לדלג לתוכן

קומנדו מספר 10 (בין בעלות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הקומנדו מספר 10 (בין בעלות הברית)
No. 10 (Inter-Allied) Commando
פרטים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
שיוך הכוחות המזוינים של בריטניה, מטה מבצעים משולבים
סוג קומנדו
בסיס האם איסטבורן עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1942–הווה (כ־82 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטת הקומנדו הבריטי, הממוקמת בספין ברידג', ההיילנדס בסקוטלנד

קומנדו מספר 10 (באנגלית: No. 10 (Inter-Allied) Commando) הייתה יחידת קומנדו של הצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, שייחודה היה גיוס לוחמים לא בריטים מאירופה הכבושה, ומכאן גם התוספת Inter-Allied לשמה. היחידה שימשה לסיוע בתיאום התקפות עם כוחות הברית. לוחמיה שימשו כמתורגמנים, חוקרים ואנשי מבצעים מיוחדים של הכוחות הבריטים.

היחידה הוקמה לראשונה כיחידת מתנדבים באוגוסט 1940. חייליה גויסו מהפיקוד הצפון בריטי. בשל מספר נמוך של מתנדבים פורקה היחידה והמתנדבים הוחזרו ליחידותיהם. ביולי 1942 הוקמה שוב ככוח רב לאומי, שגייס מתנדבים אזרחי אויב מאירופה הכבושה. המתנדבים באו מצרפת, בלגיה, הולנד, נורווגיה, דנמרק, פולין, גרמניה ויוגוסלביה, ואורגנו כיחידות משנה עצמאיות שכונו "פלגות".

יחידות מטעם קומנדו מספר 10 שירתו בצפון מערב אירופה, בים התיכון, בסקנדינביה ובבורמה, ככוחות קטנים שפעלו עם יחידות צבאיות אחרות. בסוף המלחמה קומנדו מספר 10 הייתה יחידת הקומנדו הגדולה ביותר בצבא הבריטי.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
French soldier marching
פיליפ קיפר במדים בריטיים עם דרגה צרפתית, שימו לב לחבל אישי סביב הצוואר

יחידות " קומנדו" בריטיות הוקמו לראשונה ב־1940, בהוראת ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, שביקש להקים יחידות קטנות בעלות כשירות גבוהה "שייצרו שלטון אימה לאורך חוף האויב".[1] בהתחלה היו היחידות מורכבות מכוח מתנדבים מצומצם שביצע פשיטות קטנות על יעדים שנכבשו על ידי האויב.[2] בשנת 1943 השתנה תפקידם לכוח תקיפה מיומן ומאובזר, המתמחה בהובלת נחיתות אמפיביות ומשלב יכולת ימיות ויבשתיות.[3]

מפקד הקומנדו היה האדמירל סר רוג'ר קיז, ותיק הנחיתה בגליפולי והפשיטה על זבריחה במלחמת העולם הראשונה.[4]

במרץ 1941 היו 11 יחידות קומנדו בסד"כ . כל יחידה הייתה מורכבת מכ־390 לוחמים. ההרכב הפנימי של כל יחידה היה: מטה ושש "פלגות", כאשר בכל פלגה שלושה קצינים ו-62 לוחמים.[5]

הרעיון של יחידת קומנדו מכוחות זרים הגיע מקצין חיל הים הצרפתי הזוטר, פיליפ קיפר, ששמע על הפשיטה המוצלחת בלופוטן. הרעיון הגיע למפקד המבצעים המשולבים, האדמירל לורד לואי מאונטבאטן, שהבין את ערכה של יחידת קומנדו כזו, והתעקש לכלול מתנדבים מכל השטחים הכבושים.[6] פיקוד חטיבת השירות המיוחד הראשון קיבל את הפיקוד על קומנדו מספר 10.

מבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
two men prone in long grass one armed with a Bren gun
לוחמים מהפלגה מספר 6 הפולנית באימונים בסקוטלנד 1943. שימו לב לקומנדו מס '10, פולין ותגי הפעילות המשולבת

קומנדו מס 10 בפיקודו של סגן אלוף דודלי ליסטר הוקם ב־2 ביולי 1942. אנשי הקומנדו החדש היו כולם זרים, למעט מטה בריטי.[7] המטה הורכב ממפקד בריטי, סגן מפקד, שליש, קצין מודיעין ומש"ק, קצין רפואה וחובש, קצין קשר וחוליית קשר, קצין הדרכה, אפסנאי, קצין מנהלה ונהגים.[8]

אימונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר יחידות הקומנדו, אנשי קומנדו 10 עברו קורס קומנדו אינטנסיבי בן שישה שבועות באכנקארי. הקורס בהרי סקוטלנד התרכז בכושר קרבי, מסעות מהירים, אימוני נשק, ניווט, טיפוס הרים, שימוש בסירות קטנות וחבלה ביום ובלילה.[9] במאי 1943 עבר הקומנדו לאיסטבורן על חוף סאסקס שם ביצעו הכשרות מתקדמות ועברו אימוני צניחה (על אף שהיחידה לא נחשבה כמוצנחת). האימונים התקיימו בבית הספר לצניחה מס 1 של הRAF, ברינגוויי ליד מנצ'סטר (למעלה מ־80% מהקבוצה הפולנית היו צנחנים מוסמכים), והם התאמנו גם בטיפוס הרים ולוחמה ארקטית.[10] במקביל למעבר לאיסטבורן קיבל הקומנדו מפקד חדש – סגן אלוף פיטר לייקוק - אשר קיבל את הפיקוד על הפיקוד ב־15 במאי.[11]

פלגה מס' 1 (הצרפתית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה באפריל 1942 על ידי פיליפ קיפר, מקבוצה של 40 צרפתים, שנקראו בתחילה 1re Compagnie de Fusiliers Marins (הפלוגה הראשונה של רובאי חיל הים). עם הזמן גדלה היחידה לשתי פלגות וחצי. היחידה שמרה על קשר עם כוחות צרפת החופשית הלוחמים ענדו סמל וכומתה של צי צרפת החופשית ה-FNFL.[8] פלגה מס' 1, פלגה מס' 8 ו־K-Gun צורפו לקומנדו מספר 4 במבצע אוברלורד ובלחימה בהולנד.

פלגה מס' 2 (ההולנדית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלגה כללה 62 איש, תחת פיקודו של קפטן מולדרס. הפלגה הוקמה ביוני 1942 ומעולם לא תפקדה כיחידה עצמאית.

הלוחמים שימשו כקציני קישור, מדריכים ומתורגמנים במהלך מבצעים וביניהם. מבצע מרקט גארדן.[12]

לאחר המלחמה הקימו אנשי הפלגה ההולנדית את הכוחות המיוחדים ההולנדיים Korps Speciale troepen (KST).

פלגה מס' 3 (X Troop)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגה מס' 3 בקומנדו מספר 10 הייתה ידועה בשם "X Troop" הייתה היחידה המשונה ביותר בצבא הבריטי. היחידה כללה בעיקר חיילים שטכנית היו אזרחי אויב. לוחמיה הראשונים היו שמונה גברים מצ'כוסלובקיה שהגיעו ביולי 1942. הכוח היה ידוע גם בשם "הכוח האנגלי", "הכוח היהודי" או "הפלגה הבריטית", ושמו הרשמי ב-1944 היה "הפלגה השונה". רוב חברי הכוח היו יהודים ממוצא גרמני, אוסטרי או מזרח אירופי. לוחמים אחרים היו פליטים פוליטיים גרמנים, או בני מיעוטים דתיים אחרים שנרדפו על ידי הנאצים בגרמניה. הלוחם פרדריק ספנסר נכלא במחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד. כל חברי הפלגה אימצו שמות בריטיים והיסטוריה אישית כוזבת למקרה שיתפסו.

בפלגה היו 130 לוחמים, והיא מעולם לא פעלה כיחידה עצמאית אלא סיפקה שירות ליחידות אחרות כמתורגמנים וחוקרים.

פלגה מס' 3 איבדה 21 לוחמים ו־22 מהלוחמים נפצעו.

מפקד הפלגה היה קפטן בריאן הילטון ג'ונס, ולשי, בנו של רופא מקארנרוון, בוגר אוניברסיטת קיימברידג' שהתמחה בלימודי שפה (מאוחר יותר הועלה לדרגת מייג'ור ובהמשך נהרג בתאונת דרכים בשנת 1970).

פלגה מס' 4 (הבלגית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה ב־7 באוגוסט 1942 על ידי שבעה קצינים ומאה חיילים מהבריגדה הבלגית העצמאית הראשונה, תחת פיקודו של סרן ז'ורז' דנלוי. בשנת 1940 נכנעה בלגיה, והכוחות הבלגים ששירתו עם בעלות הברית הסתכנו עם האשמות בגידה בשובם; האישומים בוטלו רק בשנת 1948.[13]

לאחר המלחמה, היוו הכוחות הבלגים את ליבתו של גדוד הקומנדו השני.

פלגה מס' 5 (הנורווגית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה באוגוסט 1942 בפיקודו של קפטן רולב האוג. הפלגה הורכבה מפליטים שהוחזרו לבריטניה לאחר פשיטות קומנדו ומלחים שנקלעו מחוץ לנורווגיה לאחר פלישת גרמניה לנורווגיה.[13]

פלגה מס' 6 (הפולנית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה לראשונה באוגוסט 1942 כפלגת הקומנדו העצמאית הראשונה. הוא שולבה בקומנדו מספר 10 באוקטובר 1942, תחת פיקודו של קפטן סמרוקובסקי. היו בה שבעה קצינים ו־84 לוחמים.

פלגה מס' 7 (הים תיכונית / היוגוסלבית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלגה הוקמה במאי 1943 לאחר שזוהה צורך בדוברי איטלקית. מפקד הפלגה היה קפטן קואטס. קשיים במציאת לוחמים דוברי איטלקית בצבא הבריטי הובילו לכך שהמנהל המבצעי המיוחד הציע סלובנים דוברי איטלקית מהצבא היוגוסלבי המלכותי. הפלגה מנתה שני קצינים ו־20 לוחמים והוא שונה לשם הפלגה היוגוסלבית מספר 7.[10]

פלגה מס' 8 (הצרפתית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה בשנת 1943 מ־45 אנשי גדוד חיל הרגלים הימי שהוצב בלבנון, וגברים שנכלאו ושוחררו בספרד. שני הכוחות הצרפתים שולבו בפיקודו של קיפר וכונו "באטרילון דה פוסילייר 1 מרינס קומנדו " ("גדוד הקומנדו הראשון של הרובים הימיים").[10] מפקד הכוחות, קפטן צ'ארלס טרפל, נהרג בפעולה עם חמישה מאנשיו בסיור על חופי הולנד ב־28 בפברואר 1944.

פעולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי היחידה פעלו, בדרך כלל, כמתורגמנים וחוקרים ביחידות שאליהן צורפו.

הפעולה הראשונה בה השתתפו אנשי הקומנדו הייתה הפשיטה על דייפ (מבצע היובל) ב־19 באוגוסט 1942.[7] לוחמי פלגה מס' 3 אספו מסמכים גרמניים מבניין העירייה, והעבירו פרנקים צרפתיים להתנגדות הצרפתית המקומית. פלגה מס' 1 (צרפתית) צורפה לפלגה מס' 3 ולקומנדו מספר 4, כמתורגמנים, ופעלו באיסוף מידע ושיכנוע צרפתים לחזור איתם ולהתגייס לכוחות הצרפתיים החופשיים.[14] הלוחמים שצורפו לקומנדו מספר 4 סייעו בתפיסת סוללת התותחים של הס.

רוב הלוחמים מקומנדו מספר 3 נתפסו במהלך הנחיתות. הלוחמים מפלגה מס' 3 נהרגו ושניים נתפסו ולא נודע עליהם מאז.[14] בין הצרפתים מפלגה מס' 7 שנתפסו היו רב־סמל מונטאייזר ורב"ט סזאר. מונטאילאור הוצא להורג תחת צו הקומנדו שהוציא אדולף היטלר, אך סזאר הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא קנדי צרפתי, ובסופו של דבר ברח וחזר לאנגליה.

1943

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1943 פעלה הפלגה הנורווגית מס' 5 עם קומנדו מספר 12 ומספר 14 בפשיטות בחוף נורווגיה מבסיסם בלרוויק באיי שטלנד.[14] פלגה מס' 3 השתתפה בנחיתות בסיציליה (מבצע האסקי) תחת קומנדו 40 (הנחתים המלכותיים) ותחת קומנדו 41 ובהמשך בנחיתות באיטליה.[15]

החל מיולי נערכה סדרת פשיטות, על ידי לוחמים משתי הפלגות הצרפתיות ופלגה מס' 3 - X troop, על חופי צרפת וארצות השפלה. שנקראו מבצע פורפר, מבצע צנים ומבצע טרבראש. מטרת המבצעים הייתה ביצוע סיורים מודיעיניים הנדסיים מקדימים בחוף, לצורך הבאת תמונות ודוגמאות של מוקשים ומכשולים.[16] באחת הפשיטות הללו נלכד סגן ג'ורג' ליין, יליד הונגריה, ונלקח לתחקור אצל מרשל רומל. ליין האמין שהוא לא הוצא להורג בזכות פגישתו עם רומל.[17] בסך הכל דווחו 12 לוחמים כנעדרים במהלך הפשיטות ורק חמישה אותרו. הקומנדו ביצע פעולות מוצנחות בקנה מידה קטן יחד עם פלגה מס' 4 (PARA) מקומנדו מספר 12 בספטמבר.[18]

בנובמבר הצטרפו הפלגה הבלגית מס' 4 והפלגה הפולנית מס' 6 לברגידת המבצעים המיוחדים ה-2 באיטליה.[19] הפולנים כבשו בעצמם כפר בשליטה גרמנית כשה־2/6th Battalion Queen's Regiment (אנ') איחר לשטח הכינוס.

מאוחר יותר באותה שנה נשלחה הפלגה ההולנדית מס' 2 למזרח הרחוק, יחד עם קומנדו מספר 5 של חיל הנחתים, ופעלה מאחורי קווי האויב היפני בארקן שבבורמה[20]

1944

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1944 נשלחו הפלגה הבלגית מס' 4 והפלגה היוגוסלבית מס' 7, שעבדו תחת חטיבת השירות המיוחד השני, לים האדריאטי לסייע לפרטיזנים היוגוסלבים. הבדלים פוליטיים בפלגה היוגוסלבית ועוינות מצד הפרטיזנים הובילו לפירוקה. פלגה מס' 4 עבדה עם שייטת הסירות החומשות של האי ויס ופשטה על סירות אויב.[19] באפריל 1944 עזבה פלגה מס' 6 הפולנית את הקומנדו והועברה לצבא אנדרס. בהמשך השתתפה פלגה מס' 6 בתקיפה הפולנית על מונטה קאסינו.

עד לנחיתות הפלישה לנורמנדי העביר הקומנדו את הפלגות היוגוסלבית, הפולנית ושתי הפלגות הצרפתיות לקומנדו מספר 4 בחטיבת השירות המיוחד הראשון, והן נחתו בחוף החרב. פלגה מס' 3 חולקה בין שמונה יחידות הקומנדו האחרות המעורבות בנחיתות.[11]

קומנדו בלחימה בשטח בנוי נגד הגרמנים בריבה בלה, ליד אוסטרהאם

הכוחות הצרפתיים, אשר מנו 185 איש, נחתו באגף השמאלי של חוף החרב במהלך הגל השני, אך רק 144 מתוכם הצליחו להגיע לנקודת הכינוס, כחצי קילומטר בתוך החוף. מטרתם הייתה קזינו ריבה בלה באויסטרהאם. כשהגיעו לקזינו לא הצליח הקומנדו הצרפתי החמוש בחימוש קל לפרוץ לבניין מבוצר, וטנק שרמן סייע לכח.[21] בגזרה אחרת של הנחיתות, רב"ט פיטר מאסטר מפלגה מס' 3, שפעל עם קומנדו מספר 6, הצטווה ללכת ברחוב הראשי של מה שנראה כפר נטוש. הכוונה הייתה למשוך אש ולזהות היכן מסתתרים הגרמנים.

בלילה של D-DAY חצו כוחות חטיבת השירות המיוחד הראשון, כולל גורמי קומנדו מספר 10, את נהר האורן והתחפרו בחיפוי על האגף השמאלי של הדיוויזיה המוטסת השישית.[22]

במשך שלושת החודשים הבאים ביצעה פלגה מס' 3 סיורים מקדימים מעבר לקווי האויב. הסיורים גבו מחיר. מפקד הפלגה סרן בריאן הילטון-ג'ונס נלכד בניסיון להוביל את לוחמי ההתנגדות דרך הקווים, חלק מהלוחמים נתפסו והפכו לשבויי מלחמה ואחרים נחשבו כנעדרים.[23] מאוחר יותר שוחרר היילטון-ג'ונס מהשבי על ידי קומנדו מספר 46 (הנחתים המלכותיים) כשלכדו בית חולים שדה גרמני בפונט-ל'אווק.[24]

כאשר הגיעו בעלות הברית לנהר הסן הצטמצמה הפלגה הצרפתית המקורית ל־40. המספרים בשורות הפלגה הצרפתית התמלאו במהירות על ידי לוחמים שהחלו להתאמן כפלגה צרפתית מס' 7, תוך שימוש במספר שנותר ריק כשפורקה הפלגה היוגוסלבית.[25]

באמצע שנת 1944 חזרה הפלגה ההולנדית מס' 2 לאירופה. משימתה הראשונה ביבשת אירופה הייתה מבצע גן השוק 17 בספטמבר 1944. הפלגה חולקה בין שלוש חטיבות צניחה, 12 גברים הוקצו לדיוויזיה המוטסת הראשונה הבריטית, 11 הוקצו לדיוויזיה המוטסת ה־82, חמישה הוקצו לדיוויזיה המוטסת ה־101 ושלושה הוקצו למטה החיל המוטס הראשון. חמישה נוספים הוקצו לדיוויזיה ה־52 (שפלה), שהייתה אמורה להיות מוטסת לאזור כשנמל התעופה של דילן יכבש, אך בסופו של דבר הם הגיעו למטה צוות חיל האוויר הבריטי הראשון.[26]

הפלגה הבלגית מס' 4 חזרה לאנגליה ביוני, ונבחרה לכבוש את האי הצרפתי איל דה יו, אך הבינה במהלך סיור שהגרמנים כבר עזבו את האי. הפלגה עברה ליבשת אירופה והצטרפה לחטיבת הקומנדו הרביעית בתקיפה האמפיבית באי וולשרן (מבצע התאהב).[27]

בתקיפה על וולשרן היווה כח בפיקוד סגן אלוף לייקוק את הריכוז הגדול ביותר של אנשי קומנדו מספר 10 מאז מסדר ההקמה. מטה וכח פלגה מס' 3 והפלגה ההולנדית מס' 2 עם מטה חטיבת הקומנדו הרביעית. הפלגה הצרפתית מס' 2 ומס' 8, עם קטע מהפלגה ההולנדית מס' 2 עם קומנדו מספר 4. בקומנדו מספר 41 (רויאל מארין) היו פלגה מס' 4 הבלגית ומס' 5 הנורווגית.[28][29] בחודש דצמבר הצטרפה הפלגה הצרפתית מס' 7, שהשלימה את הכשרתה, לשני הכוחות הצרפתיים האחרים ששירתו בקומנדו מספר 4.[30]

1945

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינואר עד מרץ שלוש הפלגות הצרפתיות ביצעו פשיטות על האי Schouwen-Duiveland כדי למנוע מהגרמנים להשתמש באי לביצוע פעולות נגד אנטוורפן.[30]

בפברואר ביקש הפיקוד הנורווגי את פלגה מס' 5 הנורווגית שתשתתף בשחרור נורווגיה. הכוחות הועברו לצבא הנורווגי בסוף אפריל. הוטסו לשוודיה לבושים כאזרחים כדי להצטרף לחטיבה הנורווגית החופשית שהייתה מוכנה לחצות את הגבול אם הגרמנים בנרווגיה יסרבו להיכנע.[31]

הפעולה הגדולה הבאה בה השתתפו אנשי קומנדו מספר 10 הייתה חציית נהר הריין (מבצע שוד) ואז חציית נהר ווזר. הכוח העיקרי היה חטיבת הקומנדו הראשונה עם לוחמי פלגה מס' 3 (X Troop).[32] ב־1945 הוכשרו שתי פלגות בלגיות חדשות בבית הספר לקומנדו והוקמו פלגה מס' 9 ופלגה מס' 10, שהוכנסו, יחד עם פלגה מס' 4, תחת פיקוד חטיבת נ"מ 80. הפלגה הבלגית מס' 10 שחררה את מחנה הריכוז נוינגמה.[33]

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום המלחמה, ב-4 בספטמבר 1945, פורק קומנדו מספר 10.[34] רבים מלוחמי פלגה מס' 3 (X Troop) המשיכו לבצע מבצעים רגישים וסודיים באזור הכיבוש. הם עקבו אחר קבוצות התנגדות נאציות, פושעי מלחמה ותרגמו מסמכים שנתפסו.[35]

במקביל לפירוק קומנדו מספר 10 פורקו שאר יחידות הקומנדו של הצבא הבריטי, ותפקיד הקומנדו העובר לנחתים המלכותיים.[36][37][38][39]

מבין המדינות המערביות ששירתו בקומנדו מספר 10 רק נורווגיה לא פיתחה כוח קומנדו מתוך היחידה.[34] הכוחות הצרפתיים הם הבסיס ל־Naval commandos.[40] הפלגה ההולנדית היא הבסיס של Korps Commandotroepen [41] והכוחות הבלגיים הם קודמיהם של ה־Para-Commando Brigade.[42]

אותות מערכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותות הקרב הבאים הוענקו ליחידה במהלך מלחמת העולם השנייה.[43]

  • Dodecanese Campaign, Adriatic
  • Burma Campaign, Alethangyaw
  • Operation Plunder, Aller
  • Operation Shingle, Anzio
  • Battle of the Argenta Gap, Argenta Gap
  • Burma Campaign, Burma 1943–45
  • Battle of Crete, Crete
  • Dieppe Raid, Dieppe
  • Operation Overlord, Dives Crossing
  • Tunisian Campaign|Djebe, Choucha
  • Battle of the Scheldt,, Flushing
  • Dodecanese Campaign, Greece 1944–45
  • Italian Campaign (World War II), Italy 1943–45
  • Battle of Hill 170,Kangaw
  • Italian Campaign (World War II), Landing at Porto San Venere
  • Allied invasion of Sicily, Landing in Sicily
  • Operation Plunder, Leese
  • Battle of Madagascar, Madagascar
  • Mediterranean, Middle East and African theatres of World War II, Middle East 1941, 1942, 1944
  • Operation Shingle, Monte Ornito
  • Burma Campaign,Myebon
  • Normandy Landing
  • North African Campaign ,North Africa 1941–43
  • North-West Europe 1944-45 ,North-West Europe 1942, 1944–1945
  • Operation Claymore,Norway 1941
  • Allied invasion of Sicily, Pursuit to Messina
  • Operation Varsity, Rhine
  • Operation Chariot, St. Nazaire
  • Allied invasion of Italy, Salerno
  • Tunisia Campaign, Sedjenane 1
  • Allied invasion of Sicily, Sicily 1943
  • Tunisian Campaign, Steamroller Farm
  • Syria-Lebanon Campaign, Syria 1941
  • Battle of Termoli, ermoli
  • Operation Archery, Vaagso
  • Operation Roast, Valli di Comacchio
  • Battle of the Scheldt, Westkapelle

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • van der Bijl, Nick (2006). No. 10 Inter-Allied Commando 1942–45. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-999-1.
  • Breuer, William B. (2001). Daring missions of World War II. John Wiley and Sons. ISBN 978-0-471-40419-4.
  • Chappell, Mike (1996). Army Commandos 1940–45. Osprey Publishing. ISBN 1-85532-579-9.
  • Conway, Martin; Gotovitch, José (2001). Europe in exile: European exile communities in Britain, 1940–1945. Berghahn Books. ISBN 1-57181-503-1.
  • Ford, Ken; Gerrard, Howard (2002). D-Day 1944: Sword Beach & British Airborne Landings. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-366-7.
  • Lord, Cliff; Watson, Graham (2004). Royal Corps of Signals. Helion & Company Limited. ISBN 1-874622-92-2.
  • Masters, Peter (1997). Striking Back: A Jewish Commando's War against the Nazis. Presidio Press. ISBN 0-89141-629-3.
  • Molinari, Andrea (2007). Desert raiders;Axis and Allied Special Forces 1940–43. Osprey Publishing. ISBN 978-1-84603-006-2.
  • Moreman, Timothy Robert (2006). British Commandos 1940–46. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-986-X.
  • Otway, Lieutenant-Colonel T.B.H (1990). The Second World War 1939–1945 Army – Airborne Forces. Imperial War Museum. ISBN 0-901627-57-7.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומנדו מספר 10 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Chappell, p.5
  2. ^ Chappell, p.3
  3. ^ Moreman, p.8
  4. ^ Chappell, p.6
  5. ^ Chappell, p.7
  6. ^ van der Bijl, p.6
  7. ^ 1 2 Moreman, p.22
  8. ^ 1 2 van der Bijl, p.5
  9. ^ van der Bijl, p.12
  10. ^ 1 2 3 van der Bijl, p.11
  11. ^ 1 2 van der Bijl, p.25
  12. ^ van der Bijl, p. 6
  13. ^ 1 2 van der Bijl, p.8
  14. ^ 1 2 3 van der Bijl, p.13
  15. ^ van der Bijl, p.14
  16. ^ van der Bijl, p.23
  17. ^ Gray, Sadie (7 באפריל 2010). "Obituary, George Lane". The Times. London. נבדק ב-11 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ van der Bijl, p.24
  19. ^ 1 2 van der Bijl, p.19
  20. ^ "No 2 Dutch Troop 10 IA Commando". Korps Commandotroepen. נבדק ב-13 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Ford & Gerrard, pp.61–62
  22. ^ Ford & Gerrard, p.75
  23. ^ van der Bijl, p.31
  24. ^ Masters, p.261
  25. ^ van der Bijl, p.32
  26. ^ "No 2 Dutch Troop 10 IA Commando". Korps Commandotroepen history. נבדק ב-18 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Conway & Gotovitch, pp.88–89
  28. ^ van der Bilj, p.46
  29. ^ "The Amphibious Assault by Royal Marine Commandos". Royal Marines Museum. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2011. נבדק ב-18 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 van der Bijl, p.49
  31. ^ van der Bijl, pp.57–58
  32. ^ van der Bijl, pp.53–54
  33. ^ van der Bijl, p.57
  34. ^ 1 2 van der Bijl, p.58
  35. ^ "No 3 (Jewish) Troop, No. 10 Commando". Jewish Virtual Library. נבדק ב-23 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Lord & Graham, pp.216–317
  37. ^ Otway, pp.31–32
  38. ^ Breuer, pp.46–47
  39. ^ Molinari, p.22
  40. ^ "Les fusiliers marins et les commandos". Ministère de la Défense. נבדק ב-17 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "The history of the Commando Foundation". Korps Commandotroepen. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2010. נבדק ב-17 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Centre d'Entraînement de Commandos". Ministère de la Défense,la Composante Terre. נבדק ב-17 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Moreman, p.94
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קומנדו_מספר_10_(בין_בעלות_הברית)&oldid=37586643"