קאליש

קאליש
**Kalisz**
סמל קאליש סמל קאליש	דגל קאליש דגל קאליש
	כיכר השוק והקתדרלה
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין גדול
ראש העיר	יאנוש פנחז'
תאריך ייסוד	המאה השנייה
שטח	69.4 קמ"ר
גובה	144 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	95,905 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	1,539.3 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	51°46′N 18°05′E / 51.767°N 18.083°E
אזור זמן	UTC +1
	www.kalisz.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי קאליש

ערך זה עוסק בעיר בפולין. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קאליש (פירושונים).

קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול. העיר יושבת על גדות הנהר פרוזנה, וחשיבותה בעיקר היסטורית ותעשייתית.

היסטוריה

בקרבת קאליש של ימינו עבר נתיב הענבר הקדום, ותחנה בשם קליסיה (לטינית: Calisia), שעמדה עליו, הוזכרה בכתבי תלמי במאה השנייה לספירה, מה שהביא לכך שלמשך תקופה ארוכה קאליש נחשבה כעיר העתיקה ביותר בפולין, ועודה נחשבת כך במקורות מסוימים. העיר המודרנית נוסדה קרוב לוודאי במאה התשיעית כבירה פרובינציאלית ובה מוצב קטן. השם עצמו נגזר מהמונח הקלטי Cal או מהמונח הסלאבי Kal, שפירושם נחל או ביצה בהתאמה. בולסלב עקום-הפה כבש את העיר בשנת 1106 והפכה לחלק מהטריטוריה הפאודלית שלו. 150 שנה אחר כך העיר קיבלה עצמאות במסגרת גרסה מקומית של זכויות מגדבורג, וצמיחתה לא איחרה לבוא. היא הייתה מהעשירות שבערי פולין גדול, ולאחר חלוקת פולין הפאודלית בתקופת בית פיאסט היוותה דוכסות נפרדת שנשלטה על ידי ענף מקומי של השושלת. אחרי איחודה מחדש של פולין התבססה העיר כמרכז תעשייתי ותרבותי.

בשנת 1282 אושרו לקאליש זכויות-עיר וב-1314 היא הייתה לבירת חבל קאליש, ובמיקומה המרכזי שימשה כעוגן מסחר כמו גם זירה לחתימתו של המלך קז'ימייז' השלישי על הסכם שלום עם המסדר הטבטוני, ב-1343. ב-1426 נבנה בית עירייה חדש. ב-1574 הגיעו הישועים, וכעבור עשר שנים פתחו בעיר מכללה ישועית שהייתה לשם-דבר בין מוסדות החינוך בפולין של אותה העת. דבר זה לא עמד לה לקאליש עם זאת מול העיר פוזנן, המרוחקת ממנה כ-155 ק"מ, שירשה בהמשך את מעמדה כמרכז אזורי. במחצית הראשונה של המאה ה-17 תרמו להתפתחותה של קאליש חברי מסדר פרוטסטנטי גדול שהתיישבו בה לאחר שגורשו מבוהמיה. ב-1792 כילתה שרפה את חלקו הניכר של מרכז העיר. כעבור שנה, בחלוקתה השנייה של פולין בין שכנותיה, הפכה העיר לחלק מממלכת פרוסיה.

בראשית המאה ה-19 זכתה קאליש להיות אחת הבירות האזוריות בדוכסות ורשה. ב-1813, במהלך הפלישה הנפוליאונית לרוסיה, נחתם בעיר חוזה קאליש בין רוסיה ופרוסיה. לאחר מפלת נפוליאון, תחת פולין הקונגרסאית הייתה קאליש לבירה מחוזית ובהמשך לבירת גוברניית קאליש באימפריה הרוסית. קרבתה לגבול הפרוסי האיצה את התפתחותה הכלכלית, והיא משכה אליה מתיישבים רבים לא רק מפולין ומהאימפריה הרוסית כי אם אף ממדינות האימפריה הרומית הקדושה שממערב. במפנה המאה ה-20 קושרה העיר במסילת רכבת ללודז' ולוורשה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 הייתה קאליש בין הערים הראשונות שנהרסו, בשל קרבתה היחסית לגבול; הצבא הגרמני הפגיז אותה ובמהלך חודש אוגוסט היא כמעט והוחרבה כליל. רבים מתושביה נעצרו, נרצחו או גורשו. מתוך כ-68 אלף תושבי העיר נותרו בה 5,000. עד תום המלחמה, עם זאת, שוקם מרכז העיר ומרבית הפליטים יכלו לשוב אליה. לאחר המלחמה הייתה קאליש חלק מהרפובליקה הפולנית השנייה. בנייתה ושיקומה נמשכו, וב-1925 נחנך בית העירייה החדש.

בראשית מלחמת העולם השנייה היו בעיר 89 אלף נפש בקירוב. לאחר הפלישה לפולין ב-1939 שוב הוכח חסרונה של הקרבה אל הגבול, כשקאליש נכבשה בקלות רבה בידי הוורמאכט וסופחה לגרמניה הנאצית. עד סוף המלחמה נרצחו רבבות מתושבי העיר, יהודים כקתולים; או הוגלו אל תוך הגנרלגוברנמן, וב-1945 מנתה אוכלוסיית העיר כמחצית ממניינה טרם המלחמה. מקץ 30 שנה שוב נתכוננה ווֹייוודת (מחוז) קאליש, שקאליש בירתה; וב-1998 היא בוטלה ומאז העיר היא מרכזה של נפת קאליש ונכללת בפרובינציית פולין גדול שבירתה היא פוזנן.

כלכלה

קאליש היא ליבהּ של מטרופולין שבה 350 אלף תושבים בקירוב הכוללת, מלבד קאליש, את שכנתה אוסטרוביה ומספר רשויות מקומיות קטנות. תעשיית התעופה המפותחת (מנועים וחלקי מכונות) תורמת לחשיבותה של העיר. מעבר לזאת יש בעיר תעשיית טקסטיל, תחרה ווילונות, מזון ושימוריו, ומפעל הפסנתרים הוותיק "קליסיה" שהוקם במאה ה-19 והעמיד מורשת רבה עד לסגירתו ב-2007.

תרבות

קאליש היא מושבהּ של בישופות קתולית נפרדת מאז 1992. בעיר 25 כנסיות, מרביתן קתוליות; הבזיליקה הקולגיאטית של עליית הבתולה היא מקום הפולחן הלאומי ליוסף הקדוש ומהווה מוקד עלייה לרגל עבור רבבות מדי שנה. בנוסף פועלים שלושה בתי תפילה של עדי יהוה וכן קהילה מוסלמית.

התיאטרון הקבוע הראשון התבסס בקאליש במפנה המאה ה-19. כיום ניתן למצוא בעיר ייצוג לכל ענפי האמנות - תזמורות, תיאטראות, גלריות ומחול עכשווי וכן מגוון פסטיבלים. ערוצי תקשורת ומדיה רבים ממוקמים בקאליש. לצד זאת, העיר היא גם מרכז של אמנות עממית מסורתית.

קאליש היא מרכז חינוכי אזורי חשוב, ובה מספר רב של בתי ספר ומכללות כמו גם סניפים של אוניברסיטת פוזנן.

בשטח הספורט, לעיר נציגות חזקה בענף הכדורעף, כשקבוצת הנשים אס.אס.קה קליסיה קאליש מובילה בטבלה הארצית, ולצדה מועדוני כדורעף מקומיים נוספים; כמו כן מפותחים ענפי הכדורגל ואמנויות הלחימה.

יהודים

ערך מורחב – קהילת יהודי קאליש

לקאליש תפקיד מכריע בתולדות יהודי פולין. ההתיישבות היהודית בעיר החלה בשנת 1139. ב-1264 היא הייתה לעיר הפולנית הראשונה שבה ניתן ליהודים כתב-האמנה שהקנה להם מגוון חירויות בחוק. כתב הזכויות של קאליש, כשמו, היווה את התשתית החוקית הראשונה לזכויותיהם של היהודים בפולין, ושימש מופת שלאורו הרחיבו שליטי המדינה את תחולת המסמך גם ליתר חלקי הארץ. ב-1358 העניק המלך רישיון להקמת בית כנסת בעיר.

היהודים התפרנסו לרוב ממלאכה ועסקו בטקסטיל. ב-1860 מנו יהודי קאליש 34% מאוכלוסיית העיר. במהלך המאה ה-19 ניטש בקהילה מאבק חריף בין חוגי המשכילים, שהושפעו מהנאורות הגרמנית; לבין האורתודוקסים השמרנים. במפנה המאה ה-20 צצו תנועות ציוניות בעיר, בד בבד עם עליית התארגנויות פוליטיות אחרות בקרב היהודים. ב-1931 מנו היהודים 15,300 איש, כ-30% מתושבי העיר. ב-1934 גדל שטח העיר משמעותית בשל צירוף שטחים כפריים יהודיים מסביב לקאליש.

האנטישמיות הרימה ראשה לקראת סוף שנות ה-30. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בקאליש כ-25 אלף יהודים. בספטמבר 1939 נכבשה העיר בידי הגרמנים. כחודש וחצי אחר כך נספרו בה כ-18 אלף יהודים במפקד שערך היודנראט. לקראת סוף נובמבר החלו השילוחים מזרחה, ואלה כללו גם יהודים מפוזנן שהגיעו לקאליש מעט קודם לכן כפליטים. עד קיץ 1942 חוסלה שארית קהילת קאליש.

מעיר זו מוצאה של משפחת גֶמְבִּיצְקִי. צֶצִילְיָה גֶמְבִּיצְקִי הייתה אימו של הרופא והמחנך היהודי יאנוש קורצ'אק.