קהילת יהודי תאפילאלת
קהילת יהודי תאפילאלת הייתה קהילה יהודית גדולה במרוקו שהיוותה מרכז דתי חשוב ופעיל. היו לה קשרים הדוקים עם שאר הקהילות היהודיות של מרוקו. בקהילה זו פעלו רבנים חשובים. קהילה זו ישבה במחוז תאפילאלת שהוא אזור גאוגרפי ונווה מדבר במרוקו, בקצהו הצפוני של מדבר סהרה.[1]
תולדות הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סיג'ילמסה
על פי מסורת הקהילה היהודית, יש לזהות את תאפילאלת כ'אילים', אחד ממסעות עם ישראל לאחר יציאת מצרים.
תולדות חייה של הקהילה היהודית קשורים לעלייתו של מחוז תאפילאלת כולו. ישנם עדויות המוכיחות את הנוכחות היהודית הקדומה:
- בתקופת הגאונים ישבה קהילה יהודית שהייתה בקשר הדוק עם מרכזי התורה בבבל בדרומו של המחוז בעיר סיג'ילמסה. בנוסף ניתן היה למצוא גם בדור האחרון לישיבת היהודים במחוז אוספי פיוטים, שירה וכתבי יד רבים שהועברו מדור לדור שחלקם היו כתובים בעברית, חלקם בארמית וחלקם בערבית-יהודית מקומית. עדות נוספת היא עדותו של המטייל דוד הראובני שבהיותו בפורטוגל בשנת 1527 התוודע להחלפת מכתבים בין שליט תאפילאלת לבין שלטונות פורטוגל המעידים על הימצאותם של יהודים בתחום שלטון תאפילאלת.
משנת 1054 נפגעה הקהילה היהודית על ידי שלטון המוראביטון ומשנת 1154 נפגעו משלטונם של האל-מוואחידון, על הפגיעה האחרונה קונן אבן עזרא בקינתו המפורסמת אהה ירד עלי ספרד. מצבה השתפר לאחר שהוענק להם המעמד של ד'ימי. קהילת יהודי תאפילאלת הייתה קהילה חיה ותוססת גם בתקופה הקולוניאלית צרפתית וגם לאחריה. עדות לקיומה של הקהילה עולה מהספר "דברי הימים של פאס", בו מוזכרים מקרים המוכיחים התיישבות יהודית בתאפילאלת.[דרושה הבהרה][2]
חיי הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפת לימוד התורה בקהילה הייתה עברית אך השפה המדוברת הייתה מרוקאית יהודית. הקהילה הייתה קהילה דתית שמתוכה יצאו רבנים גדולים וחשובים.[2]
עיסוק היהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי הקהילה היו בעיקר סוחרים זעירים, צורפים, רוקעי נחושת, חייטים, נפחים וסנדלרים.[2]
רבני הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב קהילת יהודי תאפילאלת פעלה משפחת הרבנים המוכרת משפחת אבוחצירא. הם ישבו בעיקר בעיר ריסאני. רבי יעקב אבוחצירא פעל בעיר לחידוש מפעל תורני ולהגברת ללימוד התורה בקרב יהודי עיר. כמו כן, הוא הקים ישיבה שנקראה על שמו ועמד בראשה. הוא היווה דמות רוחנית וגם שימש כפרנס. שושלת משפחת אבוחצירא שימשו כדיינים ברבנות, השתמשו בחוכמתם למען חיזוק החינוך היהודי בקרב ילדי הקהילה. בנוסף, הקימו תלמודי תורה ובתי כנסת. בנוסף למשפחת אבוחצירא פעלו במחוז רבנים נוספים לדוגמה: משפחת לעסרי, אמסלם, בן-הרוש, הרוש, שיטרית, פרץ, תורג'מן ועוד. בנוסף לכך הרבנים לא קיבלו שכר מהקהילה על תפקידם.[2][3]
בתי כנסת בקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת אבוחצירא הקימו שלושה בתי כנסת. הגדול שבהם היה של רבי ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי). השני שימש את המעמד הבינוני והשלישי נועד ליתר העם. בתי הכנסת נבנו בלבני חימר עשירים בשטיחים ושאר קישוטים להידור.[2]
בית הקברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז תאפילאלת ישנו בית קברות יהודי עתיק של מנצוריה. מנצוריה הייתה העיר המדברית הקדומה ביותר שהוקמה באזור זה. בבית קברות זה ניתן לראות מצבות עתיקות שגילם נאמד כ-450–500 שנה. בבית קברות זה נקברו היהודים שחיו באלמנצוריה. וגם לאחר שעקרו למקומות אחרים עדיין היו נאמנים לבית קברות זה והמשיכו לקבור בו את מתיהם.[4]
עלייה לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה ביבאס היה ממבשרי הציונות הרוחנית והמדינית ופעל יחד עם רבי מסעוד אבוחצירא לשכנוע יהודים לעלייה לארץ ישראל[דרוש מקור] מאחר שהאמינו שעל ידי יישוב הארץ תתקרב הגאולה. בשנת 1856 עלו רבי משה, רבי דוד ורבי יעקב אבוחצירא ליפו.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר נזרי, קהילות תאפילאלת / סג'למאסא, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"ג-תשע"ח. 3 כרכים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב אוליאל, תפילאלת – ברית מספר 31..יהודי תפילאלת, באתר מורשת יהדות מרוקו יהדות מרוקו עברה ותרבותה – La Préservation, la Diffusion & le Rayonnement du Judaïsme Marocain, תאריך 26 באפריל 2013 (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021)
- ^ 1 2 3 4 5 אמנון אלקבץ, תָאפִילֵלְת (Tafilelt)-היא סיג'ילמאסא, באתר אות ברית קודש(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021)
- ^ בבא סי - רבי משה תורג'מן, באתר www.mytzadik.com
- ^ נסים קריספל, ברית מס31- תפילאלת..בית הקברות היהודי של מנצוריה, באתר מורשת יהדות מרוקו יהדות מרוקו עברה ותרבותה – La Préservation, la Diffusion & le Rayonnement du Judaïsme Marocain, תאריך 19 באפריל 2014 (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021)
- ^ דודי אסולין, תרומתה של יהדות מרוקו ללאומיות ולכינונה של מדינת ישראל, באתר ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו שימור מורשת יהדות מרוקו, יולי - 26 - 2016(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021)