קיצור תולדות יהוה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יגאל בן-נון |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספרות עיונית |
| הוצאה | |
| הוצאה | רסלינג |
| תאריך הוצאה | 2016 |
| מספר עמודים | 457 |
"קיצור תולדות יהוה – האם היה פסל של יהוה בבית המקדש" הוא ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד"ר יגאל בן-נון, אשר יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. הספר הפך לרב-מכר, וזכה להתייחסות רחבה בכלי התקשורת. הספר מבוסס בחלקו על עבודת דוקטורט שזכתה בהצטיינות. העבודה בוצעה בהנחיית פרופסור תומאס רמר, מומחה להיסטוריוגרפיה מקראית מ"קולז' דה פראנס" בפריס. הספר מפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מציג הספר תיאוריה לגבי דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, הפילולוגי, האפיגרפי והארכאולוגי, ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות, ומעלה תהיות ושאלות בסוגיות פולחניות שלא עסקו בהן.[1] חלק מן הפרקים בספר מבוססים על סדרת הרצאות שניתנו בפריז ובישראל.
נושאי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מהווה בעיקרו מבוא להיסטוריוגרפיה של הטקסט המקראי ולקורות ישראל בימי קדם. המחבר שולל את הדעה הרווחת בציבור שהמקרא הוא חיבור מונותאיסטי, כקביעה שאינה דורשת הוכחה. לפי המקובל, יהוה במקרא הוא אֵל יחיד ומופשט, דבר שמבדיל אותו מן הפנתאון האלילי של עמים שכנים ומתרבויות פגניות בעולם הקדום. המחבר שולל את הנרטיב הנפוץ שהיהודים שמרו על דתם במהלך אלפי שנים, ובזכותה שרדו ולא התבוללו, בניגוד לכל עמי קדם. בהסתמך על מחקרים על תרבויות האימפריות ועל גילויים ארכאולוגיים מציג המחבר עמדה הפוכה מהנרטיב הרווח בקרב בני הדתות המונותאיסטיות, אשר גורס שתולדות היהודים תואמים פחות או יותר את המסופר בתנ"ך ושספריו נכתבו לפי הסדר שבו הוא מודפס היום. הספר מבליט עדויות מקראיות על קיומם של פסלים במקדשים ועל כך שאוכלוסיית שתי הממלכות סגדה להם כמו בכל ממלכות העולם העתיק. עיסוק זה בייצוגו הפיגורטיבי-פיסולי של יהוה מהווה טאבו בקהל הרחב, ויש אף חוקרים אשר מתנגדים להטיל בה ספק.[2]
במרכזו של המחקר תיאור אירועי ימיה האחרונים של ממלכת יהודה שקורותיה נרשמו בימי המלך יאשיהו, בידי סופר חצרו שפן בן אצליהו. במוקד דיווּחו, שינויים שניסה הסופר לבצע בפולחן היהודאי, שנוסחו בספר שהתגלה בזמן שיפוצים במקדש הירושלמי, ושהמחקר מזהה כספר דברים. הספר עוסק בפענוח מעמדה של משפחת שפן, זיקתה למסורת כוהני שילה המנוגדת למסורת בית אל, וחלקה בניסוח הרפורמה שבספר דברים. חוג הסופרים שכתבו את ספר דברים אספו את הטקסטים ואת המסורות בעל-פה שהיו קיימים בימיהם, וערכו אותם בהתאם לתפיסת עולמם. הספר גורס שהרפורמה תפסה מקום חשוב בגרסתם האחרונה של ספרי המקרא עד שקיימת נטייה לתאר את הפולחן הישראלי והיהודאי על פי השינויים שביקשו לערוך בו, ולא על פי מה שהתקיים במהלך ימי המלוכה. לפענוח הרפורמה מוקדשים הפרקים הראשונים בספר. הרפורמה נזנחה לאחר רצח יאשיהו, ספר דברים אשר הציע שינויים בפולחן היווה נקודת מוצא בהולדת היהדות. פרקים בספר עוסקים בניתוח פילולוגי של הטקסטים המתארים את מהותו של הפולחן בשתי הממלכות לפני הרפורמה לעומת תפיסותיהם של מחברי ספר דברים.
שיטת המסורות והזיקה לתרבויות האזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מבחין בין המסורות שמקורן בממלכת ישראל לעומת מסורות שחוברו בממלכת יהודה, ובודק את אופן התהוותם של נרטיבים לאומיים נפרדים. מסורות מנוגדות מרכיבות את ספרי המקרא ומתחרות ביניהן. המחבר שולל את תאוריית ארבע התעודות שלדעתו הגיעה למבוי סתום ויש לזנוח אותה.[3] בתחום ההיסטוריוגרפי טוען הספר שהישראלים הם כנענים אוטוכתונים, וכי הם אינם עבדים שברחו ממצרים. לישראלים היו קשרי דם הדוקים עם ארמים, חתים, אדומים, מדינים, מואבים ועמונים. לעומת זאת, השימוש הנפוץ במונח "עברים" במקרא[4] הוא, לטענת הכותב, כשם גנאי בפי מצרים ופלשתים. ממלכות ישראל ויהודה חיו בזיקה הדוקה לסביבתן. תרבויותיהן של האימפריות בקִדמת אסיה ובמצרים השפיעו על תרבויות האזור והטביעו את חותמן על הממלכות הכפופות להן. למרות מרידות נגד שליטי האימפריות הן הותירו בכתבי שתי הממלכות השפעות בכל שטחי החיים ובכלל זה בפולחן, ביצירה הכתובה ובמסורות שבעל-פה. השפעותיהן של תרבויות פרס ויוון על הפולחן היהודאי הובילו בסיכומו של דבר להולדתה של היהדות בסוף עידן קורבנות הדם אחרי חורבן בית המקדש הירושלמי.
שושלת בית דוד והממלכה המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מערער על קיומה ההיסטורי של ממלכת ישראל המאוחדת במאה ה-10 לפנה"ס על סמך נימוקים טקסטואליים ואפיגרפיים הסותרים את האפשרות שהסיפורים על דוד ושלמה[5] מבוססים היסטורית. הוא טוען שדוד ושלמה מעולם לא שלטו על שטח ממלכת ישראל. הסיפורים על שני המלכים הם בגדר נובלות היסטוריות שמטרתן לבנות עבר מפואר ליהודה. כך בנתה ממלכת יהודה לעצמה עבר הרואי והצמיחה את ההשקפה הפאן-ישראלית. הספר מתעכב על גורלם של מלכים שעלו לשלטון ביהודה בעקבות רצח קודמיהם, דוגמת המלכים יואש ויאשיהו, ומעלה תמיהות ביחס לזיקתם המשפחתית למלכים שירשו אותם. כמו כן, הוא בוחן את גורל בניהם של מלכים שמרדו באימפריה, דוגמת חזקיהו ויהויקים, ובודק אם סביר ששליט האימפריה ימנה למלך את בנו של המורד בו. גורלן של שושלות מלכים בישראל ביחס למצב ביהודה שונה בתכלית: כאשר נרצח מלך בישראל התחלפה השושלת, אך שושלת בית דוד לא התחלפה מעולם גם לאחר רצח שבעה ממלכיה.[6]
מוצאם של יהוה ושל אֵל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר דן במוצא העמים במקרא, בזיקתם של הישראלים לכנען, ובניגודים בין גיבורים ישראלים לגיבורים יהודאים. הספר מביא מובאות לכך שמוצאו של יהוה מארץ אדום, ממדיין וצפון ערב והוא אֵל חדש, שבא מן המדבר מחוץ לישראל וליהודה. חסידיו הצטרפו לישראלים בכנען שפולחנם קשור לאלוהות אחרת, "אֵל". פרקים נוספים דנים בשתי מסורות מקבילות, ולא רצופות, המתארות את מוצאם של בני ישראל: מסורת יציאת מצרים[7] והאֵל שהתגלה בה, "יהוה", ומסורת האבות והשופטים בכנען והאֵל המקורי שלה, "אֵל". פולחן יהוה הגיע ליהודה אחרי מלכות יהושפט ולישראל בימי בית עמרי. הגילויים האפיגרפיים של כתובות עבריות עתיקות מוסיפות ידע על מוצאו של יהוה והשימוש שעשו בשמו בברכות, בקללות בטקסטים פולחניים. גילוי הכתובת מחורבת אל כום וכתובות חורבת תימן (מכונתילת עג'רוד) גרמו לשינויים מרחיקי לכת בתפיסת המונותאיזם במקרא ובפולחן שתי הממלכות, כאשר העיקרי בהם הוא שליהוה הייתה בת זוג, אשרה, ושהישראלים נשבעו בה וביהוה. הכתובות מבהירות את השינוי ההדרגתי שחל בתכונותיו של יהוה ובפולחנו, מפוליתאיזם מובהק לתפיסת יהוה כאֵל עליון ששולט ביקום כולו אך לא שולל קיומם של אלים אחרים. הפרק מסתיים בבדיקת טקסטים שבהם מתוארות תכונותיו המאנישות של יהוה, בייצוגו הפיסולי, ובעדויות על העם שמשתחווה לפסלו. הספר מציג מובאות רבות במקרא על קיומם של פסלים במקדשים ועל כך שאוכלוסיית שתי הממלכות סגדה להם כמו בכל ממלכות העולם העתיק.
האם קיים מונותאיזם בספרי המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתשובה לשאלה איך קרה שרבים בעולם משוכנעים שהמונותאיזם מקורו בתנ"ך, מציע המחבר לחפש את התשובה ברפורמה פולחנית של ספר דברים, שחובר זמן לא רב לפני סוף הממלכה. מאחר שהשינוי הבולט בתולדותיו של יהוה קשור לרפורמה זו, עקרונות מחברי ספר דברים הם נקודת אחיזה בהבנת הפולחן הישראלי-יהודאי, ובהמשך לכך בהשפעתו על צמיחת המונותאיזם ועיצוב הדת היהודית שעוצבה רק אחרי שהתבטל פולחן הקורבנות שהתקיים בעולם העתיק. המסקנה העיקרית של הספר מדגישה שבכל הספרייה המקראית אין כמעט זכר לאמונה באל אחד, אוניברסלי, מופשט אשר שולל את עצם קיומם של אלים אחרים; הראיות מצביעות על כך שבמהלך כל תקופת המלוכה עד התקופה הפרסית ישראלים ויהודאים עבדו אלים רבים, שבבית המקדש בירושלים הוצבו פסלי יהוה, אשרה ואלים נוספים והעם השתחווה להם. בן-נון מזהה את שפן בן אצליהו בתור הגורם שיזם רפורמה תאולוגית-פוליטית וחיבר את עקרונותיה בספר דברים.[8] בעוד שהרפורמה הפולחנית מימי יאשיהו נכשלה, היא בכל זאת השפיעה על הולדת היהדות. מובאות ראיות לכך שהאמונה באל עליון בורא שמים וארץ התפתחה בהשפעת התרבות הפרסית, ושבתקופת המלוכה ועד התקופה הפרסית לא התקיימה ברית מילה[9] ולא היו איסורי אכילה. לפיכך מובעת הטענה שהדת היהודית כפי שהיא מוכרת לנו כיום נולדה רק לאחר הפסקת הקורבנות בתקופה הרומית, במקביל לתפוצת הנצרות.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על הספר נכתבו כמה ביקורות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות.[10] לדוגמה, יונתן כהן טוען שיגאל בן נון מתעלם מחלקים מביקורת המקרא, מעוות פסוקים, מביא טענות ללא ביסוס, טועה ביחסו לספר דברים ולרפורמת יאשיהו מגמה אזרחית ומתעלם ממחקרים קודמים בתחום.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריכוז הפולחן
- רפורמת יאשיהו
- ביקורת המקרא
- ביקורת נוסח המקרא
- "מתי הפכנו ליהודים" (ספרו של יגאל בן נון משנת 2023)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרה של שמונה הרצאות על הספר ״קיצור תולדות יהוה״ הרצאה ראשונה, מוצאו של יהוה, סרטון בערוץ "Alex Tseitlin", באתר יוטיוב (אורך: 01:23:21)- ביקורת המקרא- מוצא האל יהוה ואשרתו- ד"ר יגאל בן נון, סרטון בערוץ "ביקורת המקרא- חקר התנ"ך Biblical Criticism", באתר יוטיוב (אורך: 02:04:48)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאירה אמית, פרובוקציה שיש עמה ברכה, תגובה לספרו של יגאל בן־נון, קיצור תולדות יהוה, בית מקרא כרך 38, דצמבר 2017, עמ' 339–341, JSTOR 26328412
- ^ קיצור תולדות יהוה – רסלינג הוצאת ספרים
- ^ יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, עמ' 194.
- ^ יגאל בן-נון, על כנענים, עברים, יהודים וישראלים, באתר www.academia.edu (באנגלית)
- ^ יגאל בן-נון, דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני, הארץ, המוסף לספרות
- ^ יגאל בן-נון, ראיון על התרמית של רציפות שושלת בית דוד ועל יהוה ופיסלו
- ^ יגאל בן-נון, לא יצאנו ממצרים, הארץ המוסף לספרות, 2018
- ^ יגאל בן-נון, שפן בן אצליהו הוא מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא, הארץ, המוסף לספרות
- ^ יגאל בן-נון, חיתוך עורלה דמוני או ברית תאולוגית
- ^ ביקורת של יצחק לאור על הספר 'קיצור תולדות יהוה' שנכתב על ידי ד"ר יגאל בן נון, בפברואר 2017
- ^ יונתן כהן, לא עובדי אלילים: ביקורת על "קיצור תולדות ה'", באתר מידה, 1 באפריל 2018
