דרך הענבר

מרכזי הסחר בענבר ונתיבי הדרך העיקריים באירופה

דרך הענבר (בגרמנית: Bernsteinstraße; באיטלקית: Via dell'Ambra; בפולנית: Szlak Bursztynowy או Jantarowy Szlak) הוא הכינוי לדרך סחר עתיקה בתקופה הפרהיסטורית ובעת העתיקה, אשר שימשה את הסחר בענבר, שהיה מרכיב חשוב בחפצי נוי ובתכשיטים מאז תקופת הברונזה, ונעשה בו שימוש במצרים העתיקה, ביוון העתיקה וברומא העתיקה. עוד נחשב הענבר כמקור לאנרגיה ולחימום.

הענבר הובל מחופי הים הבלטי והים הצפוני בדרכי יבשה ולאורך נהרות הוויסלה והדנייפר לאיטליה, יוון, מצרים ולחופי הים השחור, מקום בו נפגש הנתיב עם דרך המשי שהובילה מזרחה לאסיה. כך לדוגמה, נמצא ענבר מצפון אירופה בקברו של תות ענח' אמון וידוע כי נעשה בו שימוש גם במקדשי דלפי. בימינו עושים אזורים שונים באירופה שימוש במושג "דרך הענבר" כמותג תיירותי.

נתיבי הדרך

ככל הנראה, כבר בתקופת אוגוסטוס או טיבריוס במאה ה-1, הוביל הנתיב העיקרי, או המזרחי, של דרך הענבר מצפון אירופה דרך הוויסלה בפולין ודרך סלובקיה של ימינו; וחצה את הדנובה סמוך לווינה, מקום בו נכנס לתחומי האימפריה הרומית. משם הובילה הדרך שהופיעה במפת פויטינגר עד לאקוויליה שלחופו הצפוני של הים האדריאטי. את שמה של הדרך טבע, ככל הנראה, פליניוס הזקן, שגם ציין בכתביו, שפסלון ענבר קטן בדמות אדם עלה כמחירו של עבד בריא.

נתיבים נוספים להובלת ענבר היו הנתיב המערבי, או הימי, שהוביל דרך הים הצפוני מאנגליה ודרכה; הנתיב שעבר במרכז גרמניה ואשר נסמך על עורקי הספנות בנהרות האלבה והאודר; ונתיב דרך מערב גרמניה לאורכם של הנהרות המז והריין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דרך הענבר בוויקישיתוף

• דרך הענבר האוסטרית
• אודות דרך הענבר בפולין, הונגריה וסלובקיה
• דרך הענבר הבלטית
• דרך הענבר בסלובניה
• דרך הענבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)