קולובוס אדום זנזיברי
 קולובוס אדום זנזיברי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
| משפחה: | קופים בעלי זנב |
| תת־משפחה: | קולובים |
| סוג: | קולובוס אדום |
| מין: | קולובוס אדום זנזיברי |
| שם מדעי | |
 Procolobus kirkiiגריי, 1868 | |
| תחום תפוצה | |
.svg)
| |
| |
קולובוס אדום זנזיברי (שם מדעי: Piliocolobus kirkii) הוא מין של קולובוס אדום, אנדמי לאי זנזיבר. הקולובוס מצוי בסכנת הכחדה, ואוכלוסייתו נאמדת ב-1,000 עד 1,200 פרטים, מרביתם חיים בשמורת יער ג'וזאני.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבו של קוף זה אדמדם-שחור, לאורך כתפיו וזרועותיו רצועה שחורה, ובטנו בהירה. פניו שחורות, למעט אפו ופיו, והן מוקפות בפרווה ארוכה יחסית, שצבעה לבן. זנבו הארוך משמש אותו לאיזון גופו בזמן התנועה. משקלו כ-8 ק"ג, והנקבות קטנות במעט מהזכרים.
להקות הקולובוס כוללות בין 30 ל-50 פרטים, מהם עד ארבעה זכרים, והיתר נקבות וגורים. הקולובוס נחשב ליצור חברתי, וחברי הלהקה נוהגים לאכול ביחד, לשחק, ולפלות כינים זה מזה. תקופת ההנקה ארוכה מאוד, והיא יכולה להימשך ארבע שנים. כל עוד מניקה האם, אין היא נכנסת להריון, ובשל כך קצב הריבוי הטבעי של הקולובוסים נמוך.
הקולובוס ניזון מעלים, מזרעים ומפרחים, והוא אחד מהמינים הבודדים שלא ניזונים מפירות בשלים, שכן אינו מסוגל לעכל את הסוכר המצוי בהם. עם זאת, הקולובוסים ניזונים מפירות בוסריים. במרוצת השנים הביא האדם לזנזיבר מיני עצים חדשים, שרמת החומציות בפירותיהם גבוהה. הקולובוס הסתגל אליהם, והוא מאזן את החומצות באמצעות אכילת פחם.
בדרך כלל חי הקולובוס באזורים יבשים, אך לעיתים ניתן למצוא להקות גם ביערות מנגרובים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולובוס אדום זנזיברי, באתר ITIS (באנגלית)
- קולובוס אדום זנזיברי, באתר NCBI (באנגלית)
- קולובוס אדום זנזיברי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קולובוס אדום זנזיברי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קולובוס אדום זנזיברי, באתר GBIF (באנגלית)
- נדב לוי, "נורה אדומה", מסע אחר, פברואר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קולובוס אדום זנזיברי באתר הרשימה האדומה של IUCN
