קוברה מצרית
 קוברה מצרית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | פתניים |
| סוג: | קוברה |
| מין: | קוברה מצרית |
| שם מדעי | |
 Naja hajeליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
קוברה מצרית (שם מדעי: Naja haje), ידוע גם בשם "أورايوس" ערבית מצרית מבטאים: Ouraeus (נגזר מהמילה היוונית עתיקה: οὐραῖος) הוא מין נחש ממשפחת הפתניים המצוי באזורים חצי-מדבריים לאורך אפריקה. עקב תפוצתה הצפונית היא נמצאת גם במצרים, בה נחשבה לסמל תרבותי ודתי ומכאן שמה. הקוברה קטלנית ביותר לאדם ובשנים האחרונות חל גידול בתקריות בינה לאדם, עקב כניסה ליישובים אנושיים, בהם שורצים במכרסמים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקוברה היא נחש באורך של 1.5–2 מטרים אף שנמדדו גם פרטים באורך 2.59 מטרים. צבעה חום בהיר עד כהה וקרוב לשחור, כשהצידיים והבטן בהירים יותר בגוונים חום בהיר עד צהוב ושמנת. כמו שאר הקוברות, היא בעלת מפרש סביב צווארה העוזר לה להרתיע יריבים. הקוברה מטילה בין 8 ל-33 ביצים הבוקעות כעבור 60 יום.
הקוברה המצרית היא מין ליילי אך פעילה גם בשעות הבוקר המוקדמות בהם היא מתחממת בשמש. היא ניזונה מיונקים קטנים, מקרפדות, מלטאות ומנחשים קטנים יותר, לרבות קוברות אחרות. את הטרף היא הורגת בארסה החזק, שגם מסייע לעיכול חלקי של הטרף.
מחייתה של הקוברה היא באזורים חצי מדבריים בהם צמחייה (אף לא במדבר עצמו), סוואנות, נווי מדבר ובאזורים מסוימים אף בים התיכון. הקוברה נמצאת גם ביישובי האדם, בהם שורצים מכרסמים כמו חולדות וכך באה במגע עם אנשים.
הארס של הקוברה המצרית מכיל רעלים נוירוטוקסינים התוקפים את מערכת העצבים וגורמים לשיתוק השרירים, לבחילות והקאות, רעידות וכן למוות. כמות הארס הממוצעת שמזריקה הקוברה מצרית היא 175–200 מ"ג והוא נחשב לאחד מהחזקים שבארסי הקוברות, אף שהוא חלש משל הקוברה הפיליפינית. עם זאת קוברה זו מזריקה יותר ארס בכל הכשה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוברה מצרית, באתר ITIS (באנגלית)
- קוברה מצרית, באתר NCBI (באנגלית)
- קוברה מצרית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קוברה מצרית באתר הרשימה האדומה של IUCN
