קטניס אוורדין
 | |
| דמותה של קטניס אוורדין בסרט משחקי הרעב | |
| סוג | דמות ראשית |
|---|---|
| הוצאה לאור | סוזן קולינס |
| שם ספר | טרילוגיית משחקי הרעב |
| שם סרט | משחקי הרעב |
| הופעה ראשונה |
ספר: משחקי הרעב סרט: משחקי הרעב |
| הופעה אחרונה |
ספר: משחקי הרעב - עורבני חקיין סרט: עורבני חקיין - פרק הסיום |
| מספר הופעות | 3 ספרים ו-3 סרטים, כשהשלישי מחולק ל-2 חלקים |
| יוצרים | סוזן קולינס |
| גילום הדמות | ג'ניפר לורנס |
| מידע | |
| שם אמיתי | קטניס אוורדין |
| כינויים | "הנערה הלוהטת", "עורבני חקיין" |
| סטטוס | נשואה + ילדים |
| גיל | 16–18 |
| תאריך לידה | 8 במאי |
| מקום לידה |
מחוז 12  |
| גזע | בת אנוש |
| מין | נקבה |
| מקצוע | ציידת |
| נטייה | טוב |
| מומחיות | קליעה בחץ וקשת |
| כלי נשק | חץ וקשת |
| סגנון לחימה | קליעה בחץ וקשת |
| אזרחות |
פאנם |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
גב' אוורדין (אמא) פרימרוז "פְּרִים" אוורדין (אחות) מר אוורדין (אבא) פיטה מלארק (בעל) בת בעילום שם בן בעילום שם |
| חברים |
פיטה מלארק גייל הות'ורן פיניק אודייר ג'והאנה מייסון מאדג' (בת ראש העיר של מחוז 12) ,סינה |
| אויבים |
הנשיא סנואו הנשיאה קווין |
  | |
קטניס אוורדין (באנגלית: Katniss Everdeen) היא הדמות הראשית בטרילוגיית משחקי הרעב שנכתבה על ידי הסופרת סוזן קולינס. קטניס היא גיבורת הספרים, והסיפור כולו מסופר מנקודת מבטה. בסדרת הסרטים דמותה מגולמת על ידי ג'ניפר לורנס.
קטניס היא נערה בת 16 שחיה במדינת "פאנם" במחוז 12. היא חיה עם אחותה הקטנה פרימרוז (פְּרִים), ואמה. אביה נהרג בפיצוץ במכרות הפחם כאשר הייתה בת 11, ובעקבות דיכאון ששיתק את אמהּ, היא כלכלה וניהלה את משפחתה.
על הדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטניס חיה בשכונת עוני במחוז 12 הנקראת "התפר". היא מתוארת כמצטיינת בחץ וקשת, והיא צדה ביער האסור שמעבר מחוז 12 יחד עם חברה הטוב, גייל הות'ורן. היא נוהגת לעבור את הגדר באמצעות פרצה שנמצאת בה. היא סוחרת בשוק השחור שנקרא "הכירה" וכך מכלכלת את משפחתה. היא גם בקשר עם כל מיני סוחרים, כגון סיי 'שומן'. קטניס מאוד אוהבת את אחותה הקטנה, פרימרוז, המכונה פרים. קטניס הייתה במחלוקת קשה עם אמהּ, לאחר מות אביה בזמן פיצוץ במכרה הפחם- שם עבד- אמהּ לא תפקדה בכלל וקטניס הייתה צריכה לנהל בעצמה את הבית כשהיא יתומה מאב, בת 11 בלבד. קטניס לא סלחה לאמהּ זמן רב על חוסר התפקוד הזה אך לבסוף הן ישרו את ההדורים, אך קטניס מעולם לא סלחה לה. בספר קטניס מתוארת כנערה בעלת עור בצבע זית, עיניים אפורות, ושיער שחור חלק. קטניס אוהבת לקלוע את שיערה לצמה. קטניס מעולם לא רצתה ילדים בגלל העולם שבו היא חיה, בגלל "משחקי הרעב" והפחד התמידי שילדיה ישלחו למשחקים. היא חברתה של מאדג', ביתו של ראש העיר, והיא גם זאת שנתנה לה את סיכת העורבני חקיין. על פי הספר, תאריך לידתה של קטניס הוא ה-8 במאי. בנוסף יש מלחמה קשה על ליבה של קטניס לבין שותפה למשחקים לבין ידידה הטוב ביותר.
משחקי הרעב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהגיע האסיף, התקופה בה בוחרים את המיועדים למשחקי הרעב, קטניס חתמה על עשרים אסימונים (קצבה של דגן ושמן תמורת הכנסת שמך פעמים רבות יותר להגרלת המיועדים), ודאגה שפרים לא תחתום על אף אסימון. למרות זאת, פרים נבחרת, אך קטניס מתנדבת להחליף את מקומה. בעקבות כך, במקום להריע, האנשים הרימו את ידם בתנועת המחווה של מחוז 12- הנפת 3 האצבעות המרכזיות. המיועד הנוסף מהמחוז שלה שנשלח ביחד איתה הוא פיטה מלארק, בן האופים שהציל בעבר את חייה, בכך שזרק לה לחם והציל אותה ואת משפחתה מרעב. לפני שקטניס ופיטה נשלחים, היא מקבלת ממאדג', בתו של ראש העיר וחברה טובה שלה, את סיכת העורבני-החקיין. לאחר מכן גם מתגלה שהיא הייתה שייכת לחברתה של אמהּ של מאדג', שמתה לפני שנים במשחקי הרעב. לאחר מכן, אחרי עוד כמה פגישות קצרות, היא נשלחת אל הקפיטול, עיר הבירה של פאנם, שם עיצבו אותה מחדש, ואימנו אותה למשחקי הרעב. באימונים, לראשונה בהיסטורית משחקי הרעב, היא מקבלת את הציון 11 מתוך 12 שנחשב כגבוה מאוד. היא התיידדה מאוד עם הסטייליסט שלה, סינָה, ששונה מאוד מהסטייליסטים של הקפיטול ומבין אותה תמיד.
במהלך הראיונות שהתרחשו לפני הכניסה לזירה, פיטה התוודה על אהבתו לקטניס, ועל כן פיטה וקטניס כונו "הנאהבים חסרי המזל". לפני תחילת המשחקים, פיטה וקטניס התיידדו והפכו לידידים טובים, למרות שקטניס לא הייתה בטוחה מה היא מרגישה כלפיו, ובהמשך קטניס שיתפה פעולה עם אהבתו, על אף שלא אהבה אותו באמת.
בתחילת המשחקים, קטניס לקחה מקרן השפע תרמיל בצבע כתום זרחני, בניגוד להנחיותיו של היימיטץ', המדריך שלהם. קטניס ברחה ממרחץ הדמים, ישנה על עץ, ולאחר זמן מה, שבו כמעט התייבשה- מצאה גם מים.
בהמשך, קטניס התחברה עם רו, המיועדת ממחוז 11, וכרתה איתה ברית. הן החליטו ביחד לפוצץ את מקור המזון של הקרייריסטים. במהלך המבצע, רו נהרגה, וקטניס קישטה את גופתה בפרחים ושרה לה עד שמתה. לאחר ההכרזה של קברניטי המשחק שיוכלו להיות שני מנצחים, קטניס מוצאת את פיטה הפצוע ומטפלת בו עד שהבריא. כדי להשיג את התרופה לטיפול בפצעיו, קטניס הרדימה את פיטה בעזרת תרופה מרדימה שנשלחה לה על ידי מפעיל החסות שלה בקפיטול, והגיעה אל המשתה שהתרחש בקרן השפע שם התחולל קרב בו כמעט נהרגה אך ניצלה ברגע האחרון. לקראת הסוף, מתגלים מוטציות של זאבים, בעלי העיניים של המיועדים שמתו. קטניס ופיטה צופים בקייטו גוסס מפצעיו בשל נשיכות הזאבים עד שקטניס מרחמת עליו ושמה קץ לסבלו ומבצעת בו המתת חסד בעזרת ירית חץ בראש. אך לבסוף, הוכרז, שבניגוד להחלטה הקודמת, יוכל להיות רק מנצח אחד בלבד. קטניס מוציאה גרגרי יער הקטלניים, ואומרת לפיטה לאכול אותם, כדי שאף אחד מהם לא יצטרך להרוג את האחר וכביוש לקפיטול שבעצם ייכשל ולא יהיה מנצח במשחקים. רגע לפני שהם בולעים את הגרגרים, קברניטי המשחק אפשרו שיהיו שני מנצחים. מהלך זה שהובילה קטניס בעזרת גרגירי היער נחשב למרד בעיני נשיא הקפיטול וגרם להתפתחות מרד שיתואר בספר השני והשלישי בסוף הספר הראשון, קטניס התוודתה בפני פיטה בלבד והודתה שאהבתה אליו הייתה מזויפת והייתה רק אסטרטגיה לניצחון במשחק.
התלקחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המשחקים, קטניס הייתה שמחה שחזרה ליער, ולמחוז 12. גייל מתעלם ממנה בגלל הרומן שלה עם פיטה, ולא היו לו הזדמנויות רבות לראותה, משום שהחל לעבוד במכרות. כך גם פיטה, כי הוא גילה שהתנהגותה במהלך המשחקים הייתה מזויפת. כשהנשיא סנואו הגיע לביתה ואיים עליה ועל האנשים הקרובים אליה - היא הייתה מסוגלת לעשות הכל כדי לשמור עליהם בחיים - לכן פיטה הציע לה נישואים בשידור חי, בקפיטול. כשהכריזו על משחקי הרעב ה-75 - הגמול הרבעוני ה-3, הוחלט שהמיועדים יהיו מנצחים ממשחקים קודמים. למחוז 12 יש שני מנצחים זכרים (היימיטץ' ופיטה), ונקבה אחת, שזו היא. היא גם ידעה שלא משנה מי ייבחר, גם אם היימיטץ', פיטה יתנדב להחליף את מקומו. אחרי ההכרזה על הגמול, קטניס כרתה ברית עם היימיטץ' כדי להגן על חייו של פיטה תמורת חייה שלה, אבל פיטה החליט את אותה החלטה בדיוק, רק ההפך. קטניס הייתה צריכה לחזור עם פיטה לזירה, יחד עם מנצחים נוספים מן המחוזות האחרים. לכן, בשביל שהיא תזכה בכמה שיותר נותני חסות, פיטה סיפר בראיון שלו שהם התחתנו בסתר, ובכלל שהיא בהריון ממנו. במשחקים היא פוגשת כמה אנשים שהפכו לבני ברית שלה ושל פיטה. אחד האנשים, ביטי, הוא גאון מחשבים. יש לו תוכנית שתמוטט את שדה הכוח בזירה. במשחקים קטניס מתוודעת לאהבתה כלפי פיטה, ומבינה סוף-סוף כמה חשוב הוא לה. קטניס יורה חץ בשדה הכוח, וממוטטת אותו. המנצחים שנשארו בחיים ברחו, ופיטה נלקח לקפיטול. במהלך הסיפור היא פוגשת שתי נשים ממחוז 8 בשם בוני וטוויל, והן מספרות לה שהשידורים של מחוז 13 מזויפים. הן יודעות זאת לפי כנף העורבני החקיין, כנף שמופיעה כול פעם מחדש בקצה המסך, כל שנה. הן מאמינות שמחוז 13 קיים איכשהו, ובעצם חלק מהייצור שלו היה פיתוח אטומי, ולכן הם מסתירים את המחוז ואומרים שהוא נחרב עד היסוד. הן מאמינות שאולי גם נשארה קהילה, והם חיים מתחת לקרקע. קטניס מגלה שהן צודקות, ובזירה אוספת אותה רחפת אל מחוז 13. ברחפת, קטניס מגלה את היימיטץ', פיניק וקברינט המשחק, ומגלה מהיימיטץ' שפיטה נלקח לקפיטול.
היא פוגשת בגייל, והוא מספר לה שמחוז 12 הושמד.
עורבני חקיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז 13 דוחק בקטניס להפוך ל'עורבני חקיין', סמל המרד של המחוזות. לאחר המון שכנועים, קטניס הסכימה להיות העורבני חקיין בכמה תנאים, לדוגמה חנינה לפיטה ולעוד מיועדים, אם ינצחו במרד. חלק ממחוז 12 הצליח להימלט ולהיאסף את מחוז 13 בזכות גייל. במחוז מקעקעים את תוכנית היום על היד, וקטניס מוגדרת כ'מבולבלת נפשית'. היא ומשפחתה, ששרדו, מקבלים בית מיוחד, עם חלון, עשרים סנטימטר מעל פני האדמה, כדי שנורי- החתול של פרים יכול לצאת לטייל החוצה דרכו. זה גם חלק מעסקת העורבני-החקיין. לאחר מספר אירועים, פיטה מגיע למחוז 13, והם מגלים שהוא עבר "ציִד" - באמצעות 'צרעות ציד', הקפיטול עיוותו לו זכרונות, וגרמו לו לחשוב שקטניס הרגה את משפחתו, השמידה את מחוז 12, ושהיא האויב והוא צריך להרוג אותה. כאשר היא רואה אותו, פיטה חונק אותה אבל קטניס שורדת. ניתן לראות שקטניס חסרת אונים וכאובה מאוד, אך לאט לאט פיטה מתחיל לחזור לעצמו, אך לא לגמרי. לעיתים הוא נוהג לשאול שאלות של "אמיתי או דמיוני". פרימרוז, אחותה הצעירה, מתה בקרב הגדול בקפיטול כשהיא ניסתה להציל כמה ילדים שנפצעו שם, מהפגזה שביצע מחוז 13. המחוזות ניצחו במרד, אך עם זאת מסופר בספר שקטניס לא דיברה במשך זמן רב (הגדירו אותה כ"אווקס נפשית") - עד ליום ההוצאה להורג של הנשיא סנואו. יש לה חץ יחיד, והיא הורגת את קווין, הנשיאה של מחוז 13. בעקבות המעשה, מוצאים את הגופה של הנשיא סנואו ואף פעם לא ידעו אם הוא נחנק מצחוק או שההמון רמס אותו. מצד שני, לאף אחד לא היה אכפת. מסופר גם, שבאסיפה, שבה השתתפו כל המנצחים שנשארו בחיים (קטניס, פיטה, היימיטץ', ג'והאנה, אנני, ביטי ואנובאריה) הציעו שיתקיים עוד משחק רעב אחרון. אך בו, בניגוד לשאר, יישלחו ילדים אך ורק מהקפיטול, ביניהם נכדתו של הנשיא סנואו. ההצעה מתקבלת ברוב של 4 על 3, אך מעולם לא התקיימה. לאחר המשפט קטניס נשלחת בחזרה למחוז 12 ומנסה להקים את חייה מחדש.
גייל נשלח לעבודה, משרה מכובדת במחוז 2. היא כועסת עליו, ומדמיינת שיהיה בזרועותיה של נערה אחרת, ועל כך שהיא מעולם לא נזקקה לאש שלו. יש לה מספיק אש משל עצמה. בסוף מתואר שפיטה שואל אותה, "את אוהבת אותי, אמיתי או דמיוני?" והיא עונה לו שזה אמיתי.
לאחר מכן, מתוארים חייהם אחרי הכול, הם מכינים ספר, כמו הספר של מר אוורדין, זירות משחקי הרעב נהרסו, ונבנו אנדרטאות זיכרון. אחרי חמש עשרה שנה של שכנועים מצד פיטה, ובחשש ופחד רב, היא יולדת לו ילדה, בעלת שיער כהה וכחולת עיניים, ולאחר מכן גם ילד, בעל שיער בלונדיני מתולתל ועיניים אפורות. סיוטיה של קטניס לעולם לא נעלמים, אך פיטה נמצא כדי להרגיע אותה, ואומר לה שאין לה ממה לחשוש, ויש להם אחד את השנייה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטניס אוורדין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- האתר הרשמי של הסופרת סוזן קולינס (באנגלית)
- משחקי הרעב, בפורטל הסרטים "Seret" (בעברית)
