קסטל גנדולפו

**קסטל גנדולפו**
**Castel Gandolfo**
	מראה כללי של אגם אלבנו וקסטל גנדולפו
מדינה	איטליה
מחוז	לאציו
ראש העיר	Milvia Monachesi
רשות מחוקקת	עיריה
בירת העיר	טירת גנדולפו
העיר הגדולה	רומא
שפה רשמית	איטלקית
שטח	14.63 קמ"ר
גובה	426 מטרים
דת	נוצרים קתולים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	8,651 (2024)
‑ צפיפות	612.1 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	41°44′49″N 12°39′07″E / 41.746944°N 12.651944°E
אזור זמן	UTC+1
	/https://www.comune.castelgandolfo.rm.it
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון קסטל גנדולפו

קסטל גנדולפו (באיטלקית - Castel Gandolfo) היא עיירה קטנה במרכזה של איטליה, במחוז לאציו, בנפת רומא. מספר תושבי העיירה היה 8,651 בתאריך 1/1/2024^[2]. העיירה מפורסמת, כיוון שאחוזת הנופש של האפיפיורים נמצאת בה. קסטל גנדולפו כלולה בקבוצה מצומצמת של עיירות וערים, שהוגדרו "העיירות היפות ביותר באיטליה"^[3] (באיטלקית - I Borghi più Belli d'Italia).

מקור השם

קסטל (Castel) משמעו טירה. סבורים שמקור השם גנדולפו (Gandolfo) בגרמנית של ימי הביניים, בשם שהוא הלחם של שתי מילים. גנד -Gand אשר פירושו מטה, או מטה קסמים, ואלוף-Ulf שמשמעותו זאב^[4]. שמות דומים קיימים גם בשפות אירופאיות נוספות, בגרמנית, בספרדית ובצרפתית. סבורים שהמשפחה בשם "גנדולפו" שעל שמה נקראת העיירה, היא משפחת גנדולפו שהגיעה לאזור מג'נובה^[5].

גאוגרפיה, סביבה ואקלים

קסטל גנדולפו משתייכת לקבוצה של עיירות הנקראות הטירות הרומאיות (אנ') (באיטלקית - Castelli Romani), כיוון שבימיי רומא העתיקה אהבו אצילי רומא לנפוש באזור זה. אזור העיירה גבעי, ושמו גבעות אלבנו (אנ'). הגובה הממוצע מעל פני הים הוא 426 מטר^[6]. המרחק של קסטל גנדולפו מרומא מסתכם בכ-25 קילומטר, גם המרחק בקו אווירי מהים הטירני הוא כ-25 קילומטר, ואילו מהים האדריאטי כ-140 קילומטר. העיירה ממוקמת מעל לאגם געשי לא גדול בשטח של 5.76 קמ"ר^[7], הנקרא אגם אלבנו. האגם עצמו גבוה ב-292 מטרים מעל מפני הים, ונמוך ב-132 מטרים ביחס לגובה הממוצע של עיירה. היישובים הקרובים גאוגרפית לקסטל גנדולפו הם אריצ'יה (Ariccia), גנזגי די רומא (Genzagi di Roma) ונמי (Nemi) ו-צ'יאמפינו (אנ') .

עקב הימצאותה בסביבה גיבעית ופתוחה, האקלים באזור קסטל גנדולפו נח יותר מזה שברומא. החודשים החמים ביותר בעיירה הנם יולי ואוגוסט, עם טמפרטורה ממוצעת של 29 מעלות צלזיוס ביום, ו-18 בלילה. החודש הקר ביותר הוא ינואר, בו יורד הממוצע ל-6 מעלות צלזיוס בלבד בממצוצע, ביום כ-10 מעלות ובלילה כ-3 ^[8]. בנובמבר, החודש הגשום ביותר, ממוצע המשקעים עומד על 96.1 מילימטר עם 36% סיכוי ממוצע לגשם. יולי הוא חודש השחון ביותר, הממוצע בחודש זה הוא רק 15.6 מ"מ גשם, והסיכוי לגשם עומד על 7% בממוצע בלבד. הסיכוי לשלג מועט ביותר. בממוצע יש בשנה 0.3 ימי שלג בעיירה, בחודשי דצמבר וינואר. ברוב המקרים מדובר בשלג וגשם היורדים חליפות, באותו היום עצמו. ממוצע הגשם השנתי עומד על 626.7 מילימטרים.

היסטוריה

האקלים הנח והסביבה השקטה היו הסיבות לכך, שכבר בעת העתיקה היו באזור קסטלי רומאני וילות רומאיות מפוארות, כולל הוילה של הקיסר דומיטיאנוס שנבנתה בסמוך לחוף המערבי של אגם אלבנו. מאוחר יותר נבנו באזור טירות של אצילים. יש היסטוריונים הסבורים, שמיקומה הנוכחי של קסטל גנדולפו הוא המקום שבו שכנה אלבה לונגה העתיקה^[9]^[10], העיר האגדית שהייתה בירת הברית הלטינית, שהתקיימה לפני שרומא הפכה לאימפריה והשתלטה על המרחב כולו, לרבות על המקום בו הייתה קיימת אלבה לונגה. לפי המסופר, רומולוס ורמוס מייסדי רומא נולדו באלבה לונגה. העיר אלבה לונגה עצמה נהרסה במאה השביעית לפני ספירה^[11]. קסטל גנדולפו הייתה מקום שכוח עד ראשית שנת 1200, כשמשפחת גנדולפו בנתה במקום טירה. במסמך אפיפיורי קודם משנת 1037, מוזכר כי האזור הנו אזור חקלאי.

לאחר שהאפיפיורות השתלטה על המקום עקב חובות הבעלים, החל אפיפיורים להשתמש בטירה בקסטל גנדולפו כאתר נופש. היה זה האפיפיור אורבנוס השמיני, שנבחר לכהונתו ב-1623^[12], שהשתמש ראשון בעיירה כמקום של נופש^[5]. במאה השבע עשרה נבנה בניין הכנסייה המרכזית של העיירה, בהוראת האפיפיור אלכסנדר השביעי^[5]. מלאכת התכנון הוטלה על האדריכל, הפסל והאמן ג'ובאני לורנצו ברניני. בשנים שלאחר מכן פיתחו את המקום אפיפיורים שונים, ואזרחים נקבצו ובאו לגור סביב הטירה והכנסייה. לאחר שהמלך ויטוריו אמנואלה השני איחד את איטליה בשנת 1870, ניטלה מהאפיפיורים הבעלות על אחוזת הנופש, עד להסכמים הלטרניים שנחתמו על-ידי בניטו מוסוליני ב-1929. במסגרת ההסכמים הוחזרו לאפיפיורות סמכויות וגם שטחים ורכוש. ההסכמים הלטרניים העבירו את הבעלות על האחוזה מהבעלים באותו הזמן, הנסיך לואיג'י ברבריני, לידיי האפיפיור. ב-1933 הועבר גם מצפה הכוכבים לרשות הכנסייה, ומאוחר יותר החלה אוניברסיטת אריזונה לתפעל את מצפה הכוכבים, בשיתוף פעולה עם הוותיקן^[13].

במלחמת העולם השנייה, ב־10 בפברואר 1944, הופצצו מהאוויר בטעות קסטל גנדולפו ואחוזת האפיפיור. מפציצים אמריקאיים הטילו פצצות מהאוויר עקב מידע מודיעיני מוטעה שגרס, כי חיילים גרמנים מצאו במקום מקלט ^[14].

אתרים ונושאי עניין

ערכים מורחבים – אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו

אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו- אחוזת הנופש של האפיפיורים בקסטל גנדולפו היא יעד תיירותי מבוקש. גם גני האחוזה מוגדים כמוזיאון, כיוון שהאתר ממוקם חלקית על הריסות הווילה של הקיסר אדריאנוס. הכניסה למקום מותרת רק בהזמנה מראש לקבוצות, דרך אתר האינטרנט של מוזיאוני הוותיקן. במקום פועלת גם חווה, המייצרת מוצרים חקלאיים ומוצרי חלב^[15].
כנסיית ס. טומאסו דה וילנובה - נבנתה על ידי אומן הבארוק ג'ובאני לורנצו ברניני, ונמצאת בכיכר החירות (הכיכר הראשית של העיירה), במרחק קצר מאד מאחוזת הנופש האפיפיורית.
אגם אלבנו - אגם לא גדול, שלחופיו נעשות פעילויות נופש, ספורט ומחנאות. רבים אינם יורדים לאגם, ומעדיפים לצפות בו ממקומות תצפית בשולי קסטל גנדולפו. על החוף המערבי האגם נמצא אתר נימפאון, "מרחצאות דיאנה" (באיטלקית - Bagni di Diana).
אנטיקוואריום (Antiquarium) ברבריני - אתר עתיקות שהיה שייך למשפחת האצולה ברבריני, אשר הועבר בשנת 1929 לרשות האפיפיורות. האתר נמצא על גדת אגם אלבנו.

תרבות, אומנות

ציור - ציירים אהבו להעלות על בדיהם את נופי קסטל גנדולפו ואגם אלבנו. כך הצייר הצרפתי ז'אן-בטיסט קאמי קורו בציורו "אגם אלבנו וקסטל גנדולפו"^[16], הצייר האנגלי ויליאם טרנר וציורו "אגם אלבנו"^[17], הציור "מראה קסטל גנדולפו ואגם אלבנו", מאת ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר^[18] הצרפתי, וציורו של אנטוניו דונגי האיטלקי, נוף נקסטל גנדולפו^[19].

ספרים וסרטים - חלק מעלילת ספרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י" מתרחש בקסטל גנדולפו, וכך גם עלילת הסרט "צופן דה וינצי", שיצא לאקרנים בעקבות הספר ב-2006. למרות שחלק מהעלילה מתרחש בקסטל גנדולפו, העיירה לא הייתה בין אתרי ההסרטה של הסרט. סרט שאתר הסרטתו העיקרי היה בקסטל גנדולפו, הוא "שני האפיפיורים"^[20].

אירועים

פסטיבל האפרסק (Sagre delle Pesche) - מתרחש בכל שנה ביום ראשון האחרון של חודש יולי. פסטיבל האפרסק נערך בכיכר הראשית פיאצה דלה ליברטה - כיכר החירות, ובמסגרתו מוגשים משקאות, ממתקים, מאכלים וסלטים, שכולם עשויים מאפרסקים. בעת הפסטיבל צעירי העיירה עורכים ברחובות העיירה מצעד, המסתיים בכיכר המרכזית^[21]
מרוץ חתירה בסירות (Palio del Drago) - המרוץ נערך באגם אלבנו, בחודש יוני מאז 2003 בין עיירות אזור קסטלי רומאני. ביום המרוץ מתקיים על חוף האגם גם יריד אוכל ושתייה.
חגיגות ס. סבסטיאן - החגיגות נערכות מידיי שנה לכבוד הפטרון המגן של העיירה, סן סבטיאן, ביום א הראשון של חודש ספטמבר. בחגיגות מושמעת מוזיקה, מתקיימים אירועי תרבות ונורים זיקוקין דינור.
שוק יד שנייה - השוק מתקיים ביום ראשון האחרון של כל חודש, בכיכר המרכזית פיאצה דלה ליברטה. בימי השוק מוצגים ונמכרים חפצי אומנות, פריטים מיד שנייה ופריטי אספנות,

ספורט

אולימפיאדה - במסגרת המשחקים האולמיפיים שנערכו רומא בשנת 1960, התקיימו באגם אלבנו תחרויות החתירה בסירות קאנו ^[22], וגם תחרויות שייט אחרות.

תיירות

תיירים רבים מבקרים בעיירה מידיי שנה עקב נופיה, במיוחד זה של אגם אלבנו, וגם עקב הכללתה של העיירה ברשימת המקומות היפים ביותר באיטליה^[3]. סיבה חשובה נוספת לביקורי תיירים היא הימצאותם בקסטל גנדולפו של ארמון הקיץ האפיפיורי, וגני ברבריני הצמודים אליו.

תחבורה

תחבורה ציבורית (אוטובוסים ורכבות), אינה נכנסת לתוך העיר העתיקה.

רכבת - ניתן להגיע לקסטל גנדולפו ברכבת מרומא, בנסיעה של 40 עד 60 דקות, תלוי במסלול ובמספר עצירות הביניים. הרכבת יוצאת מהתחנה הראשית "טרמיני". זמן ההליכה הרגלית מתחנת הרכבת של קסטל גנדולפו אל העיר העתיקה, מסתכם ברבע שעה בערך.

אוטובוס - אוטובוסים של שתי חברות (Atac ו-Cotral) מפעילות קו אזורי מרומא לקסטל גנדולפו ובחזרה.

נמל התעופה הקרוב ביותר הוא צ'יאמפינו - Ciampino, במרחק של כ־10 קילומטרים מקסטל גנדולפו. המרחק לנמל התעופה העיקרי של רומא לאונרדו דה וינצ'י, מסתכם בכ-40 קילומטרים. באחוזת האפיפיור קיים מנחת מסוקים, אך הוא איננו עומד לרשות הציבור הרחב.