קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה

קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה
Cosimo I de' Medici, granduca di Toscana e duce di Firenze

קוזימו הראשון דה מדיצי ב-1545
לידה	12 ביוני 1519 פירנצה, רפובליקת פירנצה
פטירה	21 באפריל 1574 (בגיל 54) פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
מדינה	רפובליקת פירנצה הדוכסות הגדולה של טוסקנה
מקום קבורה	קפלת מדיצ'י
בת זוג	לאונור דה טולדו קמילה מרטלי
שושלת בית מדיצ'י
תואר הדוכס הגדול של טוסקנה אב ג'ובאני דלה בנדה נרה אם מריה סלביאטי צאצאים ראו בהמשך
דוכס פירנצה 6 בינואר 1537 – 21 באוגוסט 1569 (32 שנים) → אלסנדרו דה מדיצ'י, דוכס פירנצה הדוכסות שודרגה לדוכסות הגדולה של טוסקנה ←
הדוכס הגדול של טוסקנה 21 באוגוסט 1569 – 21 באפריל 1574 (4 שנים) → אין, הקמה חדשה פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ←
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב

קוזימו הראשון דה מדיצי, דוכס גדול של טוסקנה ודוכס פירנצה (באיטלקית: Cosimo I de' Medici, granduca di Toscana e duce di Firenze‏; 12 ביוני 1519 – 21 באפריל 1574) היה שליט פירנצה בין 1537 ועד מותו. קוזימו ביצר את מעמד בית מדיצ'י לאחר שזה התערער בעקבות רצח קודמו, אלסנדרו דה מדיצ'י, והבטיח את שלטון בית מדיצ'י בפירנצה לדורות. בהתאם למסורת משפחתו היה פטרון של האמנות והקים את גלריית אופיצי, אחד המוזיאונים העתיקים והחשובים ביותר בעולם.

תולדות חייו

פסל רכוב על סוס בכיכר הסיניוריה, מעשה ידי ג'אמבולוניה

פרוטומה מעשה ידי בנוונוטו צ'ליני במוזיאון הלאומי ברג'לו

היה נינו של ראש שושלת בית מדיצ'י בפירנצה, קוזימו דה מדיצ'י (נכד בתו מריה) ובן-נינו של פרנצ'סקו ספורצה (נין בנו ויורשו גונזגו מריה ספורצה).

בעקבות רצח אחיינו דוכס פירנצה, אלסנדרו דה מדיצ'י, הפך קוזימו לדוכס ולשליט העיר כשהיה בן 17. ביוני אותה שנה הוכרה ריבונותו החוקית כדוכס פירנצה על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

כאשר שמעו מתנגדי בית מדיצ'י הגולים, ובראשם פיליפו סטרוצי, על הירצחו של אלסנדרו, הם פתחו במסע נגד העיר בסיוע צבא צרפת. בסוף יולי 1537 נכנסו כוחות הגולים לטוסקנה וקוזימו, הדוכס הצעיר, שלח את צבאו לפגוש אותם ולהתעמת עמם. כוחות הגולים הובסו ליד טירת מונטמורלו וראשי מנהיגיהם נערפו בכיכר העיר של פירנצה (או בארמון ברג'לו), דבר שהעניק לדוכס הצעיר מעמד של ביטחון בשלטונו.

בריתו עם הקיסרות הרומית הקדושה אפשרה לטוסקנה מידה של עצמאות. כמו כן חיזק הדבר את שליטת בית מדיצ'י בפירנצה, שנשלטה עד מות אחרון המדיצ'ים (ב-1737) על ידי בית זה.

על מנת לבצר את שלטונו בטוסקנה פעל קוזימו להפלת כל ערי המדינה העצמאיות במרחב. העיר האחרונה ששמרה על עצמאותה עד 1554 הייתה סיינה. בשנה זו יצא קוזימו, בתמיכת הקיסר ועם צבא שכירי חרב שווייצריים לשים מצור על העיר. העיר נפלה ב-17 באפריל 1555, לאחר 15 חודשי מצור, שבמהלכם קטנה אוכלוסייתה מכ-40,000 תושבים לכ-8,000. ב-1559 נפל המעוז האחרון שהיה שייך לסיינה.

קוזימו היה שליט קשוח, הוא השקיע רבות בביצור ערי טוסקנה והקים מבצרים בארצו, סיינה וערים נוספות ובנה חומה חדשה ומבוצרת סביב פיזה. כמו כן הקים את העיר המבוצרת טרה דל סולה (Terra del Sole), ביצר את האי אלבה והקים בו מבצר.

על מנת לממן את פעילותו הצבאית הטיל על נתיניו עול מס כבד, עם זאת לא חסך בפטרונות האמנות.

ב-1565 פרש מהשלטון ומסר את השלטון לבנו, פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה. ב-1569 הכתיר אותו האפיפיור פיוס החמישי כ"דוכס גדול של טוסקנה". את עשר שנות חייו האחרונות בילה בווילה די קסטלו, מחוץ לפירנצה.

משפחתו

דיוקנה של ביה

עם עלייתו לכס הדוכסות, נולדה לקוזימו בת מחוץ לנישואין בשם ביה (קיצור של "ביאנקה" או "לה במבינה" לאמור, הילדה). שנפטרה בעודה צעירה לימים (Bia‏; 1537–1542). בת זו נודעה בזכות דיוקן מפורסם שלה, מעשה ידי אניולו ברונזינו, הנמצא היום בגלריית אופיצי. עם נישואיו של קוזימו היא נשלחה לווילה די קסטלו, מחוץ לפירנצה, מקום שבו בילו רוב ילדי המשפחה את ילדותם, שאך לעיתים רחוקות הגיעו לארמונות בעיר פירנצה. לאחר פטירתה ממחלת חום נקברה בבזיליקת סן לורנצו המשפחתית.

רעייתו, לאונור ובנם ג'ובאני. דיוקן מאת אניולו ברונזינו, 1545

ב-1539 נשא קוזימו לאשה את לאונור דה טולדו (Eleonora di Toledo;‏ (1522 – 1562), בתו של דון פדרו אלברס, שליט נאפולי. לרגל חתונתו הוזמן לעיר הצייר אניולו ברונזינו, שנשאר בעיר והיה לצייר החצר. הוא צייר דיוקנאות רבים של המשפחה וסיפק את אחת הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה לציור ילדים וציורים משפחתיים משותפים של שליטים. הוא גם עיטר את הקפלה הפרטית של לאונור בפאלאצו וקיו (ארמון הסיניוריה) בפירנצה.

בין 1537 ו-1540 היה בית המשפחה פאלאצו מדיצ'י, ב-1540 העביר קוזימו את משכן המשפחה לפאלאצו וקיו ואיחד את בית המגורים עם מרכזו השלטוני. ב-1549 רכשה לאונור את ארמון פיטי והפכה אותו לארמון המשפחתי. לכבודה חנך קוזימו את גני בובולי מאחורי הארמון. לה ולקוזימו נולדו אחד-עשר ילדים משותפים. ב-1562 נסעה עם בניה ג'ובאני (שהיה בן 19 וכבר קרדינל) וגארציה (שהיה בן 15) לפיזה, שהייתה שרויה במגפת מלריה. השלושה נספו במגפה, דבר שהותיר את קוזימו שבור והאיץ את החלטתו לפרוש מן השלטון.

לאחר מותה של לאונור די טולדו חי ללא נישואין עם אלאונורה דלי אלבריצי (Eleonora degli Albrizzi), שילדה לו שני ילדים לא-חוקיים, בן בשם ג'ובאני (1562 - 1621), שהוכר על ידו מאוחר יותר ובת שמתה בילדותה.

ב-1570 נשא לאשה את קמילה מרטלי (Camilla Martelli) שילדה לו בת אחת.

ילדיו עם לאונור

תמונה	שם הילד	שנת לידה	שנת מוות	הערות
	מריה	1540	1557
	פרנצ'סקו	1541	1587	ירש את אביו כדוכס פירנצה וטוסקנה. נשא לאשה את יוהאנה מאוסטריה, אחותו של מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. אביה של מארי דה מדיצ'י.
	איזבלה	1542	1576	נרצחה על ידי בעלה פאולו אורסיני
	ג'ובאני	1544	1562	בישוף פיזה וקרדינל בגיל 17
	לוקרציה	1545	1561	נישאה ב-1620 לאלפונסו השני ד'אסטה, דוכס פרארה ומודנה
	פייטרו	1546	1547
	גארציה	1547	1562
	אנטוניו	1548	1548
	פרדיננדו	1549	1609	יורשו של פרנצ'סקו
	אנה	1553	1553
	פייטרו	1554	1604

תרבות ואמנות

פרט לאמן החצר שלו, ברונזינו, תמך קוזימו דה מדיצ'י באמנים כג'ורג'ו וזארי, שאף הקדיש לו את ספרו "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר" ובנוונוטו צ'ליני, באדריכל בלדסרה לאנצ'י (Baldassarre Lanci) ובהיסטוריונים, אלכימאים והוגים הומניסטיים.

ג'אמבולוניה פיסל פסל רכוב על סוס של קוזימו, הניצב עד היום בכיכר הסיניוריה בפירנצה.

בניין האופיצי, שהוקם כבניין משרדי שלטון, הוסב על ידי קוזימו דה מדיצ'י למוזיאון אמנות. גם פאלאצו פיטי הוקדש מקום לגלריות לאמנות עוד בימיו של קוזימו. בין יצירות האומנות שנמצאו באוספיו היו של האמן דזידריו דה סטיניאנו. הוא הנחה את וזארי להקים את מסדרון וזארי, מעבר על קרקעי המקשר בין ארמון פיטי לבין הפאלאצו וקיו, מעל הפונטה וקיו ודרך האופיצי ובכך העניק לעיר פירנצה את אחד מסמליה הייחודיים. הוא ביקש להעשיר את המסדרון הארוך ביצירות אמנות והחל במסורת רכש ציורים לתלייה ב"גלריה" (מסדרון בלטינית).

לקריאה נוספת

• Eisenbichler, Konrad, editor (2001), The Cultural Politics of Grand Duke Cosimo I de' Medici
• Eisenbichler, Konrad, editor (2004), The Cultural World of Eleonora of Toledo, Duchess of Florence and Siena

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה בוויקישיתוף

• אתר המוקדש לבית מדיצ'י (באנגלית) (באיטלקית)
• ערך עליו באתר משפחת מדיצ'י
• קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)