קיגליה מנוצה

קיגליה מנוצה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	ביגנוניים
סוג:	קיגליה
מין:	קיגליה אפריקנית
שם מדעי
	Kigelia africana; ‏בנתם, 1849

קִיגֶלִיָה מנוצה (שם מדעי: Kigelia africana) היא מין יחיד בסוגו (מונוטיפי) של עץ ירוק-עד רחב עלים ממשפחת הביגנוניים^[2]^[3]. תפוצתו הטבעית של עץ זה באזורים הטרופיים והדרומיים של אפריקה ובעיקר בבתי גידול טרופיים בעלי עונת יובש מוגדרת. מאפריקה הוא התפשט האזורים לאקוודור באמריקה הדרומית, לדרום-מערב מקסיקו ולאסאם, מדינה בצפון-מזרח הודו, הידועה באקלים הטרופי שלה. קיגליה מגודלת גם כעץ נוי באזורים טרופיים אחרים, כולל אוסטרליה, ארצות הברית ודרום-מזרח אסיה ואף ניתן למצוא אותה בגינות נוי רבות בישראל.

קיגליה אפריקנית המכונה גם "עץ הנקניק," היא עץ מקודש עבור קהילות רבות באפריקה ויש לה מגוון רחב של שימושים ברפואה המסורתית והמערבית, כולל קרמים לעור הזמינים באופן מסחרי. השם המדעי "Kigelia" נגזר משמה המקומי במוזמביק, "קיגלי-קיה," המתאר את הפירות דמויי הנקניק התלויים על העץ.

הפריחה נמשכת באביב ובקיץ.

הפירות

פרותיו מגיעים לאורך של 30-100 ס"מ וכן למשקל של עד 10 ק"ג כל אחד. הפרי הוא חזק וקשיח, עם קליפה חומה אפורה, כשמקלפים אותו, הוא ירוק בהיר מבפנים. הפרי רעיל לאדם אולם נאכל על ידי כמה מינים של יונקים, כולל בבונים, פילים, ג'ירפות, סוסי יאור, קופים ודורבנים.

הפרחים

לעץ פרחים גדולים בצבע אדום כהה עם עורקים צהובים וריח חזק ובלתי נעים. הם פורחים לאחר הגשמים, נפתחים רק בלילה ומואבקים על ידי עטלפים ורפרפים גדולים ממשפחת העשים. הפרחים אדומים כהים, דבר שאינו שגרתי עבור מינים המואבקים על ידי עטלפים (שבדרך כלל נמשכים לפרחים לבנים), אך הריח החזק והבלתי נעים של הפרחים נחשב כגורם שמושך את העטלפים.

שונות מורפולוגית והסתגלות אקולוגית

השונות במאפיינים המורפולוגיים של הקיגליה האפריקנית המתועדת בספרות הבוטנית נובעת מתנאים אקולוגיים משתנים, תפוצה גאוגרפית רחבה, וקיום של שני תת-מינים בתוך המין, כאשר לכל תת-מין יש התאמות ספציפיות לבית הגידול שלו, מה שמתבטא בהבדלים מורפולוגיים כמו גודל וצורת העלעלים, מבנה התפרחות ותכונות נוספות.

תנאים אקולוגיים שונים: הצמח גדל במגוון רחב של בתי גידול, כגון יערות לחים, אדמות עשב מיוערות, סוואנות ושולי יערות. השונות בתנאי הסביבה, כמו סוג הקרקע, כמות המשקעים, הטמפרטורה והגובה מעל פני הים, משפיעה על התפתחות והופעת תכונות מורפולוגיות שונות. לדוגמה, עצים הגדלים ביערות לחים עשויים לפתח עלעלים גדולים ורחבים יותר מאשר אלו הגדלים באזורי סוואנה יבשים.
תפוצה גאוגרפית רחבה: התפוצה הרחבה של הקיגליה ברחבי אפריקה הטרופית, מדרום הסהרה ועד דרום אפריקה, חושפת את הצמח למגוון רחב של תנאי סביבה. השונות הגאוגרפית תורמת לשונות גנטית ומורפולוגית בין אוכלוסיות שונות.
קיום שני תת-מינים: קיימים שני תת-מינים מוכרים של הקיגליה האפריקנית:
- Kigelia africana subsp. africana: תת-מין זה גדל בעיקר באדמות עשב מיוערות וביערות פתוחים^[2].
- Kigelia africana subsp. moosa: תת-מין זה נפוץ ביערות טרופיים לחים. הוא בעיקר צמח של יערות ירוקי-עד או יערות ביצה אבל גדל גם בשיחיות באזורים גבוהים, ובמקומות עם רסס מפלים; בגבהים של 1,050–2,250 מטר.

מאפיינים מורפולוגיים

לקיגליה אפריקנית שני מופעים כשיח וכעץ. כשיח היא מגיעה לגובה של 2 עד 3 מטרים, ואילו כעץ בעל נוף רחב היא מתנשאת לגובה של 2.5 עד 18 (לעיתים עד 24) מטרים. הדיווחים על גובה של עד 35 מטרים אינם נכונים.

הקליפה בעלת צבע אפור, לעיתים חום, ומשתנה בין חלקה, מחורצת או קשקשית, ולעיתים מתקלפת.

העלים נגדיים או מסודרים בדורים של שלושה בקצות הענפים. העלים מנוצים למספר בלתי זוגי של עלעלים.

העלעלים דקים עד עבים מאוד, ערוכים ב-2 עד 8 זוגות, יושבים או כמעט יושבים, פרט לעלעלים הקיצוניים שלהם פטוטרות באורך של 0.7–6.5 ס"מ. צורתם מוארכת, אליפטית, דמוית ביצה או ביצה הפוכה ובסיסם מעט או מאוד אסימטרי, פרט לעלעל הקצה שתמיד אסימטרי.

הפרחים מפיצים ריח בלתי נעים ומופיעים במכבדים תלויים (אשכולות מורכבים משולשלים), כאשר בכל תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת יש אחד עד שלושה פרחים. המכבד באורך 30 עד 80 (לעיתים עד 150) ס"מ, כולל עוקץ התפרחת באורך של עד 40 ס"מ. אורכם של הפרחים 7.5 ס"מ. עוקצי הפרחים הבודדים בתוך התפרחת מעוקלים, ואורכם נע בין 1 ל-4 ס"מ, ולעיתים רחוקות עד 5 ס"מ.

הפרחים בולטים, דו-מינייםבעלי שחלה עילית, בלתי-סימטריים, ועלי הכותרת שלה מאוחים בבסיסם לצינור והם נושרים כיחידה אחת שלמה^[4].

הגביע דמוי פעמון, באורך 2 עד 5 ס"מ, דו-שפתני עם אונות בלתי שוות באורך של כ-1 ס"מ.

הכותרת גדולה, דמוית פעמון רחב ובעלת צינור גלילי קצר ואוגן דו-שפתני, ששפתו העליונה בעלת 2 אונות והתחתונה בעלת 3 אונות מופשלות כלפי חוץ. בתחילה צבעו של צינור הכותרת צהוב מבחוץ, מתחלף לכתום או אדום עם פנים כהה בגווני אדום כהה עד שחור. האונות דמויות ביצה, צהובות-ירקרקות מבחוץ עם גוון אדום כהה, באורך וברוחב של 3 עד 4.5 ס"מ.

האבקנים ארבעה, מסודרים בשני זוגות, כאשר זוג אחד ארוך באופן מובהק מהזוג השני. בנוסף, ישנו אבקן חמישי נוסף, בלתי פורה (עקר). כל האבקנים מחוברים לצינור הכותרת^[4].

השחלה עילית, עמוד השחלה לרוב דקיק עם צלקת בת שתי אונות.

הפירות גליליים, באורך 30 עד 90 ס"מ וברוחב 7.5 עד 10 ס"מ, קשים, מעוצים ובלתי נפתחים. עוקצי הפירות יכולים להגיע לאורך של עד 50 ס"מ.

הזרעים דמויי ביצה ואינם מכונפים, באורך של כ-11 מ"מ, רוחב 7 מ"מ ועובי 4 מ"מ.

שימושים

פירות העץ משמשים כצמח מרפא לטיפול בבעיות עור. באפריקה מתסיסים את הפרי לצורך הכנת משקה אלכוהולי דומה לבירה. פירות העץ ניתנים למאכל לאחר התססה או ייבוש. הפרות נחשבים לרעילים ללא עיבוד, אך ערכיהם התזונתיים לא נחקרו לעומק וישנן מספר תצפיות של בעלי חיים שאוכלים את הפרי באופן תדיר.^[5]^[6]^[7]

גלריה

עלים של העץ כפי שצולמו בקולקטה, מערב בנגל, הודו.
פרח העץ כפי שצולם בקולקטה, מערב בנגל, הודו.
פרי הקיגליה כפי שצולם בקולקטה, מערב בנגל, הודו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיגליה מנוצה בוויקישיתוף

קיגליה מנוצה, באתר ITIS (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר NCBI (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר Tropicos (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר GBIF (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר The Plant List (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר IPNI (באנגלית)
קיגליה מנוצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ קיגליה מנוצה באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ ¹ ² Kigelia africana (Lam.) Benth., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Kigelia africana (Lam.) Benth., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024
^ ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 401-408
^ דר. אסף רוזנטל, ‏עצים שימושיים באפריקה, באתר "הידען", 23 בספטמבר 2004.
^ Joffe, P. (2003). PlantZAfrica: Kigelia africana
^ *McBurney, R. (2004). African Wild Harvest. Royal Botanic Gardens, Kew

[IucnRedList-1] קיגליה מנוצה באתר הרשימה האדומה של IUCN

[:0-2] ¹ ² Kigelia africana (Lam.) Benth., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[3] Kigelia africana (Lam.) Benth., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024

[:1-4] ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 401-408

[5] דר. אסף רוזנטל, ‏עצים שימושיים באפריקה, באתר "הידען", 23 בספטמבר 2004.

[6] Joffe, P. (2003). PlantZAfrica: Kigelia africana

[7] *McBurney, R. (2004). African Wild Harvest. Royal Botanic Gardens, Kew

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]