קופה אמריקה 1953
מארחת |
![]() |
---|---|
תקופת התחרות | 22 בפברואר 1953 – 1 באפריל 1953 (39 ימים) |
מספר משתתפות |
7 (מתוך 7 משתתפות שנרשמו) |
הזוכה |
![]() |
מספר משחקים | 22 |
מספר שערים | 67 (3.05 בממוצע למשחק) |
מספר צופים | 930,000 (42,273 בממוצע למשחק) |
מלך השערים |
![]() (7 שערים) |
השחקן המצטיין |
![]() |
![]() ![]() |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cd/Paraguay_en_el_Sudamericano_1953%2C_Estadio%2C_1953-04-25_%28519%29.jpg/250px-Paraguay_en_el_Sudamericano_1953%2C_Estadio%2C_1953-04-25_%28519%29.jpg)
אליפות אמריקה הדרומית 1953 (בספרדית: Campeonato Sudamericano de Football 1953) היא המהדורה ה-22 של אליפות אמריקה הדרומית בכדורגל. הטורניר נערך בפרו בין 22 בפברואר ל-1 באפריל 1953, ואורגן על ידי התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית (CONMEBOL). בטורניר הגמר השתתפו שבע נבחרות החברות בהתאחדות. פרגוואי זכתה בטורניר בפעם הראשונה בתולדותיה. הטורניר כולו נערך באצטדיון הלאומי שבלימה.
ארגנטינה וקולומביה פרשו מהתחרות ולא השתתפו בה. לא היו שלבי מוקדמות לטורניר. שתי נקודות התקבלו בניצחון, נקודה אחת לתוצאת תיקו ואפס נקודות להפסד. אם והתקבל שוויון נקודות בין שתי ומעלה הנבחרות המובילות בבית, משחק גמר יערך כדי לקבוע מי הזוכה.
כמו בטורניר הקודם, ברזיל ופרגוואי הובילו את הבית בשוויון נקודות וניגשו למשחק גמר, רק שבפעם הזו פרגוואי ניצחה וזכתה לאחר תוצאת 2–3.
נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרו (מארחת)
צ'ילה
ברזיל (מחזיקת הגביע)
אורוגוואי
בוליביה
פרגוואי
אקוודור
המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
![]() | 8 | 6 | 4 | 0 | 2 | 15 | 6 | 9 |
![]() | 8 | 6 | 3 | 3 | 0 | 11 | 6 | 5 |
![]() | 7 | 6 | 3 | 1 | 2 | 15 | 6 | 9 |
![]() | 7 | 6 | 2 | 2 | 2 | 10 | 10 | 0 |
![]() | 7 | 6 | 2 | 2 | 2 | 4 | 6 | -2 |
![]() | 3 | 6 | 1 | 2 | 3 | 6 | 15 | -9 |
![]() | 2 | 6 | 0 | 2 | 4 | 1 | 13 | -12 |
![]() | 0 – 1 | בוליביה ![]() |
![]() | 0 – 3 | פרגוואי ![]() |
![]() | 0 – 2 | אורוגוואי ![]() |
![]() | 0 – 1 | פרו ![]() |
![]() | 1 – 8 | ברזיל ![]() |
![]() | 2 – 3 | צ'ילה ![]() |
![]() | 0 – 0 | פרגוואי ![]() |
![]() | 0 – 0 | צ'ילה ![]() |
![]() | 1 – 1 | בוליביה ![]() |
![]() | 2 – 2 | פרו ![]() |
![]() | 2 – 2 | פרגוואי ![]() |
![]() | 0 – 2 | ברזיל ![]() |
![]() | 0 – 1 | ברזיל ![]() |
![]() | 1 – 2 | פרגוואי ![]() |
![]() | 0 – 3 | צ'ילה ![]() |
![]() | 0 – 1 | פרו ![]() |
![]() | 2 – 3 | ברזיל ![]() |
![]() | 0 – 6 | אורוגוואי ![]() |
![]() | 1 – 2 | פרגוואי ![]() |
![]() | 2 – 2 | צ'ילה ![]() |
![]() | 0 – 3 | אורוגוואי ![]() |
22 בפברואר 1953 | ![]() |
0–1 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 50,000 שיפוט: ג'ורג' רודן (אנגליה) |
ויקטור אוגרטה ![]() |
25 בפברואר 1953 | ![]() |
0–3 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
רובן פרננדס ![]() אנחל ברני ![]() |
25 בפברואר 1953 | ![]() |
0–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: צ'רלס דין (אנגליה) |
וושינגטון פואנטה ![]() קרלוס רומרו ![]() |
28 בפברואר 1953 | ![]() |
0–1 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 50,000 שיפוט: ג'ורג' רודן (אנגליה) |
גומז סאנצ'ס ![]() |
1 במרץ 1953 | ![]() |
1–8 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
ויקטור אוגרטה ![]() |
ז'וליניו ![]() פרנסיסקו רודריגס ![]() פינגה ![]() |
1 במרץ 1953 | ![]() |
2–3 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: צ'רלס דין (אנגליה) |
וולטר מורל ![]() אוסבלדו באלסיירו ![]() |
פרנסיסקו מולינה ![]() |
4 במרץ 1953 | ![]() |
0–0 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: מריו ויאנה (ברזיל) |
4 במרץ 1953 | ![]() |
0–0 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
8 במרץ 1953 | ![]() |
1–1 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: צ'רלס מקנה (אנגליה) |
אדוארדו גוזמן ![]() |
ריקרדו אלקון ![]() |
8 במרץ 1953 | ![]() |
2–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
רובן פרננדס ![]() אנחל ברני ![]() |
גומז סאנצ'ס ![]() אלברטו טרי ![]() |
המשחק הוכרע לטובת פרו בעקבות התנהלות בלתי ספורטיבית מצד פרגוואי על כך שביצעה חילוף יתר על המידה. השחקן מילנר איילה הורחק לשלוש שנים על שבעט בשופט.
12 במרץ 1953 | ![]() |
2–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 35,000 שיפוט: דויד גרגורי (אנגליה) |
אוסבלדו באלסיירו ![]() |
אטיליו לופז ![]() אנחל ברני ![]() |
12 במרץ 1953 | ![]() |
0–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 35,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
אדמיר ![]() קלאודיו ![]() |
15 במרץ 1953 | ![]() |
0–1 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: צ'רלס מקנה (אנגליה) |
איפוג'וקן ![]() |
16 במרץ 1953 | ![]() |
1–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 15,000 שיפוט: דויד גרגורי (אנגליה) |
רמון סנטוס ![]() |
אנחל רומרו ![]() אנחל ברני ![]() |
19 במרץ 1953 | ![]() |
0–3 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 55,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
פרנסיסקו מולינה ![]() אטיליו קרמסצ'י ![]() |
19 במרץ 1953 | ![]() |
0–1 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 55,000 שיפוט: צ'רלס מקנה (אנגליה) |
לואיס נבארטה ![]() |
23 במרץ 1953 | ![]() |
2–3 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 35,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
פרנסיסקו מולינה ![]() |
ז'וליניו ![]() זיזיניו ![]() ![]() |
23 במרץ 1953 | ![]() |
0–6 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 35,000 שיפוט: דויד גרגורי (אנגליה) |
אומאר מנדס ![]() וושינגטון פואנטה ![]() דונלד פלאז ![]() וולטר מורל ![]() קרלוס רומרו ![]() אוסבלדו באלסיירו ![]() |
27 במרץ 1953 | ![]() |
1–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 35,000 שיפוט: צ'רלס דין (אנגליה) |
נילטון סנטוס ![]() |
אטיליו לופז ![]() פבלו לאון ![]() |
28 במרץ 1953 | ![]() |
2–2 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: ריצ'רד מדיסון (אנגליה) |
רמון סנטוס ![]() ריקרדו אלקון ![]() |
רנה מלנדס ![]() דיאז קרמונה ![]() |
המשחק הופסק בדקה ה-66', והוכרז לטובת צ'ילה בעקבות התנהגות בלתי ספורטיבית מצד בוליביה.
28 במרץ 1953 | ![]() |
0–3 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 45,000 שיפוט: מריו ויאנה (ברזיל) |
דונלד פלאז ![]() קרלוס רומרו ![]() |
משחק הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום המשחקים בבית התקבל שוויון נקודות בין ברזיל לפרגוואי, ולכן שתיהן שיחקו במשחק גמר על זהות הזוכה, כמו בטורניר הקודם. אחרי שכדורגלן העבר מנואל פלייטס סוליץ' הפך למאמנה של פרגוואי, היא החלה באימונים קשים בכדי להגיע בכושר הטוב ביותר לטורניר זה. התוצאות היו ראויות כשפרגוואי זכתה בתואר כשהיא בלתי מנוצחת, ועם ניצחון במשחק הגמר 2–3 על ברזיל ונקמה על הטורניר הקודם.
1 באפריל 1953 | ![]() |
2–3 | ![]() |
אצטדיון נסיונל, לימה צופים: 35,000 שיפוט: צ'רלס דין (אנגליה) |
בלטזר ![]() |
אטיליו לופז ![]() מנואל גבילאן ![]() רובן פרננדס ![]() |
|
![]() |
|
אלופת אמריקה הדרומית 1953 |
---|
![]() פרגוואי זכייה ראשונה |
מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 7 שערים
- 5 שערים
- 4 שערים
אנחל ברני
רובן פרננדס
אוסבלדו באלסיירו
- 3 שערים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]