מנג'ול בהרגבה

מנג'ול בהרגבה
Manjul Bhargava
לידה	8 באוגוסט 1974 (בן 50); המילטון, קנדה
ענף מדעי	תורת המספרים
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת פרינסטון; תיכון פליינאדג' ;
מנחה לדוקטורט	אנדרו ויילס
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון; אוניברסיטת ליידן ;
תלמידי דוקטורט	מלאני ווד, Owen Biesel, Samuel Ruth, Ila Varma, Piper Harron, Fabian Gundlach, Kevin Wilson, Michael Volpato, אליסון מילר, Wei Ho, Levent Alpoge, Arul Shankar, Evan O'Dorney
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (2019); פדמה באושן במדע והנדסה (2015); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); פרס המחקר של מכון קליי; מלגת גוגנהיים (2022); מדליית פילדס (2014); פרס אינפוסיס (2012); פרס פרמה (2011); פרס קול בתורת המספרים (2008); פרס בלומנטל (2005); עמית פקארד למדע והנדסה (2004); פרס מורגן (1996) ;

מנג'ול בהרגבה (נולד ב-8 באוגוסט 1974) הוא מתמטיקאי אמריקאי-קנדי ממוצא הודי. במחקריו עוסק בעיקר בתחום תורת המספרים. הוא משמש כפרופסור באוניברסיטאות הבאות: פרינסטון, ליידן, מוסד טאטא למחקר בסיסי (אנ'), המוסד הטכנולוגי בבומבי (אנ') ובאוניברסיטת הידראבאד (אנ').

על לתרומותיו, זכה פרופ' בהרגבה בפרסים רבים, אשר הגבוה מהם הוא העיטור הגבוה ביותר במתמטיקה – מדליית פילדס – לשנת 2014 אשר הענק לו "על פיתוח שיטות חדשות בגאומטריה של המספרים, בהן השתמש לספירת חוגים מדרגה נמוכה ולחסום את הדרגה הממוצעת של עקומים אליפטיים". בנוסף, הוא חתן פרס פרמה (אנ') ופרס מורגן.

ביוגרפיה

מנג'ול בהרגבה נולד בהמילטון (אונטריו), קנדה, למשפחה ממוצא הודי. הוא גדל בלונג איילנד, ניו יורק, ארצות הברית. אמו, מירה בהרגבה, הייתה פרופסורית למתמטיקה באוניברסיטת הופסטרה, והיא הייתה מורתו הראשונה למתמטיקה. כבר מגיל צעיר התגלה ככישרון מתמטי, וסיים בהצטיינות את לימודי המתמטיקה ומדעי המחשב בתיכון בגיל 14 בלבד. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת הרווארד בגיל 22, וקיבל את פרס מורגן בשנת 1996. הוא השלים את הדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בשנת 2001 בפיקוח אנדרו ויילס, ובמימון ארגון "מענקי הרץ". היה חוקר אורח בשנת הלימודים 2001–2002 במכון למחקר מתקדם, ובשנת הלימודים 2002–2003 באוניברסיטת הרווארד. בשנת 2003 הוא מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת פרינסטון.

מעבר למתמטיקה, לתארים ולפרסים, בהרגבה מטפח תחביבים רבים הקשורים לארץ מוצאו הודו: הוא למד לנגן על טאבלה. מורו היה גורו מוערך בשם זאקיר חוסיין. הוא למד את השפה העתיקה סנסקריט, אחת השפות העתיקות של השפות ההודו-אירופיות. מנג'ול בהרגבה למד את השפה מסבו (Purushottam Lal Bhargava (אנ')) אשר היה חוקר השפה סנסקריט וחוקר ההיסטוריה ההודית העתיקה.

תחום המחקר ותרומותיו

בדוקטורט שלו פרופ' בהרגבה הכליל תוצאה קלאסית של גאוס להרכבה של תבניות ריבועיות בינאריות. במחקריו התעסק גם בתרומה לתורת ההצגות של תבניות ריבועיות, לאינטרפולציה של אנליזה p-אדית, חבורת מחלקות האידיאלים של שדות מספרים אלגבריים ואריתמטיקה של עקומים אליפטיים.

בין תרומותיו:

פיתח טכניקות חדשות לספירת אובייקטים בתורת המספרים האלגברית, אשר שינתה את התפיסה שהאובייקטים הבסיסיים בתורת המספרים האלגבריים הובנו באותן שנים.
הוכחות למשפט 15 ומשפט 290 (עם יונתן הנקס), והרחבות להוכחות רבות נוספות, כמו הוכחות הקשורות במספרים ראשוניים.
הוכחות ששונו או נפתרו לאחר עשרות שנים, כמו הכללה של פונקציית עצרת, או פתרון השערת פוליה.
קביעת צפיפות טבעית לדיסקרימיננטה של מספרים ממעלה רביעית וחמישית בשדה מספרים.

אחד מממצאיו הוא קוביית בהרגבה. בקובייה זו, שתי פאות נגדיות מהוות משוואה ריבועית. כאשר לכל אחת משלוש המשוואות הריבועיות יש אותה דיסקרימיננטה. בהרגבה הוכיח בעזרת חוקי הקומפוזיציה של גאוס שהדיסקרימיננטה היא איבר יחידה. בהרגבה הוכיח בהמשך עוד 14 משפטים לחוקי הקומפוזיציה של גאוס בעזרת קובייה זו.

פרסים

פרופ' בהרגבה זכה בפרסים רבים, החשוב ביניהם הוא מדליית פילדס. להלן רשימת הפרסים:

"פרס מורגן" בשנת 1996, ו"מענק הרץ" באותה השנה.
"פרס SASTRA רמנוז'אן" (אנ'), בשנת 2005.
"פרס קול" בשנת 2008.
"פרס פרמט" (אנ') בשנת 2011.
"פרס אינפוסיס" (אנ') בשנת 2012.
"פרס פילדס" בשנת 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנג'ול בהרגבה בוויקישיתוף

מאמרים נבחרים

זוכי מדליית פילדס
המאה ה־20	אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
המאה ה־21	וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)