אך לא מהפוליטיקה. גספאר דוטרה נפטר בריו דה ז'ניירו ב-11 ביוני 1974 כשהיה בן 91.

ביוגרפיה

קריירה צבאית

אוריקו גספאר דוטרה נולד בקויאבה, מחוז מאטו גרוסו, האימפריה הברזילאית, ב-18 במאי 1883. הוא היה בנו של ז'וזה פלורנסיו, סוחר ולוחם לשעבר בשורות הכוחות המזוינים של ברזיל במהלך מלחמת הברית המשולשת, ואשתו מריה ג'וסטינה דוטרה. במרץ 1902 הצטרף דוטרה לבית הספר הצבאי והטקטי של ריו פרדו, במדינת ריו גראנדה דו סול. בשנת 1903 הוא למד בבית הספר למלחמה בפורטו אלגרה (בירת מדינת ריו גראנדה דו סול) ובשנת 1904 הצטרף לבית הספר הצבאי של פראיה ורמלה, בריו דה ז'ניירו, בירת הרפובליקה הברזילאית הראשונה.

ב-14 בנובמבר 1904 הוא השתתף בהתקוממות נגד ממשלתו של הנשיא רודריגס אלווס, על רקע אבטלה, סבל נרחב וחוק החיסונים המחייב אשר נקראה "מרד החיסונים". המרידה הופלה בידי המפקד הצבאי של בית הספר הצבאי, הנשיא לימים ארמס דה פונסקה. דוטרה ועמיתיו גורשו מבית הספר ואיבדו את תפקידם בשירות גדוד הרגלים ה-24 בריו דה ז'ניירו. בשנת 1905 דוטרה קיבל חנינה מידי בית המשפט הצבאי והושב לשירות בגדוד ה-24. באותה שנה הוא חזר לבית הספר הצבאי, שהועבר באותה העת לריאלנגו. זמן רב היה בעל מוניטין ממוצע ולא התגלה כבעל פוטנציאל בקרב חוגי ממשל והנהגה עד לשנת 1932. שנתיים קודם לכך עלתה הדיקטטורה של ז'טוליו ורגאס אשר סיימה את השלטון הפוליטי של מדינות סאו פאולו ומינאס ז'ראיס. מיליציה מקומית בראשות הנשיא לשעבר, וושינגטון לואיס, התארגנה בסאו פאולו והחלה במרד מזוין להפיל את ממשל ורגאס אשר נודע בתור המהפכה החוקתית בברזיל. דוטרה התבלט כמנהיג הכוחות הפדרליים והביא תוך כמה חודשים למצור על העיר סאו פאולו ולהפלת המרידה. בשנת 1935 הוא הועלה לפיקוד דיוויזיית רגלים והוביל את ההתנגדות למפלגה הקומוניסטית בראשות לואיס קרלוס פרסטס ב-27 בנובמבר, בריו דה ז'ניירו. דיכוי הפעילות הקומוניסטית הייתה חלק מתוך מדיניות ממשל ורגאס הדיקטטורי.

בשנת 1936 הוא מונה לשר המלחמה, ונשאר בתפקיד זה עד 1945, אז עזב להתמודד להנהגת הרפובליקה. בעודו מכהן במשרד הקים את האקדמיה הצבאית של אגולה נגראס, את בית הספר לשירת במטכ"ל, את בית הספר הטכני של הצבא ואת ארמון המלחמה הלאומי. חוק השירות הצבאי אשר המשיך את פועלו של ארמס דה פונסקה להביא לגיוס חובה בשנת 1945 עבר ביוזמתו של דוטרה. בשנת 1937 תמך דוטרה בתשתית ממשלתית לבניית אצטדיון נובו על ידי ממשל הנשיא ז'טוליו ורגאס. במהלך מלחמת העולם השנייה הכריזה ברזיל מלחמה על מדינות הציר והצטרפה למלחמה בצד בעלות הברית. ורגאס הורה לדוטרה לפקח על הקמתו של כוח המשלוח הברזילאי. עם הקמתו יצא כוח המשלוח לשירות בזירה האיטלקית. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, עם חזרתו מביקור בחזית באיטליה, הוא הודיע לנשיא כי עם שובו, כוח המשלחת מתכוון להשיב את המשטר הדמוקרטי בברזיל, משמע כי הצבא הברזילאי פנה נגד שלטונו של ורגאס. רפורמות שביצע ורגאס לא תרמו ודוטרה הכין את הדחתו בידי כוחות הצבא. ב-29 באוקטובר 1945 הודח ז'טוליו ורגאס, ללא שפיכות דמים, וירד מתפקידיו. נשיא בית המשפט הפדרלי העליון, ז'וזה ליניארס, ירש את ורגאס לפי חוקת 1934 בתור נשיא זמני עד לבחירות הישירות לנשיאות המדינה שהתקיימו ב-2 בדצמבר 1945.

נשיא ברזיל

ב-2 בדצמבר 1945 זכה מרשל גספאר דוטרה, בתמיכת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת העבודה הברזילאית, בבחירות לנשיאות ברזיל, כשהוא מנצח את בריגדיר אדוארדו גומס, המועמד מטעם האיחוד הלאומי הדמוקרטי (UDN) ואת יידו פיוזה, המועמד מטעמם המפלגה הקומוניסטית הברזילאית המפלגתית. יחד עם הגנרל נבחרו הצירים והסנטורים שהרכיבו את הקונגרס הלאומי החדש של ברזיל. עלייתו של דוטרה לנשיאות סימלה את תום עידן הדיקטטורה של ורגאס ואת תחילתה של הרפובליקה הברזילאית השנייה. השנה הראשונה לממשלת דוטרה הייתה שנה של פיוס. המדינה אשר דוטרה ירש הייתה זמן קצר לאחר יציאה מהדיקטטורה המחניקה של ורגאס ומלחמת העולם השנייה. ב-18 בספטמבר 1946 הוכרזה החוקה החדשה שתבטיח זכויות אזרח ובחירות דמוקרטיות. בשנת 1947 יחסיה החמים של ממשלת דוטרה עם ארצות הברית ולחצה מצדם של המגזרים החברתיים, הפוליטיים והצבאיים, הביאה לניתוק כל היחסים הדמפולטיים עם ברית המועצות ויצאה קריאה ממשלתית למיגור פעילותה של המפלגה הקומוניסטית, שהוכרזה בהדרגה כלא חוקית. כל חברי הפרלמנט שנבחרו מטעם המפלגה הקומוניסטית איבדו את קולם.

כלכלת ממשלת גספאר דוטרה התאפיינה בעליות ומורדות כלכליות, הקמת כבישים מהירים ונטייה לשימוש מועט כמה שיותר ביתרות ממשלתיות של מטבעות חוץ. דוטרה הנהיג בתקופת ממשלתו את תוכנית SALTE במטרה להביא לשיפורים בתחומי הבריאות, המזון, העבודה והאנרגיה. עם זאת, הפרויקט לא זכה למימון ולא הושלם. תפקידה של ארצות הברית בהשפעה על הכלכלה הברזילאית רק גדל בתקופת נשיאותו של דוטרה.

עמדת הממשלה שיקפה את המתחים בפוליטיקה הבינלאומית שלאחר המלחמה. ארצות הברית הובילה את מדינות העולם הקפיטליסטי המערבי והתכוונה לעצור את צמיחת העולם הקומוניסטי, בראשות ברית המועצות, תחילת תחרות זאת החלה את המלחמה הקרה בין הגוש המערבי והגוש המזרחי. באותה תקופה חתמה ברזיל על סדרת הסכמים עם ארצות הברית והחלה להגן על אותם אינטרסים צפון אמריקניים ברמה הבינלאומית. הנשיא דוטרה ניהל מדיניות שמרנית בדרך כלל. שתי תשתיות חשובות שנתמכו בידי הממשלה הוצאו לפועל במהלך ממשלו: סלילת הכביש המהיר ריו דה ז'ניירו - סאו פאולו (שנקרא בשם ויה הנשיא דוטרה) והתקנת שליחות של החברה ההידרואלקטרית סן פרנסיסקו, עם הקמת מפעל פאולו אפונסו בתמיכתה, שאפשר לייצור חשמל בחלק ניכר מצפון מזרח ברזיל. בבחירות לנשיאות ב-3 באוקטובר 1950, חמש שנים לאחר שהודח, ז'טוליו ורגאס הציג את עצמו כמועמד לנשיאות מטעם מפלגת העבודה הברזילאית (PTB) והפיל בקלות יחסית את מתחריו בבחירות. הגנרל דוטרה סיים את כהונתו ועזב את מוסד הנשיאות בשנת 1951.

שנים מאוחרות

עם ירידתו של דוטרה החלה מדיניות הלאומיות הקיצונית של ורגאס, שנתמכה על ידי המפלגה הקומוניסטית והמגזרים הרדיקליים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. שמועות על הפיכה חדשה שתכנן ורגאס להקמת רפובליקה של איחודי פועלים, בדומה לרפובליקה של חואן דומינגו פרון בארגנטינה, עורר חשש בתוך מספר מגזרים בחברה הברזילאית. המרשל אוריקו גספאר דוטרה, שלוש שנים לאחר שעזב את הנשיאות, היה עדיין נוכח בחיים הפוליטיים בברזיל. הוא השתתף בקנוניה שפעלה להדיח את ז'טוליו ורגאס מהשלטון והביאה בעקיפין להתאבדותו. באקלים המתוח הזה, קפה פיליו, סגן הנשיא, לקח על עצמו את הנשיאות, עד לסוף כהונת הקדנציה שהייתה מיועדת לז'טוליו.

בשנת 1964 נשא דוטרה נאום נגד ממשלתו של הנשיא ז'ואאו גולאר, שהיה בעל סימפתיה לקומוניזם אשר הטרידה רבים בהנהגה הממשלתית והצבאית של המדינה. הגנרל אומברטו קסטלו ברנקו הנהיג הפיכה נגד גולאר והחל בשלטון חונטה צבאית שהתפתח אל תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל. במהלך הדיקטטורה הצבאית ניסה דוטרה להתערב בתוך ההנהגה הצבאית ולהתמנות לנשיא מחדש אך נכשל לנוכח קשרים הפנימיים של ארטור דה קוסטה אה סילבה שהיה בסופו של דבר ליורשו של ברנקו. אוריקו גספאר דוטרה נפטר בריו דה ז'ניירו ב-11 ביוני 1974.

גלריה

• 
  דוטרה חותם על מסמכים רשמיים במהלך כניסתו לתפקיד נשיא ברזיל בתמונה מ-31 בינואר 1946.
• 
  הנשיא דוטרה באירוע הרשמי של חניכת חברת הפלדה הלאומית של ברזיל.
• 
  עומדים בשורה הראשונה נשיא ארצות הברית, הארי טרומן ומימינו נשיא ברזיל דוטרה.

ראו גם

• כוח המשלוח הברזילאי
• ז'טוליו ורגאס
• הרפובליקה הברזילאית השנייה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גספאר דוטרה בוויקישיתוף

• ‏BRAZIL: Gloomy Time, כתבה במגזין טיים, 28 ביולי 1947. (באנגלית)
• שלטונו של דוטרה באתר www.historiabrasileira.com (בפורטוגזית)
• גספאר דוטרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• גספאר דוטרה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)