באואר (כדורגלן)
.jpg) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
21 בנובמבר 1925 סאו פאולו, ברזיל | |||
| פטירה |
4 בפברואר 2007 (בגיל 81) סאו פאולו, ברזיל | |||
| שם מלא | חוסה קרלוס באואר | |||
| גובה | 1.89 מטרים | |||
| עמדה | קשר אחורי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
חוסה קרלוס באואר (בפורטוגזית: José Carlos Bauer; 21 בנובמבר 1925 – 4 בפברואר 2007) או בקיצור "באואר", היה כדורגלן ומאמן ברזילאי, ששיחק בעמדת הקשר האחורי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באואר נולד בסאו פאולו שבברזיל בשנת 1925 לאב שווייצרי ואם אפרו-ברזילאית. בדרך כלל שיחק בעמדת הקשר האחורי, באואר נחשב לאחד הקשרים הברזילאים הטובים של דורו. את מרבית הקריירה שהתחיל ב-1946 עשה במועדון סאו פאולו שאיתו זכה ב-5 תוארי אליפות המדינה.
במדי נבחרת ברזיל באואר ערך 29 הופעות וכבש חמישה שערים. הוא זכה עימה בקופה אמריקה 1949 ושנה אחר כך סיים כסגן אלוף עולם במונדיאל 1950. באסון ה"מרקנאסו" בו ברזיל הפסידה 2–1 לאורוגוואי, הפסד שמנע ממנה זכייה ראשונה במונדיאל, גם כן שותף. בסיום הטורניר נבחר באואר להיות בנבחרת המצטיינת. הוא גם היה במונדיאל 1954 בו עשה את הופעתו האחרונה במדיה בהפסד 4–2 להונגריה, משחק שזכה לכינוי "הקרב של ברן".
לאחר הפרישה אימן את פרוביאריה, ובמהלך טיול של הקבוצה למוזמביק נתקל בכדורגלן הצעיר אאוזביו. באואר התרשם ממנו מאוד והציע לו ללכת לסאו פאולו, אך זה דחה את ההצעה. לאחר מכן שוחח עם מאמנו לשעבר בסאו פאולו, בלה גוטמן, על אאוזביו. גוטמן שאימן אז את בנפיקה הביא אותו לשחק בקבוצתו. בשנת 1962 אימן וזכה עם אטלס בגביע המקסיקני ובתואר אלוף האלופים.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות סאו פאולו (5): 1945, 1946, 1948, 1949, 1953
- סגנית גביע העולם: 1950
- קופה אמריקה: 1949
- סגנית: 1953
- אליפות פנמריקאן: 1952
- אישיים
- הנבחרת המצטיינת בגביע העולם: 1950
- IFFHS השחקן הברזילאי של המאה ה-20 (מקום 16)
- IFFHS השחקן הדרום אמריקאי של המאה ה-20 (מקום 45)
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אטלס
- הגביע המקסיקני: 1962
- אלוף האלופים: 1962
