קלרה מאפאי
דיוקן הרוזנת קלרה מאפאי מאת פרנצ'סקו אייץ | |
לידה |
13 במרץ 1814 ברגמו, ממלכת איטליה הנפוליאונית |
---|---|
פטירה |
13 ביולי 1886 (בגיל 72) מילאנו, ממלכת איטליה |
שם לידה | Elena Chiara Maria Antonia Carrara Spinelli |
מדינה | ממלכת איטליה |
מקום קבורה | בית הקברות הגדול במילאנו |
בן או בת זוג | אנדראה מאפאי |
אנה קלרה אנטוני קארארה ספינלי (באיטלקית: Elena Clara Antonia Carrara Spinelli 13 במרץ 1814 - 13 ביולי 1886) הייתה איטלקייה משכילה, פטרונית הריסורג'ימנטו, שנודעה בדרך כלל בשם נישואיה כרוזנת קלרה מאפאי, או קלארינה מאפאי.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפאי, ילידת ברגמו, נישאה בגיל 17 ללבריתן אנדראה מאפאי, אבל הם נפרדו בהסכמה הדדית ב-15 ביוני 1846. היא קיימה קשר ארוך ומתמשך עם קרלו טנקה.
קלרה מאפאי התפרסמה במפגשים שניהלה בטרקלין ביתה בוויה די טרה מונאסטרי במילאנו, שנודע בשם Salotto Maffei. המפגשים, שארגנו החל ב-1834 טומאזו גרוסי ומאסימו ד'אזליו, משכו אישים ידועי שם בתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, המחקר וההלחנה ותומכי ריסורג'ימנטו, לשיחות בנושאי אמנות וספרות. בין אישים אלה היו אלסנדרו מנצוני, פרנצ'סקו אייץ (שצייר את דיוקנה של קלרה ונתן אותו לבעלה), ג'וזפה ורדי וג'ובאני פראטי.
במכתב אל ידידתו הוותיקה, קלרה (קלרינה) מאפאי, סיפר ורדי על התרשמותו מן הספר "המאורסים" של מנצוני, שאותו קרא בגיל שש-עשרה ואשר הרשים אותו כיצירת מופת של המין האנושי. בשנת 1868 יזמה מאפאי פגישה בין ורדי לבין מנצוני, שהיה אז בן שמונים ושתיים. לאחר הפגישה כתב ורדי אל מאפאי: "כיצד אוכל לתאר לך את הרגשתי [...] לנוכח קדוש זה?"[1]
קלרה מאפאי הלכה לעולמה במילאנו מדלקת קרום המוח, בגיל 72.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Barbiera, Raffaello, Il salotto della contessa Maffei, Milano, Treves 1895 (new edition)
- Cunigi, Davide, "Una gentildonna bergamasca del Risorgimento. La contessa Clara Maffei", in Rivista di Bergamo, XX, February 1941, pp. 49–53, and March 1941, pp. 74–78
- Monti, Antonio, Una passione romantica dell'Ottocento. Clara Maffei e Carlo Tenca, Milano, Garzanti 1940
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Raffaello Barbiera, Il salotto della contessa Maffei, Milano, Treves, 1895
- www.url.it
- Article on Clara Maffei in Corriere
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהואש הירשברג, "קסם האופרות של ורדי", הוצאת כרמל 2014, עמ' 336