קוניהיקו קודאירה

קוניהיקו קודאירה
小平邦彦
לידה	16 במרץ 1915; טוקיו, יפן
פטירה	26 ביולי 1997 (בגיל 82); קופו, יפן
שם לידה	小平邦彦
ענף מדעי	גאומטריה אלגברית
מקום לימודים	אוניברסיטת טוקיו (1938); אוניברסיטת טוקיו (1941) ;
מנחה לדוקטורט	Shokichi Iyanaga
מוסדות	אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (1950–1951); המכון למחקר מתקדם (1957–1961); אוניברסיטת הרווארד (1961–1962); אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (1962–1965); אוניברסיטת טוקיו (1967–1975); אוניברסיטת פרינסטון (1952–1957); המכון למחקר מתקדם (1949–1950); המכון למחקר מתקדם (1951–1952); אוניברסיטת טוקיו (1941–1949); אוניברסיטת סטנפורד (1965–1967); אוניברסיטת גקושואין (1975–1985) ;
תלמידי דוקטורט	Walter Baily, James Morrow, Arnold Samuel Kas, Yoichi Miyaoka, Shigeru Iitaka, John Joseph Wavrik
פרסים והוקרה	פרס וולף למתמטיקה (1984); פרס האקדמיה של יפן (1957); מסדר התרבות (1957); מדליית פילדס (1954) ;

קוניהיקו קודאירה (ביפנית: 小平邦彦‏; 16 במרץ 1915 - 26 ביולי 1997) היה מתמטיקאי יפני. זכה במדליית פילדס בשנת 1954 על תרומתו בתחום הגאומטריה אלגברית ועל אנליזה מרוכבת.^[1]^[2]^[3]

ביוגרפיה

קוניהיקו נולד בשנת 1915 בטוקיו. אביו, גונ-איצ'י קודאירה (1884–1976), היה דמות מפתח במשרד החקלאות בשנות השלושים ובין השנים 1938–1939 כיהן כסגן שר החקלאות. עם פרישתו ממשרד החקלאות, הוא נבחר לדיאט של יפן במהלך מלחמת העולם השנייה.^[4] אמו, איצ'י קודאירה (1894–1993), הייתה בתו של המחנך והפוליטיקאי קיוג'י קנאי. אחיו הצעיר של קודאירה, נובוהיקו (1919-), הוא יועץ טכנולוגי מדעי בתחום המטאורולוגיה. קודאירה למד באוניברסיטת טוקיו, קיבל תואר ראשון במתמטיקה בשנת 1938, ותואר ראשון בפיזיקה בשנת 1941. באפריל 1949, הוא קיבל תואר שלישי במתמטיקה בהנחייתו של שוקיצ'י איינגה. במאי 1943, נשא קודאירה את סאיקו איינגה לאישה, ונולדו להם שלושה ילדים.^[1]

בשנת 1949 קיבל קודאירה הזמנה מהרמן וייל להצטרף כעמית למכון למחקר מתקדם בפרינסטון ניו ג'רזי, שם נשאר עד 1961. לאחר שורת מינויים באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ואוניברסיטת סטנפורד, חזר קודאירה לאוניברסיטת טוקיו בשנת 1967.^[2] בין השנים 1971–1973 כיהן קודאירה כדקאן האוניברסיטה. בשנות חייו המאוחרות גילה קודאירה עניין בהוראת המתמטיקה, ולימד באוניברסיטת גקושואין עד פרישתו לגמלאות בשנת 1985. בזמן זה כתב סדרת ספרי לימוד במתמטיקה לבתי ספר תיכון אשר תורגמו לאנגלית. הוא נפטר בעיר קופו ב-26 ביולי 1997, בגיל 82.^[2]

קודאירה היה פסנתרן למשך כל חייו, אך לקראת מותו התחרש, וזה פגע בו מאוד.^[3]

קודאירה ערך מחקרים רבים בנושא אינטגרלים הרמוניים ופיתח את תיאורית היריעות המרוכבות, שהשפיעה רבות על עולם הגאומטריה האלגברית ואנליזה מרוכבת. הוא חקר יריעות רימניות ויריעות קלריות, ובתחום זה הגיעה קודאירה להישגים חשובים ביותר. עליהם זכה במדליית פילדס. במשך שנים רבות הוא שיתף פעולה עם מתמטיקאי אמריקאי, דונלד קלייטון ספנסר, ויחד פיתחו תאוריה על דפורמציה של יריעות מרוכבות. קודאירה אחראי להוכחה של משפט רימן-רוך עבור פונקציות רבות משתנים.^[2]^[3]

במהלך השנים זכה קודאירה בפרסים רבים:

מדיה וקבצים בנושא קוניהיקו קודאירה בוויקישיתוף

^ ¹ ² Shiing-shen Chern, Friedrich Hirzebruch, Wolf Prize in Mathematics, volume 1, world scientific, 2000
^ ¹ ² ³ ⁴ Kodaira Kunihiko, Encyclopædia Britannica
^ ¹ ² ³ Notable Alumni: Kunihiko Kodaira, Tokyo University: The School of Science
^ Smith, Kerry Douglas, A Time of Crisis: Japan, the Great Depression, and Rural Revitalization, Harvard University Asia Center

זוכי מדליית פילדס
המאה ה־20	אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
המאה ה־21	וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)